"שניים ויותר שמתו כאחד" - הטבח בדרום יצר סוגיות ירושה חדשות

כאשר שני בני משפחה או יותר מתו ולא נקבע מי מהם מת תחילה, מתעורר קושי לקבוע את היורשים. סעיף 9 בחוק הירושה נועד לתת מענה לתרחיש מעין זה, תרחיש שלמרבה הצער פקד את ישראל באותה שבת שחורה של ה-7 באוקטובר בעקבות מעשי הטבח, הזוועה והרצח ההמוני שביצעו מחבלים בני עוולה של ארגון הטרור חמאס. אקדים לפרט אודות אופן קביעת יורשיו של נפטר.

במותו של אדם נקבעים יורשיו בהתאם לחוק הירושה, והם אלה מי שהיו במועד פטירתו של המוריש בן/בת זוגו וכן מי שנמנה במועד פטירתו של המוריש בין קרוביו של המוריש בדרגת הקרבה הקרובה אליו ביותר מבין שלוש פרנטלות (דרגות ירושה): בפרנטלה הראשונה נמנים ילדיו של המוריש וצאצאיהם, קרי נכדיו של המוריש וכן הלאה. בפרנטלה השנייה נמנים הוריו של המוריש, אחיו, אחייניו וכיו"ב ובפרנטלה השלישית נמנים הסבים של המוריש, הדודים, בני הדודים וצאצאיהם.

רק במידה ובמועד פטירתו של המנוח אין יורשים מהפרנטלה הראשונה, בין אם למשל במקרה בו למנוח לא היו ילדים או למשל במקרה אחר שבו בנו היחיד נפטר לפניו, רק אז מפנה החוק ליורשים מהפרנטלה השנייה ורק לבסוף נעשית הפנייה לפרנטלה השלישית. כשאין בנמצא יורשים מכל אחת משלוש הפרנטלות, תוכר המדינה כיורשת על פי דין. יצוין, כי היקף זכויותיו של כל יורש נגזר מזהותם של היורשים.

מכאן ברורה החשיבות, לעיתים המכרעת, לסדר הכרונולוגי של מועדי הפטירה של כל אחת ואחד. לשם המחשה, אסון בו מצאו את מותם הורים ובתם היחידה שהייתה נשואה. אם ייקבע שהבת נפטרה לפני שני הוריה, או אז עזבונה יחולק בין יורשיה, בעלה ועיזבון הוריה, שאותו יירשו יורשי הוריה. לעומת זאת, אם ייקבע ששני הוריה נפטרו לפניה, הבת המנוחה היא היורשת היחידה ואת כל עזבונה ולמעשה גם את עיזבון הוריה יירש בעלה.

ומה אם וכאשר נפטרו בני אותה משפחה ו"לא ניתן לקבוע מי מהם מת תחילה"? סעיף 9 לחוק הירושה נועד לתת לכך מענה, בין אם המוות אירע בנסיבות טבעיות ובין אם אירע בין השאר כתוצאה טראגית של תאונה, אסון, לחימה, פעולות איבה ועוד. דוגמה אחת לכך הייתה בעת חלוקת עיזבון של שני בני-זוג אשר נספו בפיגוע הקשה שאירע במלון פארק בנתניה בערב ליל הסדר בשנת 2002.

החוק קובע, כי כאשר מדובר בשניים שמתו כאחד, המתייחס לתרחיש ששני אנשים או יותר מתו, ולא נקבע מי מהם מת תחילה, עדיף תובע שהוא יורש-ודאי על פני תובע אחר שהוא יורש-ספק. יורש-ודאי הינו מי שהיה יורש בכל מקרה, בין אם האחד ובין אם האחר מת תחילה; לעומתו, יורש-ספק, הינו מי שהיה יורש רק אם אחד מהם מת תחילה.

כדי להבהיר אשתמש בדוגמה הבאה. בעוד שבעלה של הבת המנוחה הוא בגדר יורש-ודאי, שכן הוא יורש את אשתו ללא קשר לסדר הפטירה, בין אם אשתו נפטרה לפני הוריה ובין אם נפטרה לאחריהם, קרוביהם של הוריה הם בגדר יורשי-ספק, שכן הם יזכו בירושה של ההורים המנוחים רק אם וכאשר נפטרה בתם ראשונה, כלומר הם יורשים אך ורק בסדר פטירה מסוים.

החוק מעניק עדיפות ליורש-ודאי, במקרה זה לבעלה של הבת. הוא בעל זיקה לעיזבון המנוחה שהינה בלתי תלויה בסדר פטירה מסוים והוא יהיה היורש. עוד מוסיף החוק וקובע, כי במקרה של שני תובעים שהם יורשי-ספק, עדיף התובע שהוא בן-זוגו או קרובו של המוריש שאת עזבונו מחלקים.

תובע יצטרך בראש ובראשונה להוכיח שהתקיימו הנסיבות להחלתו של סעיף 9 לחוק בנוגע לשניים שמתו כאחד, ועליו יהיה להוכיח שלא ניתן לקבוע מי מבין המנוחים מת תחילה, שלב מורכב כלשעצמו.

לכן, בימים אלה נערכים דיונים סביב הצעת חוק המבקשת להטמיע הוראת שעה - מלחמת חרבות ברזל בחוק הירושה נולדה נוכח ריבוי המקרים של משפחות שלמות שנרצחו או מספר בני אותה משפחה שנרצחו בפעולות האיבה ביישובי הדרום והסביבה ונבעה מהחשש, כי באותם מקרים מורכבים ורגישים שנוצרו בעקבות מעשי הטבח, יישום הוראות החוק הקיים עלול להוביל לאי צדק בחלוקת העיזבון בין היורשים.

גם על מנת להקל על יורשים ועל הליכי הירושה בניסיון לצמצם סכסוכים בקשר לסדר הנפטרים וחלוקת העיזבון, מוצעים בין השאר שתי הוראות מהותיות. הראשונה: כי יראו את אותם בני משפחה שנרצחו בפעולות האיבה במלחמת חרבות ברזל כאילו לא ניתן לקבוע מי מהם מת תחילה, כלומר להחיל עליהם את סעיף 9 לחוק הירושה מבלי להידרש לצורך להוכיח את תחולתו.

השנייה: הענקת מרחב תמרון לרשם לענייני ירושה או לבית המשפט לענייני משפחה לפעול בהתאם לשיקול דעתו ולסטות מהוראות סעיף 9 ביחס ליורש-ודאי ויורש-ספק, אם מצא לנכון לעשות כן בשל טעמים של צדק והוגנות.

בתכליתו, קובע סעיף 9 לחוק הירושה את היורשים במקרה מסוים שבו עסקינן ב"שניים שמתו כאחד" וזה אינו עושה הבחנה בין יורשים על פי דין, כפי שפורט לעיל, לבין יורשים מכוח הצוואה. במילים אחרות, בטרם מימוש הצוואה, יש להתחקות אחר סדר הפטירה. ומשכך, אין מנוס מקיום סעיף החוק.

עם זאת, בין תובעים אחדים באותה דרגת עדיפות, למשל בין תובעים אחדים שהינם יורשי-ספק, יחולק העיזבון לפי כללי החלוקה שבירושה על פי דין, אלא אם קיימת צוואה, שאז יש לקיימה.

דן לימור הוא עו"ד המתמחה בענייני צוואות וירושות. מומלץ להיעזר בעו"ד בקיא בענייני משפחה, צוואות וירושות לצורך בחינה מוקדמת של כל הנסיבות הרלוונטיות על מנת לכלכל את צעדיכם בתבונה. המידע אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.