בהשפעת המלחמה המתמשכת, שהחלה לפני כחודש ועל פי התחזיות תימשך לעוד חודשים רבים קדימה, תיקן בנק ישראל את תחזית הצמיחה הכלכלית לשנת 2023 ל-2.3% מ-3%. את התחזית הכלכלית לשנת 2024 הוא עדכן במתינות יחסית מ-3% ל-2.8%, וזאת בתנאי שהמלחמה תתכנס ברצועת עזה בלבד וכאשר הדבר יושג בבלימת המלחמה.
כאשר המלחמה התקרבה לסיום חודשה הראשון, גם חברת J.P. Morgan חזתה התכווצות של 11% בכלכלת ישראל לעומת הרבעון הקודם.
לדעתו של ד"ר לירן מימוני, מומחה לכלכלה התנהגותית ולכלכלה אזורית, בתקופות סוערות שכאלה, הנטייה לצרוך מדד כלכלי מרכזי, יורדת ומשקפת תפיסה צרכנית שמרנית, "מצב זה בתורו, יכול להחריף את ההתכווצות הכלכלית, וליצור לולאת משוב של צמצום הוצאות ושפל כלכלי.
כך למשל, היינו עדים לירידה של 12% ברכישות בכרטיסי אשראי בשבוע האחרון לעומת התקופה המקבילה לפני שנה. שבילים ריקים בקניון המרכזי בירושלים במהלך השבועות הראשונים של המלחמה מדגישים את ההססנות בקרב הצרכנים. בעוד שחלק מהעסקים חוזרים לפעילות לאט לאט, חוסר הוודאות שומר על ארנקים רבים סגורים".
"החרדה אינה מופרכת"
לטענתו שך ד"ר מימוני, המלחמה שיבשה את שרשראות האספקה והוציאה עובדים לחל"ת, מה שפגע במגוון רחב של מגזרים, החל בקמעונאות ועד להיי-טק, שבאופן קבוע תורם 18% לתוצר הגולמי של ישראל. כ-10-15% מעובדי ההיי-טק נקראו לשירות מילואים, מה שמדגיש את ההשפעות המתפשטות של הסכסוך על שוק העבודה וכתוצאה מכך על ההוצאה הצרכנית.
"החרדה אינה מופרכת", טוען מימוני, "היסטורית, למלחמות הייתה השפעה עמוקה על התנהגות הצרכנים והכלכלה הרחבה יותר. בעקבות מלחמת העולם השנייה, החוב הלאומי של בריטניה זינק ל-240% בתחילת שנות ה-50 עקב עלויות השיקום ויצירת מדינת הרווחה. באופן דומה, המלחמה באוקראינה בשנת 2022 גרמה לצניחה באמון הצרכנים באירופה, מה שמשקף את המתחים שהמלחמות מטילות על הסנטימנט הצרכני".
עם התייחסות לחודש נובמבר, חודש המסומן באופן מסורתי באירועי קניות בינלאומיים כמו בלאק פריידי, יום הרווקים הסיני וסייבר מאנדיי, מציג, לדעתו, ניגוד בין ציפיית הצרכנים לבין רקע של חשש כלכלי שנגרם מהמלחמה. "הסכסוך השורר בין רצון הצרכנים לבין החשש מהוצאות מיותרות, עלול להטיל צל ארוך על אירועי קניות אלה, מה שעלול להוביל להשתתפות מתונה יותר של צרכנים החוששים מהעתיד הכלכלי הבלתי בטוח".
השפעה ארוכת טווח על הכלכלה הישראלית
מבדיקות שערכנו עם מומחים לכלכלה, ניראה שהרוב הגדול בהחלט של התחזיות הכלכליות בישראל, נוטה להיות פסימי. ההוצאות המצומצמות ישארו איתנו, ככל הנראה, עוד חודשים רבים קדימה, צרכנים יפחיתו בהוצאות, ימנעו ברכישות לא חיוניות ויגדילו ככל האפשר את החסכונות לשימוש עתידי בהתאם לצורך פוטנציאלי וההשפעה על דוחות הכלכלה השנתיים תהייה ארוכת טווח ותפגע גם באלו של שנת 2024.
ד"ר לירן מימוני הוא מרצה במחלקה לכלכלה יישומית לניהול במכללה האקדמית ספיר ובמחלקה לכלכלה באוניברסיטת בן גוריון