זה ייקח זמן, הם אומרים, ובינתיים החיים צריכים להמשיך. באותה שבת של ה-7.10 תחושת הביטחון שלנו התערערה משמעותית, אך ככל שעובר הזמן, מתווספת אליה חרדה נוספת: חרדה כלכלית ולעיתים אף קיומית.
על פי גורמי המקצוע, כיום אנחנו מצויים במצב של טראומה, שיכולה מהר מאוד ובטווח זמן קצר ביותר, להתחלף לפוסט טראומה, ממנה יהיה קשה הרבה יותר לצאת. על כן, חשוב להתחיל במניעה כבר מעכשיו ולספק את אותה תמיכה נפשית ורגשית הנחוצה כל כך כעת, שתאפשר קיום שגרה מיטבי, גם באופן אישי, גם בתוך חברות שעדיין צריכות לעמוד ביעדים, וגם עבור עובדים.
בימים שבהם מונח אור הזרקורים לא רק על המלחמה הצבאית, אלא גם על הזירה הכלכלית, יצאנו לבדוק כיצד בסטארט אפ ניישן מצליחים לחזק את החוסן של העובדים.
"העובדים שרוצים נשארים בבית ומי שמבקש להגיע למשרד, יכול גם כן", מסבירה מעיין מרדו, סמנכ''לית משאבי אנוש ואחראית על התחום המשפטי בקבוצת SQLINK. הקבוצה, אשר פועלת בתחום ה-IT והשמה במיקור חוץ ומעסיקה כ2700 עובדים, פועלת בימים אלה כדי לנסות לאפשר להם גמישות מיטבית מבחינת העבודה.
"עולה קושי אמיתי בקרב העובדים על ביצוע העבודה עצמה ולטובת זאת נעשים שיחות משותפות עם מנהלי הצוותים כדי לתמוך בהם. גילינו שיש עובדים שדווקא המצב גורם להם לרצות לחזור לעבודה עד כמה שניתן במתכונת הרגילה.
ישנם עובדים שביקשו משימות נוספות, ופרויקטים ואנחנו בהחלט מאפשרים את זה". מרדו מסבירה כי אחד הדברים המשמעותיים בימים אלה בשוק העבודה ובחברות, היא הניהול. "למנהלים יש המון עבודה עכשיו, וכל מיומנויות הניהול יוצאות לפועל בזמנים כאלה, זה מבחן מאוד גדול למנהלים".
"מה שיכול לסייע במקומות העבודה מניסיוני, היא קודם כל התקשורת" מוסיפה מרדו. "מכיוון שאנחנו נמצאים בתקופה בה אין וודאות, ובכל יום דברים משתנים חשוב להיות בתקשורת יום יומית, בשיח פתוח".
עד כמה זה באמת מתאפשר בתקופה כזו להיות פתוח עם העובדים?
"אני יכולה למשל לומר לעובדים שלי, אני לא יודעת לומר לכם מה יהיה בעוד חודשיים ואם אוכל לשלם על המערך הזה, אבל כיום זה עוד אפשרי. אני יכולה לבוא בשיח פתוח לעובדים ולהבין מי יכול לוותר והיכן, אני חושבת שגם שיקוף האמת, נותנת איזה שהוא בטחון לעובדים. אנחנו מספרים להם את הכל".
להתמקד בעובד
בשבוע הראשון של המלחמה, מספרת מרדו, הם הבינו שזה לא דומה לשום דבר שהיה פעם, "גם לא לקורונה, שם כבר חשבנו שאנחנו יודעים להיערך. בשבוע הזה בחרנו להתמקד קודם כל בעובד עצמו כמעט כל החברות שעשו כן.
הקפדנו לספק סשנים של תמיכה פיזית ורגשית, הוקם חמ"ל, הקפדנו לשוחח עם כל עובד ועובד ולעיתים גם בפגישות פרונטליות. התמיכה ניתנה כמובן לא רק לעובדים עצמם אלא גם לבני המשפחות שלהם, לילדים שקיבלו הפעלות בזום, למבוגרים שקיבלו הדרכה מדוקדקת איך לשמור על שגרת המשפחה והחוסן בתוך הטירוף הזה ואנחנו מעודדים אותם לפנות אלינו בכל בקשה".
ואז מגיע הזמן שמתחילים לעשות קולות של שגרה בטח בתחום שלכם. איך מתמודדים? אני מניחה שהחל גם גיוס למילואים?
