המלחמה שבאה על ישראל הציבה אתגרים משמעותיים לא רק לביטחונה אלא גם ליציבותה הכלכלית. הקריאה הפתאומית לשירות מילואים הובילה ליציאה אגרסיבית של עובדים מיומנים מתחום ההייטק, מנכ"לים מצאו את עצמם מתמודדים עם צוותים חסרי כוח אדם, שדורשים פתרונות יצירתיים כדי לשמור על פעולות חיוניות. עבודה מרחוק, לוח זמנים גמיש, מיקור חוץ וגיוס עובדים זמני הפכו לאסטרטגיות הכרחיות.
שמואל בן-טובים, מנהל קהילת החדשנות Fintech.IL: "מן הראוי להזכיר שרוב רובם של עובדי ההיי-טק הם צעירים יחסית, בגיל שירות מילואים וחלקם ממלאים תפקידי פיקוד וקצונה חיוניים בחירום, עיקר הפגיעה היא בחברות הצעירות יותר, שכח האדם שלהם מצומצם ממילא".
"יש מבחר גדול של משרות פתוחות בחברות ביטחוניות, ארגונים גדולים, תחומי הרחפנים, סייבר ועוד, אני צופה שבחודשים הקרובים וככל שהלחימה תימשך חברות יגייסו עוד ועוד עובדים לתפקידים זמניים". מוסיפה מאיה בוכניק, יועצת קריירה ומנטורית בדרושים IL.
"נדרשות התאמות דרמטיות בהוצאות"
אחד הפתרונות להתמודדות עם המחסור בכוח אדם הוא מיקור חוץ, קבוצת Aman, שזיהתה את מודל ה- Offshor כבר בשנת 2020, כחלק מתוכנית ההתגוננות מפני המשברים הבינה כי עליה לייצר אלטרנטיבות והיום מחזיקה מרכזי פיתוח במדינות שונות על הגלובוס, המדינות הראשונות היו פולין, פורטוגל וסרביה. במהלך הלחימה מאות מעובדי הקבוצה התגייסו למילואים, וכחלק מהמאמץ להתמודד, היא מגייסת 100 עובדים נוספים כאן בישראל.
חן רוזן, מנכ"ל Reality proptech מקבוצת ריאליטי: "מנכ"לים נדרשים להתמודד עם אתגרים מקבילים בתקופה זו, מצד אחד התמודדות עם סביבת ריבית גבוהה וירידה משמעותית בהשקעות הון סיכון, ומצד שני התמודדות עם השפעת המלחמה על החברות שלהם - עובדים שמגויסים למילואים ואין מי שימלא את מקומם, צמצום הממשק עם לקוחות בישראל וקושי לייצר פגישות לאור מצב החירום".
עוד מוסיף רוזן כי "סטרטאפים רבים תכננו להרחיב את הפעילות העסקית על-מנת לצאת לגיוס משמעותי עם נתוני התפתחות חיוביים של החברה. מי שהצליח לגייס טרם תחילת המלחמה ובמצב השוק הנוכחי, נמצא במצב טוב יותר המאפשר לשרוד את התקופה אל מול המצב העסקי בישראל ובעולם, מי שלא הצליח לגייס ערב המלחמה, נדרש לבצע התאמות דרמטיות יותר בהוצאות ולשרוד תקופה ארוכה יותר".
"נהוג לחשוב על הציבור הישראלי כפזרני ובזבזן"
על פי סקר הפורום לעסקים קטנים ובינוניים, 78% מהעסקים חוו פגיעה תזרימית קשה מאז תחילת הלחימה, 67% הקפיאו פעילות או נותרו למעשה ללא כל הכנסה ו-10% מדווחים על פגיעה של יותר מ-50% מהכנסות. עסקים קטנים ובינוניים הם בלאו הכי מסוכנים יותר ולכן כעת נתקלים בקושי לקבל אשראי ואם מקבלים אותו, הרי שהוא בתנאים שלא בהכרח מיטביים.
אפליקציית דירוג האשראי קפטן קרדיט הקימה מוקד חירום לסיוע והכוונה פיננסית, מנתוני הפעילות במוקד ניתן לראות כי מרבית החשש של הציבור מתמקד בשלוש זוויות: ירידה בהכנסות, אי עמידה בהחזרי הלוואות ומשכנתאות וכמובן חוסר ודאות.
ענת גיסין, סמנכ"לית קפטן קרדיט מסרה "ההערכות מדברות על מערכה ממושכת, בפרט למבצעים קצרים יחסית אליהם התרגלנו בשנים האחרונות. העדר היכולת לתכנן או להיערך קדימה מובילה לקושי גדול לתכנן פיננסית. הפעילות במגזרים רבים במשק מושבתת או פועלת במתכונת מצומצמת במיוחד.
במקביל, במקומות עבודה רבים החלו להוציא עובדים לחל"ת, וכל אלו פוגעים בהכנסות של משקי הבית. נהוג לחשוב על הציבור הישראלי כפזרני ובזבזן. בפועל, כפי שמשתקף גם בדירוג האשראי שלו, הישראלים מחזירים את ההלוואות שלהם בזמן וזה חשוב להם. כעת, תרחיש שבו הם לא עומדים בהחזרים מטריד אותם מאוד".
"כלכלת ישראל חזקה ויציבה, היא תדע לצלוח את המשבר הנוכחי"
בן טובים מוסיף כי "השווקים והביקוש העיקריים של ההייטק אינם נמצאים בישראל, ועד כה אין למשבר, ולא צפויה השלכה שלילית ישירה עליהם. פיחות הש"ח מול המטבעות הזרים עשוי אפילו להעלות את הביקושים הבינלאומיים לחברות ישראליות. ובואו לא נשכח שנמשכת תמיכה פומבית בישראל מצד כל ענקי הטכנולוגיה: אינטל, גוגל, מיקרוסופט, אנבידיה וכו'".
"לאור העובדה שלאחר המלחמה והתאוששות העורף, הישובים צפויים לבניה ואכלוס מחדש. פתרונות ליצירת חיבוריות וקהילה, ופתרונות מתקדמים למיגון מרחבים - צפויים לתת דחיפה משמעותית לענף. כאשר זה יקרה הצמיחה תהיה בהיקפים נרחבים וחברות פרופקטק אשר מספקות פתרונות הנוגעים לעולמות אלה, יהיו חלק מהצמיחה הזו" מוסיף רוזן.
למרות האתגרים, ישנה תחזית כלכלית אופטימית ליום שאחרי. ישראל ידועה בחדשנות שלה בטכנולוגיה וביזמות. העובדים יחזרו, חברות היי-טק ימשיכו לחדש ולהסתגל, ואולי אף ייצרו פתרונות להתמודדות עם האתגרים שמציב הסכסוך.
אבי רוזנבאום, מנכ"ל Tax:on החזרי מס מסר: "כלכלת ישראל חזקה ויציבה, היא תדע לצלוח את המשבר הנוכחי בסיוע ממשלתי נרחב. יחד עם זאת, יהיה מחיר לסיוע הממשלתי אותו ישא המגזר הפרטי. לאור מצב המלחמה, יוקר המחיה, וסביבת הריבית הגבוהה, יש לשקול שמירה על רמות הסיכון של ההשקעות, תוך פיזור גיאוגרפי רחב יותר להשקעות שאינן מקומיות, ובהשפעת שוק ההון הישראלי".