חברת מפעלי נייר חדרה ניהלה פעילות של 80 מיליון דולר במשך שנים מבלי שתצליח לייצר ולו שקל אחד של רווח, עד שפגשה בחברה האוסטרית נויזידלר, שהיא אחת מהיצרניות הגדולות ביותר בעולם של נייר כתיבה והדפסה.
עשרה חודשים לפני פרוץ האינתיפאדה יצרה נייר חדרה שותפות עם נויזדילר ושינתה את פניה. לפני הקמת השותפות ייצרה החברה עבור השוק הישראלי המוגבל את כל סוגי ניירות הכתיבה וההדפסה במשקל של 250-45 גרם. בשל תהליך הייצור הלא יעיל, שהיה כרוך בהחלפת מידות במכונת הנייר ובשטיפה של כל אחד מסוגי הניירות, סבלה החברה מיעילות נמוכה והתקשתה להתחרות ביבוא.
בעקבות יצירת נויזידלר-נייר חדרה (NHP) המוחזקת בשיעור של 49.9% בידי נייר חדרה, התמקדה השותפות בייצור ניירות כתיבה והדפסה בגודל A4 ובמשקל של 90-70 גרם.
השינוי הזה לבדו הביא לגידול בתפוקתה של NHP מ-83 אלף טונה לשנה ב-99' ל-105 אלף טונה ב-2002 ללא השקעה כלשהי, וב-2003 צופה יו"ר נייר חדרה, יקי ירושלמי, שהתפוקה תגיע ל-130 אלף טונה ולמחזור של 130 מיליון דולר. זאת עוד בטרם תבצע החברה השקעה של 15 מיליון דולר שתגדיל את כושר הייצור ל-160 אלף טונה, בדרך למימוש היעד שנקבע - מחזור של 200 מיליון דולר ורווח תפעולי של 15 מיליון דולר.
יעד זה הוא יעד ביניים, שכן ירושלמי קובע כי מטרת החברה היא להגדיל את מחזור המכירות המצרפי של הקבוצה למיליארד דולר עד סוף העשור.
NHP השתלבה במערך הרכש והשיווק של נויזידלר. השותפות מייבאת מנויזידלר את כל המוצרים שהיא אינה מייצרת בישראל ומייצאת ישירות ללקוחותיה של נויזידלר 35% מתפוקתה.
הגידול בתפוקה והייצור היעיל יותר הביאו לירידה של 40% בעלות הממוצעת לטונה, והתוצאה ניכרת היטב בתוצאות שפירסמה נייר חדרה.
NHP עברה מהפסד של 8.9 מיליון שקל במחזור של 603 מיליון שקל ב-2001 לרווח של 17.4 מיליון שקל במחזור של 623 מיליון שקל ב-2002, בעיקר הודות לגידול בשיעור של 75% ברווח הגולמי ב-2002 בהשוואה ל-2001, ל-81 מיליון שקל, שהם 13% מהמחזור, בהשוואה ל-7.7% מהמחזור ב-2001.
השותפות של נייר חדרה עם נויזידלר נעשתה כחלק מהאסטרטגיה שלה ליצור שותפויות אסטרטגיות וליהפך לחברת אחזקות בתחום הנייר. הצעד הראשון במדיניות זו היה השותפות עם קימברלי קלארק בתחום מוצרי הנייר הביתי. ירושלמי אומר שהשותפות עם קימברלי, שמשקיעה 300 מיליון דולר מדי שנה במחקר ובפיתוח של חיתולים, הביאה לקפיצת מדרגה טכנולוגית וסייעה לחברה בלימוד תהליכי התייעלות ובקרה. חוגלה קימברלי (המוחזקת בשיעור של 49%) סובלת בשנתיים האחרונות מירידה ברווחיה. הרווח הנקי של החברה, שעוסקת בייצור ובשיווק של נייר טואלט, מגבות, מגבונים, מפיות וכן חיתולים לתינוקות (טיטולים והאגיס) ולמבוגרים (שקמה דיפנד) ירד ב-45% ב-2002 בהשוואה ל-2001 ל-24.6 מיליון שקל; שנה לאחר שהרווח הנקי ירד ב-45% לעומת 2000.