"זה מה שקורה בעצם כיום, כשרוב המדינה מתחילה כביכול לחזור לשגרה כולל מערכות החינוך, וכמובן שוק ההייטק ממשיך לנוע, והתחלנו כבר לקבל כל מיני בקשות מלקוחות וחברות שרוצות להמשיך בעבודה סדירה. גם כאן נדרשה רגישות בפנייה אל הצוותים.
"הסברנו שלצערנו המצב כנראה כאן להישאר תקופה והחלטנו שאנחנו נותנים את המרחב והבחירה לכל עובד לפי יכולתו. בסופו של דבר יש פה חברה שצריכה להמשיך להתקיים, צריך לשלב כוחות, ולשלם משכורות אבל היה לכולם ברור שצריך לעשות את המהלך הזה ברגישות".
איך הלקוחות הבינלאומיים מגיבים?
"רוב הלקוחות שלנו בינלאומיים, ובשבוע הראשון בהחלט גילו רגישות והבנה של המצב. בשבוע השני כאמור, גם הם כולל עוד מספר חברות מקומיות ביקשו שנתחיל להניע את הגלגלים עד כמה שניתן. אבל גילינו שזה טוב עבור העובדים ואנשים בסופו של דבר זקוקים לשגרה".
מלחמה כמו מגיפה עולמית היא כוח עליון שלא ניתן להיערך אליו, אבל אי אפשר להתעלם מכך שהיא הגיעה בתקופה מאד מאתגרת לעולם הייטק, שנכנס לאחד המשברים הקשים שלו בשנים שלאחר מגפת הקורונה.
זה משפיע על גיוסים?
"את לא יודעת מה הולך להיות עם חלק מהחברות, יכולים להיות תחומים שפתאום יעלו יותר וכאלה שיהיו לא רלוונטיים. הבייס שלנו ממקודם בישראל, וההכנסות הגדולות עובדות על גיוסים ופרויקטים והכל נעצר. אם חשבנו שהקורונה שינתה את כללי המשחק אנחנו עכשיו בשינוי מאד משמעותי גם בשוק הזה".
לחזור לשגרה
גם בחברת הסטארט אפ APORIA כמו בחברות נוספות, נערכו עם פרוץ המלחמה לשינויים מהירים כדי לסייע לחוסן של העובדים בתקופת אי הוודאות. "קודם כל אפשרנו לעובדים לקחת את הזמן הדרוש להם כדי להבין את המצב החדש שלנו, מבלי להתמקד בעבודה ולהרגיש צורך לסיים משימות" אומרת יעלי אלב, דירקטורית משאבי אנוש של החברה.
מיזם מבורך נוסף שעשו באפוריה, ולא רק עבור העובדים הקבועים של החברה היה לאפשר לתושבים המפונים להשתמש במשרדים שלהם, ולאפשר סוג של שגרה חדשה גם לעובדים מהצפון והדרום. "פתחנו את המשרדים שלנו לעובדים מהדרום והצפון, שרצו לשמור קצת על שגרת עבודה ולעבוד מחלל המשרדים שלנו.
"זה חשוב במיוחד לאנשים שפונו מהבתים שלהם עם כל הקושי הנורא המתלווה לכך. לצד זאת, ארגנו פגישות בזום לכל החברה כדי לדון ברגשות של כל אחד ואחת, במציאות החדשה שלנו, ולאפשר לכולם לשתף בפחדיהם, רגשותיהם, בחרדות ובתחושות הלב שלהם. כמובן שזאת לא הייתה פגישת חובה, אבל ראינו שזה עוזר לעובדים, גם עם במעט, כך שזה הפך לפגישה שבועית בה אנו נותנים במה לחברי הצוות ומאפשרים להם להביע את מחשבותיהם ורגשותיהם, ככל העולה על רוחם".
לצד מי שנותרו במעגל שוק העבודה, ישנם עובדים רבים שנאלצו לצאת לחל"ת בעל כורחם. להם אין את רשת המעסיק התומכת שחשובה בימים אלה במיוחד וגם עבורם נפתח מרכז שיכול לסייע ולהקל.
"זיהינו את הצורך בשיקום נפגעי המלחמה בהיבט הפיזי והנפשי, ולקחנו בחשבון שלמלחמה יש השלכות רגשיות גם על מעגלים רבים, מעבר למי שנפצע בגופו". מסבירה ד"ר רונית וקסברג לחמנוביץ מנהלת השרות הפסיכולוגי, המרכז הרפואי שיבא.
