חברת "פוקס" פרצה את הסכר, כשהודיעה אתמול שמחצית מ-9,000 עובדיה יצאו לחל"ת. המשבר לצרכן באה בעקבותיה עם הוצאה לחל"ת של 40% מעובדיה. לפי נתוני הביטוח הלאומי, בשבועיים האחרונים הוצאו כבר כ-100,000 עובדים והיד נטויה, למעלה מאלף עובדים מתווספים אליהם מדי יום, בעיקר מרשתות האופנה, בתי הקפה והמסעדות שנותרו שוממים.
אם שלחו אותכם הביתה ואתם מוטרדים מאיך תגמרו את החודש ויהיה לכם לאן לחזור אחרי המלחמה, גם כאן, כמו בשאר השירותים שהמדינה אמורה לספק לכם, אתם לבד. האוצר עוד נמצא בתחילת הצד השני של התקליט.
כדי לשלוט על צונאמי החל"ת שמאיים על כל כך הרבה ישראלים, היו אמורים אנשיו של בצלאל סמוטריץ' לצאת לשטח, חמושים בחגורות הצלה וסירות גומי, כדי להביא אותם לחוף מבטחים, ולגבש תכנית מסודרת ומותאמת למציאות הבלתי רגילה שבה אנחנו חיים עכשיו. אלא ששר האוצר שומר באדיקות על ניתוק מהסיטואציה ועל התואר המפוקפק "האחרון להגיב", אבל הראשון לשאת נאומים מלאי פאתוס על צעדים מדודים וכלכלה אחראית. ככה זה כשהמשכורת שלך לא בסכנה.
כמה מילים יפות נשפכו במסיבת העיתונאים שכינס השר להצגת "תכנית החירום הכלכלית". בחיי ששמעתי אותו אומר, "אנחנו מציגים עכשיו תוכנית שיש בה מרכיבים רבים והיא גדולה ורחבה הרבה יותר ממה שהיה אפילו בתקופת הקורונה. למדנו והשתפרנו והשתדלנו שהמענה יהיה רחב יותר, מדויק יותר ויעיל יותר מבקורונה".
מענה רחב מבקורונה? אתה אמיתי? איפה דמי הקיום לעצמאים, הפיצוי הנדיב, הכסף מההליקופטרים שהעמיד את המשק על הרגליים. ואיפה החל"ת, אדוני שר האוצר? למה לא חשבת לתת ודאות לעובדים ולמעסיקים כדי שיוכלו להצמיח מחדש את המשק בתום המלחמה?
נכון שהמדינה נותנת בפעם הראשונה בזמן לחימה מענקים כדי לשמור על המשכיות עסקית, אבל בינינו, זה כמו לפזר חופן של חול כדי לסתום בור עמוק. ומכיוון שבכל יום שעובר אין הכנסות והפסדי העסקים גדלים, אין למעסיקים ברירה אלא להוציא את העובדים לחופשה ללא תשלום, שכמו שהיא בנויה היום, היא תסב נזק לכולם - מעסיקים, עובדים, והמשק הישראלי.
נלך רגע צעד אחורה. תשלום חל"ת לא מופיע בחוק הביטוח הלאומי, אלא מותר מחוק פסיקה שניתנה בשנות ה-90' בבית הדין לעבודה שקובעת כמה כללים: היציאה לחל"ת תהיה ביוזמת המעסיק, כי אחרת העובד לא יקבל דמי אבטלה, החל"ת יארך 30 ימים לפחות, על העובד לסיים קודם כל את ימי החופשה שלו ורק אז יוכל להתחיל בחל"ת, ומועד סיום החל"ת יצויין בהודעה.
מעסיקים רבים מיהרו להוציא את העובדים לחל"ת כמה שיותר מהר, כדי לאפשר להם לקבל דמי אבטלה תוך חודש. מעסיק שרצה להוציא את עובדיו לשבועיים בלבד, למשל, מתוך הנחה שהמלחמה לא תמשך תקופה ארוכה כל כך, אינו יכול לעשות זאת על פי חוק. כך ישנם עובדים שצברו ימי חופשה רבים שיצאו לחל"ת ויעדרו מהעבודה חודשיים ויותר. למה? כי אף אחד לא חשב להתאים את הפסיקה למצב.
