הקיצוץ בתקציב 2003: כ-12 מיליארד שקל; הגירעון יוגדל ל-3.9% מהתוצר

תקציב משרד הביטחון ל-2003 יהיה 43.33 מיליארד שקל, בכ-2 מיליארד שקל יותר מהתקציב שאישרה הכנסת בסוף 2002 - כך הוחלט אתמול בלילה, בתום פגישה ממושכת בהשתתפות ראש הממשלה אריאל שרון, שר הביטחון שאול מופז, שר האוצר בנימין נתניהו והשר במשרד האוצר מאיר שטרית; ב-2004 יקטן תקציב הביטחון במיליארד שקל, ויהיה 42.33 מיליארד שקל. ב-2005 הוא יפחת בעוד מיליארד שקל ויהיה 41.33 מיליארד שקל (במונחי 2003).



ההחלטה, שנקבעה אתמול לאחר סדרת פגישות שנערכו השבוע, היא פשרה בין דרישת מערכת הביטחון, לתוספת של 3 מיליארד שקל (הדרישה היתה 5 מיליארד שקל בתחילת השבוע), לבין דרישות משרד האוצר, להיצמד לתקציב הביטחון שאושר בכנסת, עם תוספת קטנה. משמעות ההחלטה היא כי הקיצוץ בתקציב 2003, שהיה אמור להיות כ-10 מיליארד שקל, יגיע לכ-12 מיליארד שקל.



באוצר אמרו אתמול בלילה, כי המשרד הסכים להתפשר מתוך מענה לצרכים הדחופים של מערכת הביטחון. מצד שני, מערכת הביטחון התחייבה בפגישה להפחית את תקציבה במיליארד שקל בכל שנה, בשנתיים הקרובות. בנוסף, הסכימה מערכת הביטחון, לראשונה, למינוי חשב של האוצר כחשב המערכת - כנהוג בכל משרדי הממשלה האחרים. בכך יתאפשר מעקב צמוד של האוצר אחרי המהלכים הכספיים של מערכת הביטחון.



בעקבות קביעת תקציב מערכת הביטחון, יציג נתניהו את תוכנית הקיצוצים של משרדו בפני הציבור הרחב והממשלה כבר בשבוע הבא. נתניהו יקיים החל מהיום שיחות טלפוניות עם כל השרים, שבהן הוא יעדכן אותם בפרטי הקיצוצים בתקציבי משרדיהם, ויבקש את תמיכתם באישור תקציב המדינה החדש ל-2003.



קודם לקביעת תקציב מערכת הביטחון, דנו ראש הממשלה, שרי האוצר ובכירי המשרד, בפרטי תוכנית הקיצוצים בתקציב המדינה ל-2003.



רה"מ אישר עקרונית את הצעות האוצר, אולם לא כל הסעיפים והסכומים נסגרו סופית, וייתכנו שינויים בימים הקרובים.



התוכנית שיציג נתניהו בפני השרים דומה מאוד לתוכנית הקיצוצים שגובשה באוצר ערב הבחירות ע"י שר האוצר הקודם, סילבן שלום. התוכנית מבוססת על קיצוצים בהיקף של כ-12 מיליארד שקל בתקציבי כל משרדי הממשלה, על הגדלת יעד הגירעון בתקציב מ-3.0% מהתוצר, כפי שתוכנן תחילה, ל-3.9%, ועל הכללת הסיוע האזרחי האמריקאי לישראל ל-2002, בסכום של יותר מ-2 מיליארד שקל, בספר התקציב ל-2003, לצד הסיוע האזרחי ל-2003, גם כן בהיקף של יותר מ-2 מיליארד שקל, שאמור להתקבל בסוף השנה.



תוכנית הקיצוצים של האוצר היא הגדולה בתולדות המשק, ותצטרך לקבל את אישור הממשלה והכנסת. לפי התוכנית, יתבצע קיצוץ שווה (פלאט), בשיעור של כ-2%, בתקציבי כל משרדי הממשלה - סך הכל כ-3 מיליארד שקל.



בנוסף, הממשלה תפעל, אם בהסכמה עם ההסתדרות, ואם באמצעות מהלכים חד צדדיים, להקטנת הסקטור הציבורי באמצעות פיטורי עובדים וקיצוצים בשכר בסכום כולל של עד 2.5 מיליארד שקל; הקיצוץ בשכר יהיה פרוגרסיווי, במידת מה: הקיצוץ בשכרם של בעלי ההכנסות הגבוהות יהיה גבוה מ-10%. הממשלה מתכוונת לבטל את כל הטבות המס ליישובים מרוחקים, כולל התנחלויות. סך התרומה של מהלך זה לקופת המדינה יהיה 1.5 מיליארד שקל.



בנוסף יבוצע קיצוץ של כמיליארד שקל בתקציב מערכת החינוך, שיכלול פיטורי מפקחים, עובדי מטה במשרד החינוך ומורים. קצבאות הילדים יקוצצו במיליארד שקל. קיצוץ בקצבאות האבטלה והבטחת הכנסה וקצבאות אחרות של הביטוח הלאומי יביא לחיסכון 1.0-0.5 מיליארד שקל. ביטול משרדי הממשלה, איחוד רשויות מקומיות, והפחתת מענקי האיזון לרשויות, יחסכו לקופת האוצר כ-1.5 מיליארד שקל.



רה"מ ושר האוצר אינם נוטים להטיל מע"מ על פירות וירקות, וגם לא לבטל את הפטור ממע"מ באזור אילת, אך בעניינים אלו עדיין לא התקבלה החלטה סופית.