"פתחנו מענה עבור כלל האוכלוסייה, כמו למשל את המוקד הלאומי לתמיכה נפשית, באמצעות בית החולים הווירטואלי שיבא BEYOND . המוקד מציע 3 מפגשים עם פסיכולוגים לתמיכה ועיבוד של המצוקה וההשלכות הרגשיות. יש גם אפשרות לקבלת טיפול בן 4 מפגשים עבור ילדים בשילוב הוריהם. הכול ללא עלות. הפרוטוקול פותח ע"י פסיכולוגים מומחים בחרדה תוך התאמה מלאה למלחמה".
בנוסף, בשיבא קיים טיפול ממוקד טראומה בהובלת ד"ר ניצה נקש אקסלרוד, דרך מרפאת "דרור" לטיפול קוגניטיבי התנהגותי התערבות ממוקדת טראומה בת כארבעה מפגשים. מטרת טיפול זה, הניתן ללא תשלום, היא למנוע היווצרות הפרעת דחק פוסט טראומטית.
ההתערבות תינתן ע"י פסיכולוגים מוסמכים עם התמחות בטיפול בטראומה. "כל העת מגיעות למוקד פניות ואנו מתגברים את צוות המטפלים כיוון שהצורך הוא רב. בכל פניה לעזרה חשוב לפנות לגורמים מקצועיים, בעלי הכשרה מתאימה. המרכז הרפואי שיבא בכלל ושיבא ביונד בפרט, מאפשרים קבלת עזרה מגורמים מקצועיים שכאלה בזמינות ובנגישות גבוהה."
בלי העוגן
"חשוב לשמור על שגרה, גם בקרב מי שמוצאים את עצמם פתאום ללא עבודה או עוגן" מוסיפה פרופ' שרה פרידמן, ראש בית הספר לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת בר אילן. "ניתן לעשות זאת בדרכים האלה:
לתאם לו"ז לארוחות משותפות בבית, להחליט על זמנים קבועים לקימה ולשינה, להתלבש, להתארגן ולא להישאר בבגדי שינה, להקפיד על פעילות ספורטיבית, אם אפשר אפילו בחוץ כדי להתאוורר או בבית עם המשפחה, לעשות פחות או יותר את אותן פעולות בשעות הקרובות שהייתם רגילים אליהם".
איך מתגברים על הפחד מלצאת החוצה למשל? או מהעתיד הלא נודע?
"פחד היא תגובה טובה וטבעית לסכנה והיא עוזרת לנו מאוד בהפעלת מערכת בגוף, לכן המאפשרות לנו דברים כמו לרוץ למקלט. לכן חשוב לנו להיות מודע לפחד אך לא להשתיק אותו. הרבה אנשים אינם מבצעים פעילויות שעשו לפני המלחמה, וזו החלטה טובה בהתאם להנחיות פיקוד העורף.
אנחנו בתקופה קשה מאוד המלווה בחוסר ודאות, וזה טבעי ולגיטימי אם מישהו אינו יכול לעשות דברים שהיה רוצה לעשות. אך בהחלט ניתן להוריד מצוקה על ידי פעילויות כגון שיחה עם חבר/ה טוב/ה, צפייה בנטפליקס, הרפיה, מדיטציה, ספורט. אפשר גם להחליט על זמן דאגה ביום, ולנסות לדחות את הדאגות לזמן הזה. בזמן דאגה, ניתן להפריד בין דאגות שניתן לתת פתרון לבין אלו שלא, ולנסות למצוא פתרונות".
מה עושים עם חרדה כלכלית שהיא גם חלק אינטגרלי ממה שקורה כעת?
"מומלץ להתמודד עם חרדה כלכלית באמצעות מקורות עזרה, כגון ביטוח לאומי, ומשרד הרווחה. כדאי לשתף את הגורמים הרלוונטיים כבר כעת כדי להציף את הדברים ולנסות לפתור אותם עד כמה שניתן מראש. כמובן שבמידת הצורך אפשר ומומלץ לפנות עזרה מקצועית באמצעות קוים חמים בין אם של קופות החולים, נט"ל, ער"ן, ובין אם של משרד הרווחה ואוניברסיטת בר אילן".