מלחמת חרבות ברזל קרעה את מסכת הגלובליזציה מעל כלכלות העולם והובילה לירידה חדה של מניות חברות השבבים הישראליות.
ארבעת החברות הבולטות בבורסה בתל אביב בתחום ואשר נבחנו על ידי וואלה! כסף ירדו בממוצע 5.05% מאז ה-7 באוקטובר, ובהחרגת טאואר הירידה אף מעמיקה לכ-7.2%. זאת כאשר מדד ת"א 35, לדוגמא, עלה ב-0.16% לאותה תקופה ומדד ת"א 125 ירד בשיעור זניח שעמד על 0.05%.
הירידה הגבוהה ביותר נחוותה על ידי חברת קמטק ממגדל העמק, המייצרת ציוד בדיקה ומדידה לתעשיית השבבים ושמנייתה ירדה בכ-9.5% מאז ה-7 לאוקטובר, לצד חברת נובה, המייצרת מערכות מדידה אופטיות, שמנייתה ירדה בכ-8.7% לאותה תקופה.
זאת לאחר שמניות הסקטור החלו להתאושש מירידה חדה בביקושים וחזרו לגל של עליות החל ממחצית 2023, עם תחזיות אופטימיות לקראת עלייה בביקושים לקראת שנת 2024. ירידת הביקושים חלה, בין היתר, עקב סנקציות אמריקאיות שהובילו להחרגת 2 מלקוחות התחום הגדולות: סין ורוסיה.
ההתאוששות ניכרת גם בדו"ח של חברת המחקר והייעוץ 'גרטנר' האמריקאית מסוף אפריל האחרון, הצופה צמיחה של 18.5% לתחום המוליכים למחצה במהלך 2024, עם הכנסות בגובה כ-631 מיליארד דולר לכלל החברות בתחום.
השבבים, יש לציין, הם חומרה חיונית להתקדמות טכנולוגית, ונמצאים בכל אפיק בחיינו; החל ממחשבים וטלפונים ניידים, כלה בכלי תחבורה ועד מערכות הגנה שונות. התחום זכה לעלייה חדה בעיקר עם חזרת השווקים לאחר שנעצרו עם מגפת הקורונה, ולדחיפה נוספת בעקבות מהפכת ה-AI.
מניות ארבעת החברות שנבחנו על ידי וואלה! כסף הציגו עלייה ממוצעת של 65.3% מתחילת השנה (ראו טבלה) ושל כ-100% בהחרגת טאואר לאותה תקופה, וזה כולל את השפעת המלחמה. מדדי ת"א 35 ו-125, לדוגמא, ירדו ב-3.77% ו-3.74% לאותה תקופה, בהתאמה.
העלייה הגבוהה ביותר לאותה תקופה נרשמה על ידי קמטק, המעסיקה כ-400 עובדים בישראל, ועמדה על כ-185%. לעומת טאואר, שהייתה אמנם היחידה שהציגה עלייה מאז ה-7 לאוקטובר, שעמדה על 1.35%, אך גם היחידה שהציגה ירידה מתחילת השנה, שעמדה על כ-39% ומיוחסת בעיקר לנפילת עסקת רכישתה על ידי אינטל העולמית.
מדד ה-SOX (המוליכים למחצה) הוא דוגמא נוספת להתאוששות התחום עם הצגת עלייה של כ-37% מתחילת השנה, ולאחר שכמעט חזר לרמתו טרום ה-7 לאוקטובר, עם ירידה מזערית של 0.001% מאז.
אך קריעת מסכת העולם כמאוחד מאחורי אינטרס גלובאלי כלכלי, כאמור, האירה זרקור על חלוקת הגלובוס, שבעת האחרונה הלכה והתחדדה בפילוגו, ובכך שוב העיבה על אפשרויות חברות הסקטור.
במסגרת הפילוג המתחדד הובילה ההגמוניה האמריקאית את השארת היתרון הטכנולוגי הקשור בתחום בחצר ביתה, וגרמה לחברות המובילות לצאת בגלוי למסע שכנוע הממשל האמריקאי בהקלות לנושא.
זאת לאחר שבאוגוסט האחרון, עוד טרום המלחמה, הרחיב הממשל האמריקאי את מגבלות ייצוא שבבי ה-AI מטעמי ביטחון לאומי, כאשר באוקטובר 2022 לפני כן הוא כבר נקט בצעדים לצמצום גישה למוליכים למחצה המיוצרים בארה"ב, שנועדו לעיכוב התקדמות טכנולוגית וצבאית של סין.
החברות הישראליות, כמו המדינה, נדרשות להיענות לסנקציות האמריקאיות ונפגעות מהיעדר אפשרות ההגעה לשווקים החסומים, כדי שיתאפשר להן לפעול בשאר שווקי הפעילות.אבל לא רק 'מלחמה קרה' מאיימת על תעשיית המוליכים למחצה אלא גם כזו שכבר התלהטה.
מלחמת רוסיה-אוקראינה לדוגמה, שהחלה עם פלישת רוסיה לשטח האחרונה בפברואר 2022, השפיעה גם היא לרעה על שוק השבבים והמוליכים למחצה.
מחקר אחרון של פירמת הייעוץ וראיית החשבון KPMG הראה כי 41% מהחברות המובילות רואות במלחמה לבדה כשהשפעה מהותית על צמיחת התעשייה.
לצד מגמת עליית הריבית, שהגדילה את עלויות הלוואות החברות בתחום מחד, והאינפלציה הגבוהה, שהובילה צרכנים לצמצם הוצאות, ולפיכך להורדת ביקושים למוצרים בהם מורכבים שבבים מאידך.
ועם זאת, הרבעון השלישי של 2023 כבר נראה מעודד יותר עם עלייה של 10% במכירות השבבים רבעון אחר רבעון החל מתחילת השנה, וזאת למרות שעלייה זו עדיין רחוקה משיא המכירות שחווה התחום ב-2022. כך על פי נתוני ארגון SEMI, שהינו ההתאחדות הבינלאומית של ארגון חברות המוליכים למחצה.
מלחמת חרבות ברזל, כך נראה, קטעה את גל העליות והחזירה את אי הוודאות גם לתחום הנדרש הזה.
הסברה היא כי מה שבכל זאת משאיר אותו מעלה הוא הביקוש ההולך וגובר למערכות הביטחון החכמות השונות, הזקוקות גם הן לשבבים, לצד המשך עליות הביקושים למוצרי האלקטרוניקה ומכוניות בעולם עם התייצבות האינפלציה ועצירת מגמת עליית הריבית.
התאוששות חברות הפועלות בתחום המוליכים למחצה תעיד על התאוששות הכלכלות ועל יציאה ממשבר. אך גם אם המלחמה תיגמר, ייתכן ולחברות ימתין מיתון עולמי שעשוי לקלקל להן את חגיגות הצמיחה לשנת 2024.