אתמול עברו בנתב"ג פחות מ-12 אלף נוסעים מ-76 טיסות, כרבע מהמקובל בעונה ושפל שלא נראה מאז ימי סגרי הקורונה.
אחרי שרוב חברות התעופה הזרות נטשו, ואת רוב הטיסות מבצעות אל על, ארקיע וישראייר, מספר הנוסעים הקיים לא מספיק כדי להשאיר אותן כלכלית באוויר. כל החברות הישראליות ביטלו קווי חורף והשקות מתוכננות של קווים חדשים.
כחברה הגדולה מביניהן, והיחידה שטסה לארה"ב ולמזרח, ניצלה אל על את צי המטוסים המגוון שלה, הסבה בואינג 777 אחד לתצורת מטען/נוסעים על ידי הסרת המושבים מחלקו האחורי, והקדימה את השימוש בבואינג 737 מטען שחכרה. אם בשגרה חברות התעופה הזרות מטיסות 60% מהמטענים לארץ, כעת אל על וקאל מטיסות לבדן 50%.
בחלק מהמקרים מוציאה אל על טיסת נוסעים ליעד ומחזירה את המטוס עם מטען על הכיסאות, בניסיון לשמר את הקווים גם בתפוסה נמוכה. אולם המעבר להטסת מטענים בטיסות יעודיות ייקר את השירות, שבימים רגילים נמכר בעלות שולית של ניצול נחלל הריק שנשאר בתאי המטען הפנימיים אחרי הכנסת מזוודות הנוסעים.
כלקח מימי הקורונה, שאחריהן התקשתה להחזיר עובדים שפיטרה או הוציאה לחל"תים ארוכים, נמנעת החברה בינתיים מחל"תים. כ-400 מעובדיה, צוותי אוויר וקרקע, גויסו למילואים, והיא מנסה לספק עבודה לאלה שנשארו. בגלל השינויים בהתרעות המסע סובלת החברה מביטולי טיסות רבים ברגע האחרון, כאשר למרות שבמשק נראים כבר סימני התאוששות, הטיסות העסקיות עדיין לא חזרו.
החורף הוא תמיד העונה החלשה לחברות תעופה, כאשר אל על נעזרת בחורפים רגילים בהזמנות מוקדמות לחופשות הפסח והקיץ, שכרגע נראות דמיוניות לישראלים רבים, שלא ממהרים לרכוש כרטיסים במכירה מוקדמת.
החברה טרם חשפה מה הנזקים הכלכליים שספגה, וצפויה להתייחס לנושא בקרוב עם פרסום דוחות הרבעון השלישי, שכללו הערה לגבי השפעות המלחמה על הרבעון הרביעי.
בקורונה קיבלה אל על סיוע של 314 מיליון דולר שחלקו הומרה למניות שאותן מכרה בהמשך, ולהלוואה בסך 45 מיליון דולר, שהחזירה לפני הזמן. אבל מאז פרוץ המלחמה הייתה מעורבת אל על בסערה סביב סירוב בעליה, איש העסקים החרדי קני רוזנברג, לאפשר לה לטוס בשבת כדי להביא לארץ ישראלים שנתקעו בחו"ל ומטענים דחופים.
אולם עתירה לבג"ץ שהגיש עו"ד מאיר הלר נגד משרדי התחבורה והביטחון בדרישה להפעלת מניית הזהב של המדינה בחברה כדי לאלצה לטוס בשבת, נדחתה בידי השופט נועם סולברג, בטענה שלא היה בכך צורך.
אל על מבקשת מהמדינה להחיל על חברות התעופה הישראליות נוהל חל"ת גמיש, שבו תשתתף המדינה בחלק משכר העובדים, והחברה תעסיק אותם כרגיל, ללא פיטורים, כדי לשמר אותם. בנוסף מבקשת החברה לדחות תשלומים למדינה כמו על השימוש בנתב"ג.
בנוסף מבקשת אל על מהמדינה לקבוע עדיפות קבועה לחברות התעופה הישראליות בהטסת נוסעים ומטענים מהמדינה, בדומה לנוהל Fly America של הממשל בוושינגטון. שם נאסר על הממשל להשתמש בחברות זרות אם יש טיסות זמינות של חברות מקומיות, למשל.
ממשרד האוצר נמסר בתגובה כי "קיבלנו פניות מאל על ואנחנו מנהלים שיח בנושא מול החברה".