ייצוא שירותי ההייטק עלה בחודש אוגוסט לשיא של כל הזמנים, 4.6 מיליארד דולר, כך על פי נתוני הלמ"ס, בניגוד לתחזיות על קריסת ההייטק הישראלי. בשלושת החודשים יוני-אוגוסט ייצוא שירותי הייטק הגיע ל-14.67 מיליארד דולר, עליה של 406 מיליון דולר לעומת שלושה חודשים קודם לכן, לפי נתונים מנוכי עונתיות של הלמ"ס.
בשנה האחרונה שקדמה לאוגוסט 2023 עלה ייצוא שירותי הייטק ב-3.11 מיליארד דולר לעומת שנה קודם לכן. עליה של 6.4% ל-51.55 מיליארד דולר. שימו לב, המשמעות היא ייצוא של שירותי הייטק של כ-1 מיליארד דולר לשבוע, כן לשבוע!
במקביל לפריחה הזאת ירד כלל ייצוא השירותים, כולל חברות הזנק, ייצוא שירותי תיירות, ייצוא שירותי תעבורה ועוד, בשנה האחרונה (עד אוגוסט) ב-1.3% ל-84.7 מיליארד דולר. מה שמשך מטה את ההכנסות מייצוא שירותים הם ההכנסות מייצוא שרותי חברות הזנק ועסקאות אחרות בנכסים בלתי מוחשיים בשיעור של כ-23% ל-2.54 מיליארד דולר.
מייצוא שירותים נעבור לייצוא פיזי, סחורות. ייצוא הסחורות ברבע השלישי של השנה, ממש ערב המלחמה, עלה בשיעור שנתי של 10% לאחר עליה של 9.4% בשלושת החודשים קודם לכן, כך על פי נתוני המגמה של הלמ"ס.
ייצוא טכנולוגיה עילית, המהווה 45% מכלל ייצוא הסחורות של ישראל, עלה ברבע השלישי של השנה, עלה בשיעור שנתי של 7.4% בהמשך לעליה בקצב של 27.6% ברבע השני של השנה. ברבע השלישי של השנה הייתה עלייה בשיעור שנתי של 28% בייצוא מחשבים, מכשור אלקטרוני ואופטי, וציוד רפואי.
תחזית מלחמה
הצלחה נרשמה גם בייצוא תעשיות טכנולוגיה מסורתית עליה בשיעור שנתי של 37% ברבע השלישי של השנה לאחר עליה של 50% ברבע השני של השנה. נציין כי פיחות השקל שיפר את כושר התחרות של התעשייה המסורתית, שמאוד רגישה לשער החליפן בניגוד להייטק.
הפדיון של הטכנולוגיה העילית ממכירות לשוק המקומי זינק ב-11% בשלושת החודשים לפני אוגוסט, לאחר עליה של 8.8% בשלושת החודשים לפני מאי. כלל הייצור התעשייתי בישראל עלה בשלושת החודשים שקדמו לאוגוסט בשיעור שנתי של 5.3% לאחר עליה של 2% בשלושת החודשים לפני מאי. הייצור התעשייתי בישראל עלה בחדות באוגוסט, גבוה ב-8.3% לעומת אוגוסט אשתקד. שימו לב, ייבוא מכונות וציוד עלה ברבע השלישי של השנה בשיעור שנתי של 18.4%.
נתונים אחרונים אלה מצביעים על פולריזציה של המשק העולמי, בעוד ישראל צומחת היטב ויפה, הרי שלמעט ארה"ב, נמצאת מרבית העולם בקיפאון או התכווצות. הנתונים הטובים של ביצועי המשק הישראלי ערב המלחמה, לא היו בידי חברות דירוג האשראי שהוציאו אזהרות על עתיד נתוני המאקרו שלו. יכול להיות שהאזהרות העדכניות לדירוג האשראי של ישראל לא היו משתנות גם אם הנתונים שציינו לעיל היו בידיהם.
חברת דירוג האשראי S&P צופה כי בגלל המלחמה התוצר ירד ברבע האחרון של 2023 ב-5% לעומת הרבע השלישי של השנה, ירידה חזקה יותר ממה שהיה בעימותים הצבאיים הקודמים.
היכולת של הרבה ישראלים לעבוד מהבית תמתן את היקף הירידה, כך אומרת סוכנות הדירוג הראשונה במעמד מבין חברות הדירוג בעולם.
עוד מציינת S&P כי הסיוע הבינלאומי ימתן את ההשפעות השליליות של המלחמה על המשק הישראלי. לדעת סוכנות הדירוג התוצר יעלה השנה ב-1.5%, בשנה הבאה 2024 בעוד 0.5% ובשנת 2025 אף יזנק ב-5%.
הגירעון הממשלתי יהיה בממוצע 5.3% בשנים 2023-2024 לעומת 2.3% בתחזית הקודמת של S&P (ראשי תיבות של סטנדרט אנד פורס). סוכנות הדירוג הודיעה בשבוע שעבר כי עקב המלחמה היא מפחיתה את צפי הדירוג של ישראל מ"יציב" ל"שלילי", אך מותירה את הדירוג הישראלי על הרמה הגבוהה של AA-.
