המציאות הביטחוניות יוצרת חיבורים אנושים מרגשים בין אנשים שהיו זרים גמורים רק לפני מספר ימים וכעת, מכבסים בביתם את הכביסה של משפחות מפונים מקריית שמונה והצפון ועוטף עזה.
בימים כאלה נולדים מיזמים אנושיים ומרגשים. כזה הוא מיזם הכביסות, אליו מגוייסות כבר שבועיים 400 תל אביביות, שהתגייסו בשיטת חברה מביאה חברה לסייע, למשפחות המפונים בבתי המלון ובתי הארחה בתל אביב.
ליאור, היא אחת מבין כמה נשים תל אביביות שהרימו את חמ"ל הכביסות אותו הן מנהלות כמערך מבצעי. אחת הקבוצות אף נקראת "כביסות - עושים באהבה או שלא עושים בכלל!"
"להבדיל מהמשפחות שפונו מיישובי העוטף, המשפחות המפונות מהערים הגדולות (אשקלון, שדרות וקריית שמונה), לא נקלטו כקהילה אחת, הן מפוזרות בבתי מלון שונים ברחבי הארץ, לא תמיד עם המשפחות המורחבות, החברים או השכנים שלהן. אין להן מעטפת רחבה של שירותים שמונגשים להן כמו ליישובי העוטף שמורגלים יותר, לצערנו, בפגיעות בנפש וברכוש ויש להן למי לפנות שמרכז עבורן את הזכויות והשירותים המלווים במקרה כאלו".
להיות פליט עולה ביוקר
חלק מהמשפחות פונו בין רגע, במקרים מסויימים באישון לילה, וניתנו להן דקות ספורות להתארגן ולצאת עם אוטובוס שחיכה לפנותם. לרוב, הם לא הצליחו לקחת איתם את מלוא הציוד שהם נדרשים לו לתקופה ממושכת. רוב המפונים לא הצליחו לארוז בגדים ליותר מיומיים-שלושה.
דנה מנהלת את קבוצת הוואטספ "כביסות -עושים באהבה או שלא עושים בכלל!" מספרת איך הכל התחיל - "חיפשתי לראות איך לעזור ולקחת חלק. הסתובבתי בין חמלים והרגשתי שיש המון צרכים. באחד החמלים מישהי ביקשה עזרה בכביסה והצמדתי לה מתנדבת ובאותו רגע עזבתי הכל; פתחתי קבוצה והתחלתי להפעיל את המתנדבות. לקבוצה קוראים "כביסות -עושים באהבה או שלא עושים בכלל!" יש בה כ 200 מתנדבות מהאזור. בחלק מהסיטואציות אני עובדת מול המשפחות ישירות או מול אנשי קשר במלונות השונים. אני מצמידה לכל קריאה מתנדב והוא אוסף, מכבס, מייבש ומחזיר. כולם מנסים לעזור ומחפשים להרגיש שהשפיעו על המצב הכאוטי הזה בדרך כלשהיא"
מכבסות בעיר גוייסו לסייע אך עם כל הרצון הטוב של בעליהן, הם לא עמדו בעומסים, לא עמדו בזמנים ולא תוגמלו לאורך זמן. שירות שהחל מתוך רצון טוב לעזור, הפך להיות שירות בתשלום, כביסות הלכו לאיבוד בדרך, האמון בין המשפחות לאותן מכבסות פחת והקושי בנושא הזה גדל. כיוון שהשירות במכבסות ניתן בתשלום, אין לאותן משפחות את היכולת לעמוד בזה והן זקוקות לעזרה מצד אנשים טובים שמוכנים לעשות עבורן את הכביסות. "מאד יקר להיות פליט בישראל", מציינת ליאור.
מספרת ליאור, "גילינו כי יש לאותן משפחות שאלות רבות שאין עליהן תשובה חד משמעית, סוגיות שאין להן למי להפנות וצרכים שאין להם מענה. הם לא יודעים על הקלות הבנקים להקפאת משכנתא או הלוואה בתנאים טובים, הם לא מודעים לכך שהם זכאים להחזר הוצאות, הם לא יודעים מה הזכויות שעומדות להם, איפה קונים תרופות, אילו שירותי רפואה פתוחים עבורם, מאיפה משיגים אוכל וכן, גם איפה מכבסים את הכביסה הדלה שהביאו איתם".
