התאחדות התעשיינים מיהרה לפרסם אתמול הערכות ראשונות לגבי עלות המלחמה בעזה, ובראשן מחיר גיוס המילואים, אי־ההתייצבות לעבודה והירידה בתפוקה. הסכום נאמד בכ־4.6 מיליארד שקל.
לכאורה, מדובר בסכום זניח ביחס לתקציב 2023 שעמד על 484 מיליארד שקל, ותקציב 2024 שמסתכם ב־514 מיליארד שקל. אלא שעוד לפני שהחלה המלחמה בעזה, ברור היה שהתקציב המקורי אינו שווה את הנייר שעליו נכתב. אזהרות בנושא שוגרו בזמן אמת על ידי כותב שורות אלה, וכן על ידי כלכלני בנק ישראל. התקציב לא היה ריאלי, שכן הנחות העבודה לגבי ההכנסות ממסים היו דמיוניות - וכך גם נתוני הגירעון.
בעקבות המלחמה בעזה, גם הנחות העבודה המופרכות ממילא כבר אינן רלוונטיות. בימים אלה נעשים חישובים לגבי עלות המלחמה באוצר ובבנק ישראל. אלה יוצגו ככל הנראה עד סוף השבוע או לכל המאוחר במסיבת העיתונים ביום שני, לרגל פרסום הריבית.
בניגוד להנחות העבודה הראשונות בתקציב, שהעריכו גירעון של כ־1% (כ־20 מיליארד שקל) - הגירעון ב־2023 יסתכם בפועל ב־40 מיליארד שקל (2% מהתוצר), ובשנת 2024 ב־60 מיליארד שקל (3% מהתוצר). תקציב 2024, המנותק מהמציאות, מחייב מקצה שיפורים דחוף - אם לא תוכנית פינוי־בינוי.
הסיבות לגירעון הן גידול נוסף בהוצאות מלחמה והתשלומים לעורף, הנאמדים לפחות ב־20 מיליארד שקל, וכן ירידה נוספת בגביית מסים, זאת בעקבות ההאטה בשוק הנדל"ן, בהייטק ובבורסה. יצוין כי אסור להשתמש בכל "התרגילים והטריקים" של סיוע לעסקים, שהיו נכונים אולי לזמן הקורונה.
פינוי עשרות אלפי אזרחים ממקום מושבם לא היה מעולם. המצב עלול להיות הרבה יותר גרוע אם יתברר שהמלחמה נמשכת כמה חודשים. באוצר חיים בסרט - והגיע הזמן שייצאו ממנו. אז איך מממנים את הגירעון וההוצאות הנוספות?
החשב הכללי באוצר מיהר לפרסם בימים האחרונים הודעות על גיוסי הון מוצלחים במיליארדי שקלים בחו"ל. יופי, אבל זה לא מספיק למימון של עשרות מיליארדי השקלים.
המהלך הראשון המתבקש, שחוזרים עליו בימים האחרונים כמו מנטרה, הוא הקיצוץ בכספים הקואליציוניים. זה היה מופרך לפני המלחמה, וזה פשע פיננסי כעת. הקיצוץ חייב להיעשות עוד לפני שמעזים לבקש מהאמריקאים אפילו דולר סיוע אחד.
הייתי אפילו ממליץ שלא לבקש שום סיוע נוסף חוץ מתקציב הסיוע הקבוע של 3 מיליארד דולר בשנה. מכיוון שכ־8 מיליארד שקל מתוך כספים קואליציוניים בהיקף 14 מיליארד שקל עדיין לא חולקו - אפשר עדיין להציל אותם.
אז במקום מיליוני שקלים לטיפול בייעוץ בנושא טהרת המשפחה, מיליונים נוספים לטיפול בפוריות ויותר מ־100 מיליון שקל לטיפול בנוער חרדי מנותק (טיפולי המרה) - ראוי שהכספים יגיעו לטיפולים פסיכולוגיים, מימון שהות בבתי מלון ואספקת ארוחות סדירות.
הטיפול בעוטף ובנפגעי היישובים נסמך עד כה בעיקר על תרומות מהמגזר הפרטי, והגיע הזמן שהאוצר יפתח את הכיס. שינוי סדרי העדיפויות בתקציב חייב לקרות עוד לפני שהאוצר מעז לקצץ אפילו שקל אחד בתקציבי הרווחה או שמעז להטיל מס חדש בדמות מלווה מלחמה.
המחדל הצבאי של 7 באוקטובר היה איום ונורא. מה שנותר כעת לממשלת ישראל, לאנשי האוצר ובראשם לשר האוצר כדי להציל מעט מכבודם הוא להפנים את המצב, כדי שלא ניקלע גם למחדל תקציבי.