שינוי צפי הדירוג סביר, הוא בא בעקבות ההרעה המהותית בסיכונים הגיאופוליטיים והביטחוניים שישראל ניצבת מולם. הנחת העבודה, ממנה מסיקה חברת הדירוג את תחזיותיה, היא כי העימות לא יתרחב לאזורים נוספים, הכוונה בעיקר לגבול הלבנוני מול החיזבאללה.
סטנדרט אנד פורס, הוותיקה והרצינית ביותר בקרב חברות דירוג האשראי בעולם, מסבירה כי היא בוחנת בעיקר את ההתפתחות לגבי המצב הפיסקלי של המשק הישראלי, כלומר התקציב, ההוצאות והמיסוי, העליה בהוצאות הממשלה בשל המלחמה, מאזן התשלומים של ישראל, חשש מצמצום הפעילות המשקית בגלל בעיות לוגיסטיות וירידה חריפה בתיירות נכנסת, חשש מירידה בהשקעות מקומיות והשקעות זרות ישירות, הפחתה בכח האדם הפעיל בשל גיוס מאות אלפי חיילי מילואים.
לכל אלה אני אוסיף לכך גם פליטות מקומית של לפחות 120 אלף שעזבו בתיהם לאזורים בטוחים יותר, וגם השבתת הפקת הגז בשדה תמר. את כל אלה צפויים למתן, כאמור, היכולות המשופרות של עבודה מרחוק, בעיקר בענף ההייטק והסיוע שיתקבל מחו"ל, בעיקר מארה"ב.
חייבים להקשיב ולבחון את הנושאים שהעלתה חברת הדירוג. בנושא התקציב חייבים להיות זהירים מאוד למרות הכרזות של "מומחים" ובעלי עניין לשפוך כסף ממשלתי ללא הכרה.
אפשר לשמור על גירעון ממשלתי סביר בשנת 2023 באמצעות עזרה חיונית וחשובה לעסקים קטנים, בעיקר לכ-630 אלף עסקים קטנים, לחברות כפי שהאוצר מציע עם מחזור של עד 400 מיליון שקל בשנה, בעיקר בתחום שיפוי בגין הוצאות קבועות או ירידה חריפה בהכנסות.
אבל אסור לאפשר פיצוי לחברות בגין יציאה לחל"ת על חשבון המדינה (הביטוח הלאומי), למי שמשתכר מעל פי אחד וחצי שכר ממוצע במשק, כ-19,300 שקל לחודש. בימי מגפת הקורונה היה ניצול ציני של מעסיקים שטענו שהוציאו בכירים לחל"ת בעוד שהם המשיכו לעבוד מהבית והמדינה הפסידה סכומי עתק.
תקציב אפס
עוד מהממשלה: האוצר חייב להפנות תקציבים מיידית לשיקום עשרות הישובים הסמוכים לרצועת עזה, עם ליווי של תכנון, הנדסה, בינוי, כולל מפעלים ועסקים, בזה אין דיחוי והן מקום להתמהמהות או הגבלות תקציביות.
בהוצאות אחרות הממשלה צריכה לעבור לצמצום הוצאות, כמובן התקציבים הקואליציוניים או משרדי ממשלה מיותרים על תקציביהם. בכדי למנוע עליה בגירעון השנה צריך לדרוש מחברות ממשלתיות וגופים ציבוריים להעביר כבר השנה דיווידנדים למדינת ישראל. הכנסה נוספת אפשרית באמצעות שחרור רווחים כלואים של חברות בהנחת מס, הריבית גבוהה במשק, כך שהקדמת הגבייה לעומת מועד לא ידוע, אפילו במתן הנחה על גובה המס, יכולה להיות כדאית.
בסיס חזק של תוצאות המשק הציבורי, גירעון תקציבי, וחוב יאפשר לגשת לשרטוט תקציב מדינה חדש מהיסוד, "תקציב אפס" בלשון הכלכלנים - לזרוק ולבטל תקציבים לגופים פרזיטיים ולא רלוונטיים וכן קיצוץ במספר עובדי הציבור. פעולות אלה ישפרו גם את הפעילות המשקית, יאפשרו מניעה של עליה בגירעון בשיעור חד, מיסוי מאוזן תומך חברות ועסקים וצמיחה.
בכך מאזן התשלומים ימשיך להיות חיובי עם עודפים, ימנע פיחות ואינפלציה, ויאפשר לבנק המרכזי לעבור למדיניות מרחיבה - כולל הפחתת הריבית לאחר שהאינפלציה תירגע ותתחיל לרדת.