האוצר הרכיב נוסחה צולעת, שאמורה לתת למעסיקים השתתפות בשכר עובדים כדי לשמר אותם, אבל היא כל כך חלקית ועלובה, שאולי היא מספיק לשמר מספר עובדים זעום, אם בכלל. עכשיו מדברים שם על חזרה לימי החל"ת של הקורונה, שבו מאות אלפי עובדים ישבו בבית וקיבלו דמי אבטלה, אבל בתום המגיפה, לא רצו לחזור לעבודה.
גורמים בביטוח הלאומי מתנגדים למודל החל"ת של הקורונה ויוצאים נגד ההוצאה ההמונית לחל"ת, שלדעתם לא מטיבה עם האזרחים בכלל והשכירים בפרט וטוענים שמה שהיה טוב בקורונה, שגוי מאוד למצב ב"חרבות ברזל". "ההיסטריה להוצאה לחל"ת - היא לרעת הציבור", הוא אומר. "אחרי הקורונה, הגבילו את החוק ומי שהוצא לחל"ת זכאי לדמי אבטלה רק בתנאים מסוימים. כשלוקחים בחשבון שאחד מתוך ארבעה ישראלים היה מובטל במהלך המגיפה, בשל הסמיכות למלחמה הם יוגדרו כ'מובטלים חוזרים', מה שיגרום לכך שיקבלו סכום מופחת ותקופת זכאות קצרה יותר.
"בנוסף, התנאים הנוכחיים לחל"ת יאלצו את העובדים לוותר על ימי חופשה ותנאים סוציאליים נוספים, כתנאי לקבל דמי אבטלה ורק אחרי שכל הזכויות הללו 'ינוצלו', הם יוכלו להתחיל לקבל תשלום, כשהעסקים יצטרכו לשלם להם קודם את כל ימי החופשה. חשוב לזכור שדמי אבטלה הם פיצוי חלקי בלבד ולא שווים לשכר המלא של העובד. במקרים רבים מדובר על הרבה פחות מ-70 אחוז מהשכר שהרווחתם.
"במיוחד בתקופה קשה זו, כשתושבי הדרום והצפון מפונים מבתיהם - הקשר בין עובד למעסיק הוא חשוב. החל"ת מנתק את הקשר הזה ופוגע בצורך יציבות דווקא עכשיו. אז מה עושים? למדינה יש כסף למקרי חירום וצריך להעביר אותו כפיצוי למעסיקים שמפסידים בעקבות המלחמה, מה שיבטיח תזרים מזומנים לעסקים, הבטחה להמשך תשלום שוטף של המשכורת לשכירים, שמירת קשר רציף שיסייע ביום שאחרי ושמירה על התנאים הסוציאליים שלהם".
עולה השאלה, איך יכול להיות שמשרד האוצר, שהתנגד פעם אחר פעם לחל"ת בתקופת הקורונה, מאמץ אותה עכשיו בשתי ידיים, כשהוא יודע בוודאות שהרבה מאוד אזרחים לא יקבלו את המענה ויפלו בין תקופות האבטלה?
לא רק הביטוח הלאומי, המשמש כיועץ הסוציאלי של הממשלה, גם יו"ר ההסתדרות, ארנון בר דוד, שנפגש בשבוע שעבר עם שר האוצר והוציא לו אתמול מכתב על תכנית החירום המחוררת שלו, מתנגד למתווה חל"ת הקורונה שמתגבש שוב.
"ההסתדרות אינה סבורה שיש מקום להוצאה המונית לחל"ת", כתב. "ככל שיימצא שבענפים ספציפיים המתווה המוצע אינו מספק, והמעסיקים מוציאים לחל"ת את עובדיהם, אזי יש לספק רשת ביטחון לגבי עובדים אלה".
והוא מונה מה היא צריכה לכלול בתוכה, קיצור תקופת האכשרה, תשלום דמי אבטלה לעובדים שלא נותרו להם דמי אבטלה, ביטול התנאי של קיזוז ימי החופשה מדמי האבטלה בחל"ת, קיצור התקופה שמזכה בדמי אבטלה מ-30 יום לשבוע, הגדלת דמי אבטלה להורים לילדים ומענק נוסף לבני 67 ומעלה.
גם בהסתדרות מבינים שצריך לתמרץ את שימור יחסי העבודה בין העובדים למעסיקים, לאור שיעור האבטלה הנמוך ערב המלחמה. נותר רק לקוות שסמוטריץ' חסר הניסיון ידע להתייעץ עם מומחים בעלי קילומטרז' גדול ולא רק לפקידים שמציצים על העולם דרך החור הקטנטן שבגרוש.