מחיר המלחמה: סוכנות הדירוג S&P הודיעה הלילה (בין שלישי לרביעי) כי היא מורידה את תחזית דירוג האשראי של ישראל מ"יציבה" ל"שלילית". המשמעות אינה הורדה מידית של הדירוג, אלא אזהרה לפיה אם המלחמה בעזה תימשך עוד מספר שבועות - הוא יירד.
לפי החברה, השינוי בתחזית דירוג האשראי משקף בעיקרו את ההרעה המשמעותית בסיכונים הגיאופוליטיים והביטחוניים איתם מתמודדת ישראל בעקבות התקפת חמאס מיום 7 באוקטובר 2023.
ב-S&P מנתחים כי התמשכות המלחמה תשפיע לרעה על הכלכלה הישראלית. הדירוג הנוכחי עומד על AA-. מדובר, בעצם, על צעד קדימה לעומת מודי'ס ופיץ', שהודיעו בשבוע שעבר כי הן מכניסות את ישראל למעקב דירוג שלילי - קרי, לא ימהרו ללחוץ על הכפתור.
בניתוח החברה מציינת S&P כי למרות שקשה לחזות בשלב זה את הכיוון בו יתפתחו האירועים, תרחיש הבסיס של החברה מניח שהסכסוך הצבאי יתמקד ברצועת עזה ושהוא לא יתרחב לאזורים נוספים. לפי החברה, מספר מדינות באזור משתתפות במאמצי התיווך, בעוד ששר החוץ של ארה"ב, אנטוני בלינקן, ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, ערכו בימים האחרונים סדרה של פגישות עם גורמים בכירים בישראל וגורמי מפתח במדינות ערביות. כמו כן, ארה"ב קירבה חלק מכוחותיה הצבאיים לישראל, ככל הנראה במטרה להרתיע מדינות נוספות באזור מלהצטרף לעימות הצבאי.
S&P מוסיפה כי במהלך העשורים האחרונים חוותה ישראל מספר סבבי הסלמה עם רצועת עזה, אך העימות הנוכחי נתפש בעיני החברה כמשמעותי יותר והסיכון להתרחבות אזורית של העימות הצבאי נותר בעינו. איראן וחיזבאללה הצהירו בגלוי כי בהתאם להתפתחויות בעזה, הם עשויים להתערב באופן נרחב יותר בסכסוך. לדעת החברה, סיכון נוסף עלול לנבוע מהפוטנציאל להתגברות המתיחות בין הרוב היהודי לבין המיעוט הערבי-ישראלי, כפי שקרה במהלך המלחמה הקודמת עם חמאס בחודש מאי 2021.
למרות הערכת החברה שהעימות הצבאי לא יתרחב מעבר לעזה, היא צופה פגיעה בביצועיה הכלכליים של ישראל, באופן הבא:
• השפעה כלכלית שלילית ישירה מהמשך ירי הרקטות וכתוצאה מכך, שיבושים לוגיסטיים וצמצום בפעילות הכלכלית במשק.
• צמצום כוח העבודה ועלויות נוספות לממשלה לאחר שגויסו למעלה מ-300,000 אנשי מילואים (המייצגים 3% מאוכלוסיית ישראל).
• המשך השבתת הפקת הגז בשדה הגז תמר בשל קרבתו לעזה.
• השפעה שלילית על ענף התיירות הישראלי בעקבות המצב הביטחוני והשבתת פעילות קווי התעבורה האווירית.
• השפעות עקיפות הנובעות מצפי להפחתה בהשקעה מקומית ובזרם ההשקעות ישירות זרות.