חברת דירוג האשראי מודי'ס, שמצטיינת בשנים האחרונות בהערכות קיצוניות ברחבי העולם בכדי למשוך תשומת לב, קיצונית יותר בגישתה למה שעלול להתרחש במשק הישראלי. במרץ השנה הפחיתה מודי'ס את דירוג האשראי של מערכת הבנקאות האמריקאית מ"יציב" ל"שלילי" בעיקר בגלל קריסת מספר בנקים אזוריים.
סוכנות הדירוג השלישית, פיץ', הפחיתה באוגוסט את דירוג האשראי של ארה"ב מהרמה הגבוהה ביותר AAA ל-AA+, בעיקר על רקע המשך ההרחבה הפיסקלית של הממשלה והעליה בגירעון התקציבי. עכשיו הגיע תורה של ישראל "להנות" מתחזיותיה של מודי'ס שהן הרבה יותר חמורות משל S&P ובנק ישראל. סוכנות הדירוג צופה עתה כי התוצר ירד בשנת 2024 ב-1.4% לעומת צפי לעליה של 0.5% אצל S&P ועליה של 2.8% עפ"י בנק ישראל.
בעוד שבנק ישראל צופה כי האינפלציה תהיה בשנה הבאה 2.5% בממוצע ברבע האחרון של 2024 לעומת הרבע האחרון השנה, אצל מודי'ס הצפי הוא לאינפלציה של 6.8% במשך שנת 2024. אין פה עניין של צודק ולא צודק בתחזיות כל הגופים הכלכליים העוסקים בתחום, כי כל יום משנה. התארכות המלחמה מעבר לצפוי, עם שינויים דרסטיים במהלך המלחמה, היקף העזרה הכלכלית לציבור, לחברות, לעסקים ועוד - הכל יתכנס לתקציב משרדי הממשלה בשנת 2024.
עלינו לזכור כי הסיוע האמריקאי, הסיוע של יהדות העולם, הסיוע של גופים בינלאומיים, ימנעו ירידה חריפה בעודף בחשבון השוטף של ישראל, שימשיך להיות חיובי השנה ובשנה הבאה, כך לפי היקף העזרה למשק הישראלי והתפתחויות הפעילות הכלכלית אותם ציינתי.
הפיחות בשקל ייפסק
מכאן שהתחזית למיתון במשק הישראלי נמוכה להערכתי. גם לאחר המלחמות האחרונות בעשורים האחרונים שלאחר מלחמת יום כיפור, המשק הישראלי גילה כושר הישרדות, התייצבות ולאחר מכן ואז זינוק בפעילות הכלכלית, שבכל פעם הפתיעה מחדש. לכן גם התחזית הקודרת של מודי'ס לעליה בגירעון התקציבי בשנת 2024 ל-7.8%, אינה ריאלית, בעיקר על רקע הכניסה של המשק למלחמה בתנאים של תעסוקה מלאה ופעילות גבוהה - הרבה מעבר למה שנצפה עד לפני מספר חודשים.
צפי הגירעון של בנק ישראל לשנת 2024 הועלה ב-2% נקודה, ל-3.5% בלבד, גם סטייה קלה מעבר לכך אינה נוראית, אבל, עלינו לזכור כי עזרה של 14 מיליארד דולר של ארה"ב לישראל, תמנע תפיחה של הגירעון הממשלתי, אפילו שרק 4 מיליארד דולר יממנו הוצאת בטחון שוטף שהיה בא מתקציב המדינה ועתה ימומנו מתקציב אמריקאי, סכום כזה בלבד יוריד הגירעון הצפוי ב-16 מיליארד שקל, בהנחה ששאר ה-10 מיליארד דולר יעוברו לפעילות ביטחונית והצטיידות - שלא הייתה צפויה הוצאה בגינה טרם המלחמה, לכן אינה בגדר חיסכון.
אחד הגורמים לאינפלציה הוא פיחות השקל. הסיוע האמריקאי יימנע המשך פיחות השקל, עם אישור התקציב האמריקאי בעזרה המיוחדת לאוקראינה וישראל, השקל הישראלי יקבל מיד גיבוי מעבר לגיבוי שהוא מקבל מבנק ישראל שמתערב בשוק המט"ח, כלומר מעבר למכירת דולרים בכדי לייצב את צפי שער החליפין.
האינפלציה בשנה הבאה תהיה פחות מחצי ממה שסוכנות הדירוג מודי'ס צופה, כך להערכתי. ההערכה של בנק ישראל לעלייה בתוצר בשנה הבאה ב-2.8% יותר ריאלית מאשר סוכנויות הדירוג.
המשק נכנס למלחמה מאוד חזק בכל התחומים; אבטלה נמוכה, תעשייה פורחת, ייצוא בזינוק, הייטק מייצא היטב, מכירה של ציוד ביטחוני שתניב מיליארדים רבים בשנת 2024 ובעיקר בשנת 2025, חידוש שאיבת הגז לאחר הפסקת האש, בניה ושיקום שתגרור ביקושים הנובעים משיקום ההרס - וכן, גם חזרה של השקעות אצל הקטר של המדינה מזה שני עשורים, ההייטק, כבר ברבע הראשון של 2024.