לאחרונה זעם יו"ר מרכז השלטון המקומי, חיים ביבס, על המדינה ודרש לשחרר את תקציבי החירום לטיפול בעורף שלא מועברים להן. כי שוב, כמו בקורונה, הרשויות המקומיות הן הראשונות להתייצב מתחת לאלונקה. בעיקר אלה שממוקמות לאורך גדר הגבול, בצפון ובדרום, ומוציאות הרבה מאוד כסף כדי לתת עזרה ראשונה לתושבים ושקט לכוחות הבטחון.
שר הפנים, משה ארבל, הוגיע על פרסום תקנות "הקרן לצמצום פערים" להערות הציבור בהליך מקוצר, מה שיאפשר להזרים כ-450 מיליון שקלים ל-140 רשויות ברחבי המדינה. "הקרן לצמצום פערים" הוקמה במסגרת חוק "ההתייעלות הכלכלית" לתיקוני חקיקה בשנות התקציב 2017- 2018 ומטרתה היתה להביא לצמצום פערים בין רשויות מקומיות ועתה יקבעו הכללים לחלוקת הכספים שהצטברו בה. כדי למנוע בלבול נאמר, שהקרן אינה קשורה לחקיקת "קרן הארנונה", אלא מדובר בקרן נפרדת ושונה לחלוטין.
בשבועיים האחרונים הקדים משרד הפנים מענקים בסך 280 מיליון שקלים לכ-200 רשויות מקומיות במסגרת מענק האיזון, למרות שבתוכה כלולות לא מעט רשויות שאינן מעורבות במלחמה ואין כל הצדקה להקדים להן את התשלום. הרשויות בעוטף קיבלו מענקים מיוחדים בסך 50 מיליון שקלים וביצוע מיידי של הקצאת תקציבים מתוקף החלטות ממשלה. ביחד עם מענקי הקרן לצמצום פערים יעמדו המענקים שהועברו עד כה לרשויות מתחילת המלחמה בסך של קרוב למיליארד שקל.
בפעם הראשונה מאז פרוץ המלחמה, מעביר באופן רשמי השלטון המרכזי בישראל, סמכויות לראשי הרשויות, בשורה של הליכים רגולטוריים שיכולים להקל עליהן להתמודד במצבי חירות, בין היתר: הקלות בקליטת עובדים לסיוע במערך החירום, מתן אפשרות להפעלת שיקול דעת בביצוע הליכי גביה, אפשרות להעסקת סטודנטים בתפקידי חירום, קליטת מזרות זמניות ושימוש בעודפי מזומנים, הארכת מועד לרשיונות עסקיים שתוקפם פג בסוף השנה הנוכחית, ודחיית פירעון הלוואות בתקופת המלחמה.
אין ספק שהמהלכים הללו יקלו את העול על כתפיהן של הרשויות המקומיות, אבל אם המגזר הציבורי, משרדי הממשלה והפקידות הבכירה לא יתחילו להתנהל באופן מתואם ומוסדר, גם שורת ההקלות והעברות הכספים, לא ישפרו את השירות הבעייתי שניתן עכשיו לתושבי הצפון והדרום ולשאר אזרחי המדינה.