יממה אחרי שמינויו לתפקיד הפרויקטור המתכלל בין משרדי הממשלה ירדה מהפרק, מאיר שפיגלר, מנכ"ל חברת החשמל, זועם ופגוע. במשך שלושת הימים שקדמו להודעה על כך שהוא מסיר את מועמדותו, הוא ספג התקפות קשות מכל הכיוונים, כאילו מדובר באוייב הציבור ולא מקצוען עם קבלות, שרצה להיכנס מתחת לאלונקה ונבעט משם כאילו היה מכשול בדרך.
הטינופים כללו את כל המנעד האפשרי. אמרו שהוא מינוי כושל, פוליטי, לא מספיק מקצועי, שיחסיו הרעועים עם אגף התקציבים לא יאפשר לו למלא את תפקידו כראוי, ובכלל, איך אפשר לנהל את חברת החשמל וגם להיות פרויקטור עם תקציב של 15 מיליארד שקלים. כל זה, למרות הרקורד המרשים שלו בביטוח הלאומי, ובכל תפקיד אחר שבו כיהן.
אנחנו משוחחים, תוך שהוא מתלווה לצוותי חברת החשמל שבאו לתקן את הקווים שנפגעו שוב במטחים האחרונים לקיבוץ רעים. "נקראתי לדגל כדי לסייע בתחום של הסרת פלונטרים, מזעור הבירוקרטיה והסרת חסמים של לא מעט פקידי ציבור, שלצערי כל הייעוד שלהם הוא להקשות ולא להקל, להכביד ולהעיק, במקום לפשט.
"זה אמור בעיקר לגבי אגף התקציבים, משום העובדה שמדובר באנשים, שחלק נכבד מהם מעולם לא היה מחוץ למסגרת שבה הם נמצאים, ואף פעם לא היו בצד השני. כל דבר מורכב ומסובך. הם לא מכירים שם את המשפט, אם זה לא יהיה פשוט, זה לא יהיה.
"אני 23 שנים בשירות הציבורי, הייתי בקורונה בביטוח הלאומי והתנסיתי בצורה ישירה בצורך להוביל תהליכים שירותיים בבסיסם ולא מכבידים. רציתי להעביר את המסר של גודל השעה, שיש פה אנשים שחרב עליהם עולמם, שניצוץ החיים שהיה להם כבה. הם מתוסכלים, פליטים בתוך ארצם. ואם בעת הזאת לא מוצאים את הצורך לבער את הבירוקרטיה, שעברה כל גבול של טעם טוב ולהרחיב את הלב כדי לסייע, אין לנו זכות קיום כשירות ציבורי".
כדי להתמנות לתפקיד הפרויקטור, שפיגלר היה צריך לבחור בין ניהול חברת החשמל, לפרוייקטור המנהלת המתכללת. הוצעו כמה רעיונות יצירתיים, ביניהם שיצא לחל"ת ויחזור לתפקידו בתום המלחמה, אבל היו כאלה, ביניהם שר האנרגיה, ישראל כ"ץ, שחשבו שתפקידה של חברת החשמל קריטי דווקא בתקופת המלחמה ולכן אינה יכולה להתנהל ללא מנכ"ל ויו"ר דירקטוריון, והתעקשו על בחירה מלאה, זה או זה.
אם כל כך רציתי להיות פרויקטור ולקחת חלק במאמץ הלאומי במלחמה, למה לא ויתרת על ניהול חברת החשמל?
"חברת החשמל היא גוף צבאי לכל דבר, כי אם אין חשמל אין ביטחון אנרגטי במדינה ולכן זה היה חסר אחריות לעזוב את התפקיד תוך כדי הלחימה. מה עוד, שזה היה מקובל על שר האוצר, שאבצע את הנדרש בשני המקומות".
זה בכלל אפשרי?
"זה סובייקטיבי. מה שלא הייתי עושה שם, היה יותר טוב מכלום. הרי כבר ביצעתי שני תפקידים במקביל, הייתי מנכ"ל הביטוח הלאומי ופרוייקטור העלייה מאוקראינה".
נכון שאין מה להשוות בסדרי הגודל של העלייה מאוקראינה למשימת התיאום בין משרדי הממשלה, אבל זה המקום להזכיר שאודי אדירי, שמונה לעמוד בראש מנהלת תקומה, מכהן במקביל כראש הוועדה לאנרגיה אטומית, שגם לה יש חשיבות קריטית במלחמה, ואף אחד לא ניסה לגרום לוותר על אחד התפקידים, אלא כולם מתברכים בנסיונו הגדול ויכולות הניהול שלו.
"אני לא בעל הסמכות", מסביר שפיגלר, "אלא בעל הרצון והכמיהה. שיוועתי להיות אוזן קשבת, להסביר ולהבין שחמלה היא צורך השעה, ולא קוטר המטבע. מה שאמור היה להיות מוטל עלי זה תכלול פעולות המשרדים הקיימים, להחדיר בהם את ההזדהות, הממלכתיות והצורך לעשות הכל כדי לתת לכל אותם אנשים שזקוקים לכך, את המעטפת הטובה ביותר".
מי סיכל את זה?
"בשירות המדינה, חלק נכבד שיש להם את הסמכות, הם אלה שמחפשים מתחת לאדמה, מילא בימי שגרה, אבל מרתיח שגם בימי לחימה, להגיע לרזולוציות של פסיק ונקודה, כדי לקעקע דברים, במקום לקדם אותם. אנשים קורסים מסביב".
חברת חשמל בלי יו"ר, ובלי דירקטורים. אי אפשר להשאיר אותה גם בלי מנכ"ל.
"חיפשתי כל דרך, ואפילו פתלתלה, וזה עול ערכי ועבודת קודש, כדי לזכות לקחת חלק בטיפול בתושבים שכל כך זקוקים לכך. הייתי מוכן לוותר על כל שכר, רק לקחת בזה חלק. אני יכול לומר בלי יו"ר ועם שישה חברי דירקטוריון, חברת חשמל מתפקדת בימים האלה מעל ומעבר".
אתה פגוע אבל גם מאוד כועס.
"זה לא סוד שאגף תקציבים תדרך עיתונאים ועשה כל אשר בידו לקעקע את המינוי, משום שהם יודעים היטב, על בסיס שנים עברו, שאותי הם לא מרתיעים והם לא יהיו בעלי זכות וטו על קבלת ההחלטות הם מוכשרים מאוד בלשבת תחת פלורסנטים ולנהל את המדינה. אני לא זוכר שבגן עדן, חוץ מאדם וחווה, היושב במרומים ברא גם את אגף התקציבים".
במשרד האוצר בחרו שלא להגיב לדברים.