הגורם העיקרי לקריסה ברווחים הוא תחרות מחירים קשה בתחום החיתולים החד פעמיים עם פרוקטר אנד גמבל, שמייצרת ומשווקת את המותג פמפרס. ירושלמי אומר שזה תשעה חודשים רמת המחירים בענף נמוכה ב-50% משהיתה. מלחמת המחירים הזו אינה ייחודית לשוק הישראלי, וגם כאן היא מביאה לירידה בנתח השוק של יצרנים קטנים. לדברי ירושלמי חוגלה קימברלי לא איבדה נתח שוק.
בקר מפעלי נייר חדרה, ישראל אלדר, מעריך שהשוק יתייצב ומציין כי כל חטיבותיה של נייר חדרה, ובהן חוגלה קימברלי, חוו גידול כמותי וכי מכירותיה של חוגלה קימברלי ירדו ב-6.7% ב-2002 בהשוואה ל-2001 ל-829 מיליון שקל לא רק בגלל הירידה במחירי המכירה, אלא גם בגלל הפיחות בשער השקל והלירה הטורקית ביחס לדולר, שהוא מטבע הדיווח של חוגלה קימברלי ושל הקבוצה.
חלקה של הפעילות בטורקיה בייצור ובשיווק של חיתולים חד פעמיים באמצעות החברה הבת Ovisan ירד ב-5% בהשוואה ל-2001 ל-87 מיליון שקל. נתח השוק של Ovisan הוא 15% בלבד, לעומת נתח של 35% לפרוקטר אנד גמבל, שמובילה את השוק בטורקיה.
ירושלמי מצביע על הפוטנציאל הגלום בשוק הטורקי. היקף המכירות בשוק גדל ב-250 מיליון חיתולים מדי שנתיים, בעוד שהשוק הישראלי, ששיעור החדירה בו הוא 98%, מגיע ל-530 מיליון חיתולים בשנה.
הרווח הגולמי של חוגלה קימברלי התכווץ ב-20% ב-2002 בהשוואה ל-2001 ל-229 מיליון שקל, 27.6% מהמחזור, בהשוואה ל-31.9% מהמחזור ב-2001 ו-34% מהמחזור ב-2000.
חלק מהירידה ברווח נובעת מהתייקרות חיתולי האגיס המיובאים בשל הפיחות שחל על רקע ירידת מחירים חדה. הירידה ברווחיות בתחום החיתולים מתבטאת גם בקיטון בעודף התזרימי שנוצר מפעילותה השוטפת של החברה ל-40 מיליון שקל ב-2002, בהשוואה ל-65 מיליון שקל ב-2001, כשגם התזרים הפרמננטי יורד ל-55 מיליון שקל ב-2002, בהשוואה ל-76 מיליון שקל ב-2001.
חטיבת החיתולים מהווה 40% ממכירות חוגלה קימברלי, כלומר 330 מיליון שקל בשנה, ואפשר להניח שתרומתה לרווח היתה אפסית או שלילית, כך שהפעילות בתחום הנייר הביתי מייצרת הכנסות של 500 מיליון שקל ורווח תפעולי של 63 מיליון שקל. נייר חדרה מאחדת בתוצאותיה את פעילותה בתחום ניירות האריזות, והמחזור כולל איסוף ומחזור נייר, ייצור ושיווק ניירות אריזה לתעשיית הקרטון הגלי וכן ייצור ושיווק ניירות קרטון לאריזות ולכריכות.
מכירותיה של חטיבת ניירות האריזה ירדו ב-3% ב-2002 בהשוואה ל-2001 ל-493 מיליון שקל. זאת בשל קיטון של 7.5% במכירות של גרפיטי, שמשווקת צורכי משרד, בעקבות דעיכה נוספת בתעשיית ההיי-טק ושחיקה במחירים במונחים דולריים. המכירות של הפעילות התעשייתית נותרו יציבות, ברמה של 336 מיליון שקל, למרות ירידה של 8.3% במכירות לחברה הכלולה כרמל מיכלים, העוסקת בייצור קרטון גלי ושנפגעה מהמשבר בחקלאות. נייר חדרה הצליחה לפצות את עצמה על הירידה בשוק המקומי באמצעות הגדלת היצוא של ניירות אריזה (בעיקר לטורקיה) ב-56% בהשוואה ל-2001 ל-44 מיליון שקל.
הרווח התפעולי של חטיבת ניירות האריזה והמחזור גדל ב-73% ב-2002 לעומת 2001 והגיע ל-
יקי ירושלמי: המחזור של נייר חדרה יגיע ב-2003 לכ-130 מיליון דולר; גידול של 9% ברווח למרות קריסה במחירי החיתולים
יורם גביזון
14.3.2003 / 10:05