מצבם של עסקים רבים בישראל הולך ומתדרדר. לפני מספר ימים פרסם משרד האוצר את מתווה הפיצוי, אולם נציגי העצמאים וגורמים שונים טוענים כי מדובר של שמיכה קצרה ומחוררת, שמותירה לא מעט מבין העסקים מחוצה לה, ובכל מקרה - לא מספקת מענה הולם למצוקה התזרימית אליה הם נקלעו. בעקבות הביקורת, צפוי להתקיים דיון נוסף, אולם בינתיים העסקים משוועים לסיוע מיידי: עליהם לשלם שכר עבודה, שכר דירה ולפרוע את ההמחאות שנתנו בגין הסחורה שמשכו.
בהיעדר מקורות מימון, נוצר וואקום, אליו נכנס, מי אם לא - השוק האפור. בימים האחרונים חלה עליה משמעותית בהיקף המסרונים שנשלחים בהמוניהם לציבור הישראלי. "בעלי עסקים - אנחנו נרתמים לעזור לכם. קבלו מאיתנו הלוואה של עד 200 אלף שקלים בריבית נמוכה - רק 5.5%", נכתב במסרון. על פניו, הצעה משתלמת במיוחד. במסרון אחר מוצעת הלוואה בתנאים דומים: "כשהבנקים סוגרים את הדלת לעסקים הקטנים, אנחנו נכנסים לתמונה - בלי ערבים, בלי בטחונות: הלוואה של עד 20 אלף שקלים, עם ריבית שמותאמת לזמן מלחמה - 5% בלבד".
אלא שהצעות אלו, כמו רבות אחרות - לא רק שאינן משתלמות, אלא מהוות גזל, הטעיה וניצול ציני ופושע של המצב.
"כשבעל עסק נוטל מהבנק הלוואה, הריבית השנתית עומדת על 9%, כתלות ברמת הסיכון של הענף ובנתונים נוספים, אולם בהצעות אלו, המלווים לא טורחים להסביר שהריבית המצוינת היא לחודש בודד", מציין רון בן שחר, מומחה לייעוץ עסקי, "כלומר, אם על הלוואה בסכום של עשרת אלפים שקלים בשנה נדרש החזר חודשי של 1,590 שקל, המשמעות היא ריבית פסיכית בשיעור שנתי של 276%".
לצד שיעור הריבית הרצחנית, בתקופה האחרונה אנו עדים לשיטה נכלולית במיוחד, בה נוקטות חברות שונות הפועלות בתחום גיוס אשראי חוץ-בנקאי. קהל היעד אינו רק בעלי עסקים, אלא אזרחים קשי יום שדלתות הבנקים נטרקו בפניהם והם זקוקים לכסף כמו אוויר לנשימה. נציג מכירות, נעים ומאיר פנים יוצר עימם קשר, מקבל מהם פרטים ומבטיח לגייס להם את סכום הכסף הדרוש להם. לאחר מכן הם מוזמנים לפגישה במשרדי החברה המלווה, במהלכה הם נדרשים לחתום על אין ספור הסכמים וטפסים, ובכללם, מבלי שהם מודעים לכך, גם על הסכם בו הם, לכאורה, מזמינים מהמתווך את שירות גיוס הכספים.
אז היכן הבעיה? שירות הגיוס האמור אינו בחינם, ומלבד הריבית הגבוהה של ההלוואה עצמה, אשר יכולה להגיע לשיעורים גבוהים ביותר, נאלצים הלווים, בהיעדר כל הבנה וליווי של עו"ד מטעמם, לשלם "דמי תיווך", לעיתים, בסכומים גבוהים ביותר.
"לפני חמש שנים העסק של בעלי התרסק, ונכנסו לתוך סחרור כלכלי קשה. הבנקים סגרו לנו את קו האשראי ביום אחד, בלי הודעה מוקדמת, והבנק איים לממש את הבטוחה שלו - הדירה שלנו. היינו ממש רגע לפני שזורקים אותנו לרחוב. באין ברירה פנינו לשוק האפור ולקחנו הלוואה על סכום של 400 אלף שקלים", מספרת שולה, אישה כבת 71 מבת ים. לדבריה, הם שילמו מדי חודש בחודשו את ההחזרים, אבל לפני כשנה בעלה נפטר והיא נקלעה לסיטואציה בה אינה יכולה לעמוד בעול ההחזרים. "הריבית עמדה על 17%, והעבודה שלי בניקיון בתים לא הספיקה, אבל זה לא עניין את מי שהלווה לי את הכסף. הוא אמר לי בצורה הכי ברורה שאני חייבת להחזיר, אחרת, הדברים יסתבכו מאוד. נכנסתי לחרדות קשות מאוד, לא הצלחתי לישון דקה בלילה, סיוט בלתי נסבל".
