אלף שקל לנפש. זה הסכום שקיבלו עד עכשיו התושבים שהתפנו על ידי המדינה. אלה מהם, שהיו אמורים לקבל את המשכורת בראשון לחודש, מצאו את עצמם בלי מלים ובלי כסף, כמו נויה אליאסי משדרות.
אליאסי שאלה את הבוס שלה למה המשכורת לא נכנסה לבנק. "הוא אמר שעד שהממשלה לא תאשר את תכנית הפיצוי, הוא לא יכול לשלם לי", היא אומרת. "הסברתי שאנחנו חייבים עכשיו כל שקל, והוא אמר שאין מה לעשות".
היום מציינים חודש לפתיחת המלחמה, ובממשלה לוקחים את הזמן. "הם כנראה מחכים שמישהו יתאבד או ישרוף את עצמו ברחוב, כי אנשים מיואשים", אומרת נויה. "אנחנו שלוש נפשות, קיבלנו מהמדינה 3,000 שקלים, ועוד 1,500 שקלים בתלושים מ'פוקס' וזהו. עכשיו דוד שלי השיג לנו 500 שקלים לקניית מזון. אי אפשר להתקיים ככה".
ביום השלישי למלחמה, אחרי שלושה ימים שהיתה בממ"ד עם ילד בן שנתיים, בן הזוג וסכין, כשבחוץ יריות מחבלים והדי פיצוץ הטילים, הם החליטו לעזוב. נויה מילאה שקיות זבל בכל מה שיכלה לדחוס פנימה, ותוך דקות, בליווי של צבא, הם נמלטו משדרות לאזור המרכז. מאז הם לא יכולים לחזור הביתה, והיא, שסובלת מאז מחרדות קשות, לא חזרה לעבודה.
"אני עם הילד, לא מסוגלת לתפקד, לא ישנה, סובלת מהתקפי חרדה, מנסה לפתוח דלתות ושום דבר לא נפתח. בחודש הזה ירד שכר הדירה, הלוואות, היינו צריכים לקנות בגדים, ציוד בסיסי, כי הגענו כמעט בלי כלום על ילד קטן, ואין עם מי לדבר. אנחנו מחכים שהממשלה תאשר את המתווה כדי שנוכל לנשום קצת והם לוקחים את הזמן. עם מי נדבר, לאן נלך? מדינת חלם. השבע לא רואה את הרעב, אף אחד מהשרים בממשלה לא מתפקד. רק שחלילה יקרה אסון, מישהו שם יתעורר", היא אומרת.
נכון לעכשיו, מתווה הפיצויים נמצא עדיין בדיונים בוועדת הכספים ויש עוד לא מעט עניינים לא פתורים, כמו, למשל, ההשוואה בין אוקטובר שעבר, שהיה עמוס בחגים וימי חופש, לאוקטובר השנה. כשעורכים אותה עולה שעסקים לא הפסידו כסף, בגלל שכמעט לא היו ימי עבודה באוקטובר 2022, למרות שבפועל ספגו מכה קשה.
המעסיקים מנסים להגיע לפשרה על אופן החישוב, כשמסתמן שהירידה הנדרשת במחזור תעמוד על 20% ולא על 25% כפי שנקבע במתווה.
זאת, כאמור, רק אחת מהסוגיות הפתוחות, למרות שלפי התכנון של האוצר, מחר (רביעי) החוק אמור לעלות להצבעה בקריאה שניה ושלישית בכנסת. ח"כ עודד פורר, כבר הבטיח פיליבסטר לתוך הלילה, מה שאומר שרק ב-9 לחודש, אם הכוכבים יסתדרו נכון, החוק יאושר. והשכירים שאמורים לקבל את המשכורת ב-10 בחודש, יקבלו אותה, במקרה הטוב, ב-12 או ב-13, יש כאלה שאפילו ב-15, היום בו אמורים לקבל המעסיקים את השיפוי מהמדינה, מאוחר מאוד מבחינת אלה שזקוקים לכל גרוש.
במכתב ששלח היום רועי כהן, נשיא לה"ב, ליו"ר ועדת הכספים, משה גפני, הוא ביקר בחריפות את המתווה שמוצע לעוסקים פטורים ומורשים עד מחזור של 107 אלף שקל.
"אלפי עצמאים מעולם התרבות, התיירות, שחקנים, צלמים, אנשי סאונד ותאורה, מעצבים גרפים, מטפלים ברפואה משלימה ומורי דרך, יקבלו בין 1,750 ל-3,300 שקל בחודש, על ירידה של 100% בהכנסתם. כרגע המתווה המוצע אינו עושה הבחנה בין ירידה של 25%, לירידה של 100%. למה? כי לא מאמינים להם? לא יתכן שעם הכנסה של 9,000 שקלים, הם יקבלו פיצוי של רק 3,300 שקל".
"לא נתפס שעדיין לא אושר מתווה הפיצוי", אומר כהן. "אין ודאות למעסיקים על גובה הפיצוי שיקבלו על הוצאות השכר מהמדינה, אין הכנסות והם לא מסוגלים לעמוד בעלויות העובדים והם נאלצים, שלא מרצון, לא לשם משכורות למי שנעדרו מהעבודה. נוצר מתח מיותר בין המעסיק לעובד, שאפשר היה למנוע אם לא היו מושכים את הזמן וכבר בשבוע השני של הלחימה, היה נוהל בלחיצת כפתור, שהיה נותן ודאות לכולם.
"התרעתי על הבעיה הזו אחרי כל מבצע צבאי ודרשתי לדעת מי נושא באחריות של כל דבר, מתי מתחיל חל"ת ובאיזה מתווה. ברגעים אלה ממש מתווכחים על הדברים הכי טריוויאליים, כמו תיקון הוראות החל"ת, כדי שיחול מה-8 באוקטובר רטקרואקטיבית. המעסיק לא יכול לקבל החלטה איך לשלם לעובד שנמצא בחל"ת".
"בשבוע הראשון אחרי האסון כולם היו תחת הטראומה, אבל למה זה נגרר כל כך הרבה זמן. כבר ברור לנו שהמעסיקים לא יקבלו את הכסף מהמדינה לפני ה-15 בנובמבר. זה המחיר שכולנו משלמים על מדינת פרטאצ' ו'הכל יהיה בסדר'", אומר כהן.