ראדי ניג'אם, ראש מועצת בית ג'אן, לא האמין למראה עיניו, כשעבר על רשימת היישובים הזכאים לפיצוי מורחב מהמדינה, שתתאשר מחר בוועדת הכספים. כל יישובי קו העימות, ממרחק של 0-9 ק"מ, הכלולים בהגדרה של יישובי ספר, זכאים לפיצוי, אבל שני יישובים דרוזים, בית ג'אן וכיסרא שמיע, בחוץ. למה? אין לו שמץ של מושג. העלבון צורב פי כמה, הוא אומר, כי אחוז המגוייסים בצו 8, אצלו ובכיסרא, הוא מהגבוהים בארץ.
"אנחנו נמצאים קרוב מאוד לגבול ונחשבים ליישוב ספר", מסביר ניג'אם, "ובנוסף ממוקמים באזור מסוכן, בין שני בסיסי צה"ל. צריך רק טיל שיפספס את המטרה, והוא נופל על החקלאים שלנו. גם העובדה שהיישוב ממוקם בגובה של 1,050 מטרים, מקשה על כוחות ההצלה והביטחון להגיע אלינו בשעת חירום. אז במקום לחבק ולעזור, אני עובר על רשימת היישובים שזכאים לפיצוי ומקדמות, ואנחנו בחוץ".
האוצר הודיע היום על הרחבת מתווה הפיצויים כך שיכלול יישובים שבמרחק של עד 40 ק"מ מהעוטף כולל באר שבע ואשדוד, יישובי קו העימות לרבות כפר ורדים, ויישובי רמת הגולן. הדבר ייכנס לתוקף לאחר שוועדת הכספים תאשר תקנות רלבנטיות.
"הכניסו למתווה את כפר ורדים, יישוב מבוסס ומקושר שנמצא במרחק 9 וחצי ק"מ מהגבול", אומר ניג'אם. "לבית ג'אן וכיסרא, שנמצאים הרבה יותר קרוב אליו ובסכנה אמיתית, אין מי שידאג, אז זרקו אותם החוצה, למרות שבאופן אבסולוטי אחוז המגוייסים שם הוא גבוה מכל עיר אחרת בישראל, אבל הם דרוזים, אז אפשר, למה לא".
"למה מר אמיר זהן, מנהל קרן הפיצויים של מס רכוש, למה אתה עושה לנו את זה? למה זה מגיע לנו? בפגישה עם נשיא המדינה, לפני כמה ימים, אמרתי לו שהעדה הדרוזית לא פינתה יישובים, כי זה לא בדי.אן.איי שלנו, אנחנו נשארים על האדמה, אבל זה לא אומר שלא נפגענו כלכלית.
"אחד מכל ארבעה תושבים שלי מגויס עכשיו, אז אין מי שיעבד את האדמה, והצימרים ריקים. אם לא היינו מתגייסים כדי לקנות מצרכים וציוד לחיילים, העסקים שנמצאים פה לא היו יכולים לשרוד. אם לא פינינו את היישוב, אז לא מגיע לנו כלום? חושבים שהכל בסדר? הלכתי לבית ספר, לבדוק את החוסן של מערכת החינוך, ושאלתי מורה אם הכל מתנהל כמו שצריך. היא ענתה לי, שבסביבה הקרובה שלה יש שבעה מגויסים, אז היא לא ישנה בלילה ובקושי מתפקדת".
בית ג'אן וכיסרא סמיע הן מועצות מקומיות עצמאיות, ולכן אין להן את חגורת התמיכה של המועצות האזוריות וראשי היישובים היהודיים, שיודעים איך להפעיל לחץ כדי להשיג הישגים כלכליים. אחד מהגורמים שמעורים במאבקים האלה, אומר שמדובר ב"חאפ לאפ" מביש שמתנהל ברשות המסים במלחמה.
"העדה שלנו ספגה מספיק חבטות", אומר ניג'אם, "אז הנה, עוד אחת. אחרי שתהיה תמונת ניצחון, הרבה אנשים שחתמו על חוק הלאום יצטרכו ללכת לכותל ולבקש סליחה. גם על חוק קמיניץ. יש אצלנו הרבה אנשים שקיבלו צו הריסה וקנסות גבוהים, שלא חשבו פעמיים ועלו על מדים. אני מכיר את עמי ואת היכולות שלו. אנחנו חלק בלתי נפרד מהמדינה הזאת ואולי הגיע הזמן שגם הרשויות יבינו את זה".
מרשות המסים נמסר כי "ביחס לישובים בצפון, המתווה המורחב נקבע על בסיס ההנחיות המחמירות של פיקוד העורף ואלוף פיקוד הצפון. הישובים המדוברים נמצאים בגליל העליון אזור לגביו אין הנחיות התגונננות מיוחדות - מצב ירוק".