זהירות, מיתון: התנהגות צרכנים ומצוקת ספקים במלחמה

המלחמה הביאה ל-774,000 עובדים מושבתים. 250,000 גויסו למילואים. חקלאים לא מסוגלים לאסוף את היבול ולא מתכננים לשתול. תעשיינים חסרים עובדים ומשביתים ייצור. תופעות אלה מעצימות את עצמן. הירידה במסעדות גורמת לעובדים לצמצם הוצאות, לספקים להיכנס למצוקה וכך נוצר סחרור שמביא למיתון.

בהתנהגות צרכנים יש מציאות ויש פסיכולוגיה. מבחינה פסיכולוגית יש שני כוחות מנוגדים - מחד אבדן ביטחון צרכני (Consumer confidence) גם אצל מי שלא הוצאו לחל"ת ומנגד רצון לפיצוי על היגון בו אנו שרויים.

חברת שב"א (שרותי בנקים אוטומטיים) מראה ירידה של 33% בהוצאות כרטיסי אשראי בשבוע הראשון למלחמה. רק בארבעה ענפים נצפתה עליה: תעופה (84%), רשתות מזון (69%), ציוד לחיות (23%) ובתי מרקחת (4%). מנגד תחומים שכמעט נמחו כוללים ביגוד והנעלה (80%-), חשמל ואלקטרוניקה (47%-), חנויות ספרים וצעצועים ((-64%, ופנאי (-73%), מסעדות ובתי קפה (-60%). תחום תיירות החוץ נמחק.

תופעות אלה מעצימות את עצמן. הירידה במסעדות גורמת לעובדים לצמצם הוצאות, לספקים להיכנס למצוקה וכך נוצר סחרור שמביא למיתון.

חלק מהעלאות המחירים מוצדקות עקב צמצום ההיצע בדרום עקב המלחמה, השבתות, והעדר עובדים. עם זאת, חרדה מפני מחסור, ואגירה, כפי שהתעוררו בנושא הביצים מאפשרת לספקים להעלות מחירים ולהתעשר על חשבון המצוקה. עליות מחירים בלתי מוצדקות בעליל נחוו במשבר הנוכחי כמו במשברים קודמים.

תופעה שמסייעת לכלכלה היא הגיבוש, הגיוס ותחושת הביחד הלאומית. לקוחות מעדיפים מוצרים ישראלים על פני ייבוא בפרט במלחמה הנוכחית. ירקות מטורקיה שנתפסו ככלי לשבירת המונופולים מתקבלים ככפיות טובה לחקלאים (בפרט חקלאי הדרום והצפון) ולכן הרגש הפטריוטי מביא להעדפת תוצרת מקומית.

מהלך נוסף שמפצה בכלכלה הינו רכישות ישירות מהיצרן בחיתוך המתווכים בדרך. שווקים שהוקמו במטרה לתמוך בחקלאים, סילקו את פערי התיווך ואפשרו לחקלאים למכור את מרכולתם ולציבור לחסוך את פער התיווך.

מתוך הבנה שהמלחמה לא תהיה קצרה, סוחרים שנתקעו עם סחורה פגת תוקף או עונתית ביותר נואשים להיפטר מהמלאי. כך מוצעות הנחות לרוכשים על מנת להניע את המלאי.

פתרון למצוקה הנוראית של אבטלה מחד ומחסור בעובדים מנגד עשוי היה לבוא מצד המדינה. משרות לא מעטות זמינות ללא הכשרה מרובה במפעלים ובחקלאות לאנשים שהוצאו לחל"ת בניגוד לרצונם.

כפי שראינו במשברים קודמים, הופעה של ערוץ הכנסה חדש מייצרת אופטימיות, מעודדת צריכה ומאיצה חזרה את הכלכלה. לצערנו המדינה מפגינה אימפוטנציה מדהימה. ארבעה שבועות מהאסון עדיין אין הקבינט החברתי כלכלי מוציא שום תוצרים.

הכותב הוא פרשן כלכלי בכיר, המכללה האקדמית ת"א יפו