למרות הקושי לאמוד את השפעת העימות, החברה צופה כי התמ"ג הרבעוני של מדינת ישראל ירד ב-5% ברבעון הרביעי של שנת 2023 בהשוואה לרבעון השלישי של שנת 2023, כאשר שימושי התוצר יצטמצמו, לרבות בביקוש מקומי, היצוא והיבוא. להערכת החברה, הירידה בתמ"ג ברבעון הרביעי לשנת 2023 תהיה מעט מעל מחצית מהירידה שחוותה ישראל ברבעון השני של שנת 2020, עם פרוץ מגפת הקורונה. בשני המקרים, רמת הניידות במשק הוגבלה, עסקים נסגרו וענף התיירות נפגע. ירידה זו תהיה גבוהה מהירידה שחלה בעקבות עימותים צבאיים קודמים (כולל צוק איתן ב-2014, עמוד ענן ב-2012, עופרת יצוקה ב 2008-2009 ומלחמת לבנון השנייה ב-2006).
להערכת החברה, מבנה המשק הישראלי, המתמקד ברובו בייצוא שירותי הייטק, עם אחוז גבוה של עובדים שביכולתם לעבוד מהבית, אמור לרכך במידה מסוימת את ההשפעה על התמ"ג. בנוסף, החברה צופה שהסיוע הבינלאומי יוכל למתן חלק מההשפעות המקרו-כלכליות השליליות על ישראל.
החברה צופה כי הכלכלה תחזור לצמוח ברבעון הראשון של 2024 ותשוב לרמתה טרום המלחמה עד סוף השנה הבאה. תחזיות הצמיחה הנוכחיות הן 1.5% ב-2023, 0.5% ב-2024 ו-5% ב-2025, זאת יחד עם השבת האמון, השיקום והעלייה במחזור ההשקעות.
לפי שעה, החברה צופה שהגירעון התקציבי יתרחב בשנים 2023-2024 זאת בשל צעדי הממשלה לתמיכה במשקי הבית ועסקים, כמו גם גידול בהוצאות הביטחון. החברה צופה כי הגירעון התקציבי הממוצע בשנים 2023-2024 יעמוד על כ-5.3% מהתמ"ג, לעומת ממוצע של 2.3% מהתמ"ג בתחזית הקודמת של החברה.
S&P מציינת כי לעמדתה למדינת ישראל יש מספר כריות נזילות שאמורות לסייע בהפחתת ההשפעה הכלכלית והפיסקאלית. בפרט, יחס החוב הממשלתי לתוצר הוא מתון ועומד על כ-60% מהתמ"ג. החוב הממשלתי נקוב ברובו במטבע מקומי ומוחזק ברובו על ידי מקומיים, כלומר, הוא נתון לפחות תנודתיות עקב שינויים בתיקי השקעות של תושבי חוץ.
החברה מציינת בהודעתה כי פרסום הודעה זו נעשה תוך חריגה מלוח הזמנים הקבוע לפרסום הודעות דירוג על ידי החברה, זאת בשל הגידול המשמעותי בסיכונים הגיאופוליטיים והביטחוניים ברחבי ישראל, אשר משפיע באופן מהותי על התחזיות שלה לביצועים הכלכליים והפיסקליים של ישראל. פרסום הודעת הדירוג הבאה צפויה ליום 10 בנובמבר 2023.
גורמים שיגרמו להורדת דירוג:
לפי הודעת החברה, הורדת דירוג האשראי עלולה להתבצע במידה והעימות הצבאי יתרחב באופן מהותי, ויגדיל את הסיכונים הביטחוניים והגיאופוליטיים איתם מתמודדת ישראל. כמו כן, תיתכן הורדת דירוג במהלך 12-24 החודשים הקרובים אם השפעת העימות הצבאי על הצמיחה הכלכלית, המצב הפיסקלי ומאזן התשלומים של ישראל יתבררו כמשמעותיים יותר ממה שהחברה צופה כיום.
גורמים שיגרמו להחזרת תחזית הדירוג ל-"יציבה":
לפי הודעת החברה, שינוי התחזית ליציבה עשוי להתבצע אם העימות הצבאי ייפתר, באופן אשר יגרום להפחתת הסיכונים הביטחוניים המקומיים והאזוריים ללא נטל מהותי לטווח ארוך יותר על כלכלת ישראל.