מהייטק והנדסת תוכנה למכונת הכביסה
אותן נשים, שכל אחת מהן מגיעה מעולם תעסוקתי אחר, החליטו שהן לוקחות על עצמן לעשות את החיבורים בין משפחות מפונות לבין משפחות שיכבסו עבורן אבל לא רק, הן יוכלו לעזור להן עם חיבורים נוספים לנותני שירות בתחומים שונים או לענות להם על שאלות וסוגיות מקומיות.
הנשים, אחת מהן אדריכלית, אחת מגיעה מתחום המדיקל, אחת מורה ליוגה, אחת מהן מעולם ההייטק ואחת מהנדסת תוכנה בפנסיה, עושות עבודת קודש. 400 מתנדבות יקרות עושות כביסה ל-1,000 משפחות מפונות. כל משפחה מקומית מקבלת עד 4 משפחות.
כיוון שהם חוששים לצאת מהמקום אליו פונו, המתנדבות מגיעות עד אליהם בשעה שמתאימה לשני הצדדים, הן לוקחות מהן את הכביסה המלוכלכת ומחזירות אותה באותו היום או למחרת, נקייה ומקופלת כשלרוב הן מצרפות משהו נוסף שמחמם את הלב... לפעמים זה דובי או בובה לילדה הקטנה, לפעמים חרוזים להעסקת הילדים, לפעמים בגדים או עוגה ולפעמים אוכל חם של בית..."
האתגרים: מבוכה, רגישויות וזמנים קצרים
נושא הכביסה הוא רגיש עבור המשפחות מכמה סיבות, אחת מהן, כי זה כל מה שיש להן, שהספיקו לקחת איתם מהבית והוא שלהם באמת, סיבה נוספת היא המבוכה... לא נעים לאנשים, לשלוח את הכביסה המלוכלכת שלהם לאנשים זרים, טובים ככל שיהיו.
נכון שקיימים המון ארגונים שעוסקים בלספק מענה לכל הצרכים של המשפחות המפונות אך אותם אנשים שנותקו מבתיהם, זקוקים לבן אנוש שיעמוד מולן, אישיות מסויימת לפנות אליה בעת הצורך, פנים מחייכות קבועות ומוכרות שילו אותן ויתנו להן הרגשה טובה, ולא לקבוצת ווטסאפ מרוכזת או אפליקציה שתאפשר להם להזמין שירותי כביסה.
"לפעמים, הכביסה דחופה למשפחה כי הבת חזרה מהצבא ל-24 שעות וחייבת את המדים שלה לשעות הבוקר המוקדמות, למשפחות עם תינוקות דרושה כביסה מרובה בכל יום, יש משפחות עם צרכים כמו רגישות לחומרי כביסה או ריחות מסוימים, לא פעם, המשפחות מרובות נפשות ולא נעים לאותה משפחה להעמיס על המתנדבות, לכל אלו ויותר, דרושה התחשבות רבה מצד המתנדבות והן עושות את זה באהבה גדולה ומסירות אין קץ".
קשר רציף ופנים מחייכות
כששאלנו את ליאור איפה הקשיים היא ענתה שלפעמים אין התאמה בין המשפחות והן דואגות להחליף. למשל כאשר לוחות הזמנים לא תואמים או הקצב מרגע האיסוף של הכביסה המלוכלכת ועד ההחזרה של הכביסה נקייה ומקופלת.
"הרעיון הוא לייצר קשר רציף וקבוע בין המשפחות המקומיות למשפחות המפונות. במקרים בהם אין התאמה או ישנו צורך אחר, אנחנו דואגות לייצר חיבורים חדשים, לזווג בין משפחות למתנדבות, וכאלו אנחנו צריכות, נשים שיהיו מוכנות לכבס או לעזור עם הזיווגים. נשמח מאד שאנשים עם התמחות בדיגיטל יסייעו לנו להפוך את המערך הזה ליותר יעיל, שיתקתקו עניינים", מסכמת ליאור.
איך מצטרפים ליוזמה? באמצעות מילוי הטופס המצורף הכולל שאלון ראשוני
אנחנו הנשק הסודי - יוזמות מרגשות וסיפורים אישיים על הכוח האזרחי הישראלי