האם היינו רוצים שאדם אחד יידרדר לעוני בגלל המלחמה הזו? דווקא לקשישים שעובדים הסכנה הזו ברורה ומיידית כרגע. ולא רק להם.
התוכנית הכלכלית שמביאה הממשלה השבוע לאישור הכנסת מבטיחה זכאות לדמי אבטלה לרוב העובדים שהוצאו לחל"ת או פוטרו בעקבות המלחמה, אבל לא לכולם.
על פי החוק הקיים, עובדים מעל גיל 67 המוצאים לחל"ת או מפוטרים - לא זכאים לדמי אבטלה. ההיגיון מאחורי הנורמה הזו הוא שבגמלאות אנשים לא אמורים לעבוד ולכן גם לא צריכים לקבל דמי אבטלה אם הם מפוטרים.
אולם המציאות היא שכיום עובדים כ-200 אלף גמלאים וגמלאיות, מכיוון שלרבים מהם אין פנסיה או שהפנסיה שלהם מאד נמוכה והם צריכים לעבוד כדי להתפרנס. קצבת זקנה העומדת על קצת יותר מ-2,000 שקלים לחודש לא מספיקה לקיום של אף אחד.
המלחמה שנכפתה על כולנו, תוביל את העובדים המבוגרים שמוצאים מעבודתם להידרדרות לעוני ולמצוקה קשה. שכן, ללא דמי אבטלה איך הם אמורים לשלם שכר דירה או עבור מחייתם השוטפת?
בתקופת הקורונה הכירה הממשלה בצורך הזה, והחליטה על מענקי הסתגלות למבוגרים. המענקים עמדו על 4,000 שקל בחודש למי שהכנסתם מפנסיה היתה נמוכה מ-2,000 שקל בחודש. היקף המענק הופחת בהדרגה לעובדים שהכנסתם היתה גבוהה יותר.
פתרון זה ישים גם כעת, אך המדינה צריכה להכיר בצורך ולהכניס אותו לתוכנית הכלכלית עוד השבוע. בתקופה הקשה והמערערת ממילא שאנו בעיצומה, אסור שאף לא קשישה אחת תידרדר לעוני מיידי בגלל הלקונה החוקית הזו. האנשים מאבדים את הכנסתם בגלל הפגיעה הרחבה של המלחמה במשק, על לא עוול בכפם.
במצב דומה נמצאים גם מי שעובדים לפי שעה, עובדים שעתיים, שמהווים היום כחמישית מכלל המועסקים במשק. במקרה שלהם, הסיפור הוא מעסיקים שאינם יכולים להפעיל את ארגוניהם כרגיל, פשוט לא נותנים משמרות או שעות עבודה. במצב זה העובדים מפסידים את הכנסתם מבלי להיות מפוטרים או מוצאים לחל"ת, ולכן לא זכאים לדמי אבטלה.
במקרה שלהם יכולה המדינה לקבוע כי הם יוכלו לקבל דמי אבטלה על ההפרש בין הכנסתם החודשית הממוצעת בששת החודשים שקדמו ל-7 אוקטובר, לבין הכנסתם אחרי ה-7 לאוקטובר. דבר זה חשוב במיוחד כיוון שעובדים אלו הם מלכתחילה בעלי הכנסה נמוכה ושייכים לקבוצות המוחלשות ביותר בחברה, ולכן הירידה בהכנסותיהם עשויה לדרדרם לעוני קשה ומיידי.
התנאים לקבלת דמי אבטלה שהוכנסו לתוכנית הכלכלית מונעים את קבלתם גם ממי שמועסקים פחות מחצי שנה, וגם ממי שמיצה את הזכאות שלו לדמי אבטלה בשנה האחרונה. מדוע?
מדינת ישראל צריכה לדאוג ולסייע כלכלית לכל עובד שנפגע כלכלית מהמלחמה. העקרון המוביל צריך להיות מאד פשוט: כל מי שעבד עד ה-6.10.23, ערב פרוץ המלחמה, והכנסתו נפגעה בעקבות המלחמה - יקבל תמיכה מהמדינה עד אשר יוכל לשוב לעבודתו.
חשוב לזכור שדמי אבטלה אינם מחליפים באופן מלא את השכר בכל מקרה. גובהם עומד על מקסימום של 70% מהשכר האחרון, כשהתקרה היא 11,800 שקל לחודש. לכן, כל מי שהוצא מעבודתו נפגע בהגדרה.
אבל צריך לתת לפחות את זה. לכן גם חשוב לתקן גם את הסעיף שמקצץ 15% נוספים מדמי האבטלה של מי שהיה מובטל בארבע השנים האחרונות. כזכור, יש רבים כאלה מתקופת הקורונה. חשוב להבטיח שגם הם יוכלו לשרוד את המלחמה הזו כלכלית.
לוועדת הכספים של הכנסת ולעומד בראשה, ח"כ משה גפני, יש השבוע תפקיד חשוב מאד: לתקן ולהשלים את החוסרים בתוכנית הממשלתית. חודש אחרי פרוץ המלחמה, הם חייבים להבטיח רשת ביטחון כלכלית לכלל האזרחים בתקופה של משבר ביטחוני חסר תקדים. אנו סומכים עליכם שאף עובד לא יופקר.
הכותבת היא מנכ"לית עמותת 121 - מנוע לשינוי חברתי, הפועלת ביחד עם עשרות ארגונים חברתיים לקידום הגנה לעובדים במלחמה