במזל, כך לפחות היא חשבה, נשלח אליה באותו יום מסרון מחברה שעוסקת במתן אשראי חוץ בנקאי, שהציעה לה ליטול הלוואה, בתנאים שנחזים להיות הוגנים הרבה יותר. "צלצל אלי בחור שנשמע נחמד מאוד. הייתי עם חום באותו היום והוא 'ברוב התחשבותו' הגיע לאסוף אותי מהבית ונסענו שנינו לאיזה משרד עורכי דין, שם החתימו אותי על המון טפסים. רק רציתי את הכסף ולהוריד את השוק האפור מהגב שלי", היא מספרת, בקול רועד, "בחלומות הכי פרועים לא דמיינתי שאני יוצאת מבור אחד, ונכנסת לבור אחר - עמוק וחשוך הרבה יותר".
הסכום אותו לוותה, שהועבר לחשבונה, עמד על 200 אלף שקלים, אולם כעבור כשנה, בעודה מקפידה לשלם את החזר ההלוואה כסדרה, היא קבלה מכתב כוונות (מסמך המפרט את היתרה של הלוואות שטרם סולקו שלהבטחתן שועבדה דירתה), בו נכתב כי יתרת הפירעון להלוואה עומדת על לא פחות מ-350 אלף שקלים.
"מדובר על ניצול מובהק של מצבם הנפשי והכלכלי הקשה של אותם אנשים קשיי יום, לצורך גריפת סכומי כסף עצומים, שלא כדין", מציין עו"ד שרון ינקו, שותף במשרד עוה"ד טל - ינקו ושות', שמחלץ לא מעט חייבים מהסתבכויות כלכליות. לדבריו, "המצוקה של אותם חייבים יוצרת לא פעם מצב בו הם נותנים אמון מלא באותן חברות ובאותם מתווכים ורק בדיעבד הם מגלים כי שילמו סכומים שיכולים להגיע גם למאות אלפי שקלים כ'דמי תיווך' אשר נוספו לחוב שלהם בגין ההלוואה. בחלק מהמקרים, הם מגלים במעמד החתימה על הסכם ההלוואה, כאשר 'הכסף מבחינתם כבר מונח על השולחן', כי עליהם לשלם תשלום חובה כלשהו: דמי פתיחת תיק, שכר טרחה או דמי תיווך, בסכומים גבוהים, וזאת ללא שהדבר הוסבר להם קודם לכן. וחמור מכך, לעיתים הם מגלים את הדבר רק בדיעבד, כאשר הם רוצים לפרוע את ההלוואה, ומגלים להפתעתם כי חתמו, ללא ידיעתם, על הסכם התקשרות עם המתווך, אשר הוסתר בין עשרות המסמכים עליהם חתמו לצורך קבלת ההלוואה".
דוגמאות להתנהלות שערורייתית זו של חברות לא חסר. כך למשל, פסק דין שניתן לאחרונה בבית משפט השלום בתל-אביב חושף את הקלות הבלתי נסבלת בה ניתן לעשוק לווים תמימים: אישה בת 60 ואימה, שגילה נושק ל-90, נטלו מספר הלוואות מחברה שעוסקת במתן אשראי והלוואות חוץ - בנקאיות, בסכום מצטבר של כ-400 אלף שקלים. אלא שתוך כשנה ורבע, הן נאלצו להחזיר לא פחות מ-710 אלף שקלים. "זה סיפור קשה, אולם לצערי הוא רחוק מלהיות מקרה פרטי", מציין עו"ד ינקו, שייצג את השתיים בהליך המשפטי.
במסגרת התביעה, אשר הוגשה כנגד החברה המלווה וכנגד המתווכת, נטען כי מעבר לתשלומי הריבית בהתאם להסכם ההלוואה, המתווכת שלשלה לכיסה במרמה "דמי תיווך" בסך של כ- 160 אלף שקלים, ובנוסף, חברת האשראי גבתה, שלא כדין, סכום נוסף של כ-60 אלף שקלים בגין "עמלת פירעון מוקדם". בית המשפט קיבל את התביעה וחייב את החברה ואת המתווכת לשלם לתובעות סכום מצטבר של כ- 300 אלף שקלים, תוך שהוא קובע כי התקיימו במקרה זה עילות של עושק והטעיה.
עו"ד ינקו מציין לסיכום: "פסק הדין מהווה תמרור אזהרה לאותן חברות שפועלות בחוסר תום לב ומנצלות בצורה צינית את המצוקה אליה נקלעו הלווים. בית המשפט לא יהסס לחייבן להשיב סכומים שנגבו, אם תונח בפניו תשתית ראייתית שמוכיחה כי הן פעלו בניגוד לחוק ולרוח הפסיקה. כמו כן, המקרה הזה, ועוד רבים אחרים, מבהירים עד כמה חשוב להסתייע בעורך דין טרום חתימה על הסכם הלוואה".