נזקי המלחמה בעזה אינם מתמצים בירידה בהיקף הפעילות ובפגיעה בהכנסה של מעסיקים ועובדים בישראל. אירועי הלחימה משודרים בכל אמצעי התקשורת בעולם, נמצאים במוקד סדר היום העולמי, נדונים בכל המדיות החברתיות וגוררים תגובות של מאות מיליוני עובדים ומועמדים לעבודה. ניכר, כי יום ה-7.10.23 הפתיע גם את שוק העבודה הגלובלי, שאינו ערוך להתמודד עם השלכות המלחמה על יחסי עבודה.
השוק האמריקאי משקף את האתגרים להם נדרשים גורמי השלטון והמעסיקים בעת הזו. מכוח החוק הפדרלי בארה"ב, המעסיק מחויב לשמירה על סביבת עבודה שוויונית ונדרש ממנו למנוע אפליה בעבודה ובכלל זה גילויי אנטישמיות, שנחשבים כאפליה מחמת גזע ו/או דת. האירועים בשבוע החולף ממחישים את השלכות הלחימה בעזה על שוק העבודה בארה"ב. מספר העובדים שפוטרו מהעבודה עקב גילויי אנטישמיות במדיות חברתיות עולה מידי יום. כך למשל, ביום חמישי האחרון (19.10.23), הודיעו חברת "סיטיגרופ" ומדינת אילינוי על פיטורים מידיים של עובדים שלהן, בעקבות צילומי מסך של פוסטים אנטישמיים, והסבירו כי התוודעו לפוסטים רק עקב דיווח שהתקבל מהליגה היהודית.
מניעת האפליה חלה על המעסיק גם במועד קליטת מועמד לעבודה. משרדי עורכי דין גדולים בארה"ב מפרשים בדווקנות את הוראות החוק ומיישמים אותן בפועל. חלק מהם החלו בהליך סינון לקליטת מתמחים, אך סירבו להמשיך בהליכי גיוס של סטודנטים מאוניברסיטאות מובילות, שהביעו תמיכה באירועי הטבח בישראל. בחלוף ימים בודדים, הודיעו המשרדים כי יזמנו לראיונות סטודנטים שפנו אליהם בכתב, והודיעו כי האמור במכתבי התמיכה מטעם קבוצת הפעולה לא נכתב על דעתם ובאישורם.
חרם צרכני על סטארבקס
אלא שפעולות אלו לא מספיקות על מנת למגר את תופעת האנטישמיות בארה"ב, המתודלקת מדי יום בעקבות המלחמה הנמשכת בישראל. גם אם במישור האישי קיימים בידי המעסיק האמריקאי כלים להרחקת גזענות ממקום העבודה, במישור הקיבוצי המשימה קשה הרבה יותר. רשת סטארבאקס היא דוגמה לכך. מזה כשנה מתנהל מאבק בין הנהלת הרשת לארגון העובדים, שאיגד חלק מעובדיה, שגרר דיונים רבים בפני המועצה ליחסי עבודה במדינות שונות בארה"ב.
המלחמה בישראל הפכה להיות חלק מהמאבק בין הצדדים לסכסוך הקיבוצי. יומיים לאחר תחילת המלחמה בעזה פרסם ארגון עובדי סטארבאקס פוסט התומך במאבק הפלסטיני (ואף יזם מצעדי מחאה בהמשך). מאחר שהארגון עושה שימוש בלוגו של הרשת, הפוסט יצר בלבול בקרב הצרכנים, שסברו כי הוצא מטעם החברה. החברה הבהירה כי הפוסט אינו לטעמה ואף שלחה מכתב דרישה לארגון העובדים להסיר מייד את הלוגו שלה מהפוסט. משלא נתקבלה תגובה, הגישה החברה תביעה בבית משפט פדרלי נגד הארגון, לתשלום פיצוי בגין פגיעה בשמה הטוב. החברה ציינה כי מאז הפוסט קבלה יותר מאלף תלונות מלקוחותיה, דיווחים מעובדים שקבלו איומים מחברי הארגון וספגה אירועי ונדליזם מצד לקוחות עוינים. הארגון הגיש תביעה נגדית (תוך שמחק בינתיים את הפוסט). הקהילה היהודית הכריזה מאז הפרסום על חרם צרכני נגד הרשת.
הסכנה בשימוש פסול באנטישמיות לקידום מאבקים של ארגוני עובדים במקומות העבודה היא ממשית, קרובה ומיידית. היא דורשת פעולה מצד רשויות השלטון, הגופים המנהלים ומצד המעסיקים בכל העולם. חדלון או הבלגה - יעצימו את התופעה. כך לדוגמה, על אף האיסור נגד קריאות גזעניות בתקנון ההתאחדות העולמית לכדורגל (FIFA), בשבת האחרונה נופפו אוהדי קבוצת אוססונה בספרד בדגלי פלסטין וקראו "מוות לשון וייסמן", במשחק בו התארחה אצלם קבוצת גרנאדה, בה משחק החלוץ.
בליגה האנגלית, מאידך, בדרבי של ליברפול נאסרה הנפת שלט ישראלי המזכיר את שמות הנרצחים, ובצ'לסי נאסר על חוג האוהדים הישראלי להכניס באנר שמונף מאז 2015, אלא אם יוסר ממנו סמל מגן דוד. יוער, כי בליגת ה-NBA בחר המעסיק לנקוט עמדה ברורה: שחקני וושינגטון וויזארדס, בה משחק דני אבדיה, עלו למדרש עם תמונות החטופים על מדי המשחק. אפשר שגם עמדה זו תיתפס כאפליה, אלא שהזדהות השחקנים עם חברם לקבוצה מצדיקה אבחון מקרה זה מאחרים.
ניתן היה לצפות שההסתדרות הכללית, הפעילה בפדרציות עולמיות של ארגוני עובדים, תפעל בעת הזו לעצירת התופעה, ולכל הפחות תעמיד אותה לדיון נוקב בפני ארגוני העובדים העולמיים. הניסיון מלמד, שלא כדאי לסמוך על מרץ פתאומי או הרתמות לאומית מצד ההסתדרות הישנונית. המפתח למניעת סחף אנטישמי על ידי אכיפה ברורה, נמצא אצל הנשיא ביידן, שאין ספק בתמיכתו בקהילה היהודית. הנשיא, שמשנתו הפוליטית תמכה מאז ומעולם בעבודה המאורגנת, ועשה רבות למענה בעת האחרונה, הוא זה שיכול לקבוע לה גבולות. אם אין מקום לשנאה בארה"ב, אין מקום לאנטישמיות מאורגנת.
הכותבת היא שותפה מייסדת במשרד דפנה שמואלביץ ושות', משרד בוטיק בדיני עבודה המייצג מעסיקים.