חן עקיקי נקרא למילואים בפיקוד העורף ב-7 באוקטובר, כמה שעות אחרי שהתבררו ממדי האסון. מאז הוא נמצא בדרום. בשגרה הוא עובד עם אבא שלו, דני, במשתלה המשפחתית בהוד השרון ועכשיו הראש שלו במלחמה.
מייל שהגיע אליו אתמול, גרם לו להסחת דעת מהמשימה החשובה שהוא ממלא עכשיו: פנייה לבקשה לתביעה ייצוגית נגד העסק, על סך שני מיליון שקל, בגלל בעיה של נגישות באתר.
החתומה על המכתב, עו"ד יעל הראל, שמתמחה בטיפול בתביעות ייצוגיות מהסוג הזה, כתבה שמכיוון שלא הוגש כתב הגנה, הלקוח שלה יכול להגיש בקשה לסיום ההליך במעמד צד אחד ולזכות אוטומטית ב-10,000 שקל, מה שנקרא בלשון החוק, "הסתלקות חד צדדית".
אלא שבגלל המצב, מגלה עו"ד הראל טוב לב יוצא דופן, "לאור המלחמה ולאור המצב הכלכלי במשק כעת, מרשי מעוניין להתחשב במצב כאמור ומעוניין להגיע להסדר אשר לא יכביד על החברה מבחינה כלכלית, בסכום כולל של 4,000 שקל פלוס מע"מ".
זאת אומרת, שעורכת הדין עושה שימוש במצב המלחמתי, כדי ללחוץ על בעלי העסק הקטן, שגם ככה סובל מפגיעה משמעותית במכירות שלו, כדי להוציא סכום כסף, שלא בהכרח תזכה בו בבית המשפט.
"אנחנו, ועוד 15 משתלות ברחבי הארץ, קיבלנו את כתב התביעה ביולי", אומר עקיקי. "עוד לפני שהגיע השליח, צלצל אלי עו"ד ואמר לי שתביעה כזו בדרך אלי. האתר שלנו מונגש, אבל לא ידעתי שצריך לפרסם גם הצהרת נגישות, ומיד פרסמתי אותה באתר ותיקנתי את מה שהיה צריך לתקן.
"מוציא אותי מדעתי, שעו"ד הראל מנצלת את מצב המלחמה כדי לנסות ולסחוט אותנו", אומר עקיקי. "מה גם שבית המשפט נתן ארכה אוטומטית להגשת תגובות בצל המצב. כואב לי שעורכי דין כמוה סומכים על העובדה שבעלי המשתלות הם אנשים מבוגרים, שאין להם מושג בטכנולוגיה והם צריכים להסתמך על הילדים שלהם כדי להתמודד עם תביעות כאלה".
ניצול לקונות בחוק כדי לתבוע תביעות ייצוגיות, הפך בשנים האחרונות לפרנסה לגיטימית של עורכי דין, שמתהדרים ב"עזרה לחלשים", על מנת לרפד את חשבון הבנק שלהם. "נגישות אינטרנט" היא אחת הדרכים הקלות לעשיית כסף, והיא כוללת למגוון טכניקות וכלים המסייעים בגלישה נוחה לאנשים בעלי מוגבלויות שונות כמו עיוורון, עיוורון צבעים, חירשות, מגבלות קוגניטיביות ועוד.
ועדת העבודה והרווחה של הכנסת הכריזה על תקנות הנגישות בשנת 2017, וקבעה בצורה מסודרת מי צריך להנגיש את האתר שלו, מה התנאים להנגשה ולפי איזה תקן.
האכיפה של תקנות הנגישות היא אכיפה אזרחית: כל אדם שרואה עצמו נפגע מחוסר נגישות יכול לשלוח מכתב התראה המפרט את הליקויים לבעל העסק והוא חייב לתקנם, או לחשוף עצמו לתביעה ללא הוכחת נזק על סך של 60 אלף שקל.
חוק הנגישות וגם התקנות אמנם נוצרו בכוונה טובה, אבל בגלל חוסר מודעות של עסקים הם מנוצלים לרעה בידי תובעים. המחוקק הבין וקבע שלא ניתן לתבוע פיצויים מבעל עסק שהנגיש את האתר שלו, אך בהנגשה נפלו תקלות.
לכן, חובה על התובע לתת לו התראה לתיקון הכשל, ורק בחלוף שישים ימים, אם נעשה כן, ניתן לתבוע אותו. ולאן נכנסת הפרשנות המרחיבה של עורכי הדין שמתפרנסים מהענף, וטוענים שבגלל אופן ניסוח החוק, החובה לספק הצהרת נגישות אינה נכללת בזכות התיקון ולכן ניתן להגיש תביעה גם אם הכשל תוקן.
עם קבלת המייל מעו"ד הראל, כתב לה עקיקי בתגובה: "היות ואתם ממשיכים לסחוט משתלות חקלאיות ברחבי הארץ, בתקופה שבה החקלאות הישראלית נפגעת פגיעה קשה, וכל עם ישראל נרתם לסייע ולהתנדב בחקלאות. אנחנו, יחד עם כל המשתלות שתבעתן באותו האופן ובאותו הזמן, לא נשלם כל סכום של פשרה.
"את ומרשך מתבקשים לשלם לנו סכום של 4,000 שקל, סכום שייתרם במלואו לחקלאי עוטף ישראל. אם יעשה כך, נסלח ונמחל ונעבור לעסוק בנושאים חשובים ובוערים יותר לחברה הישראלית בימים אלה".
מיד אחרי פניית וואלה לתגובה, שלחה עו"ד הראל הודעה לעקיקי, שהיא משהה את ההליך עד לאחר המלחמה, למרות שכבר אתמול נודע לה שהוא נמצא במילואים.
עו"ד הראל מסרה בתגובה: "ההליך הוא הליך פתוח עוד מחודש מאי השנה, זה לא הליך שהוגש בחודש וחצי האחרונים, כאשר חלף המועד להגשת כתב תשובה, קרי, כתב הגנה. אני כעו"ד צריכה ליידע את בית המשפט מה בכוונתו של מרשי לעשות וכיצד להמשיך ולכן נשלח לבית העסק מייל יחד עם הצעת פשרה בגלל המצב.
"לא מדובר בניצול, נהפוך הוא. ראשית, לא מדובר בעסק בדרום או בצפון אלא בהוד השרון. שנית, אני לא יכולה ואמורה לדעת האם הבן של בעלי הנתבעת נמצא במילואים. אני מעריכה, מכבדת ומוקירה תודה לכל חיילינו, בסדיר ובמילואים, במיוחד נוכח צו השעה ולאור עבודת הקודש שהם עושים. לכן, אני והלקוח שלי החלטנו להשהות את ההליך ולא להגיש דבר עד לאחר המלחמה ונגיש הודעה לבית המשפט בהתאם יחד עם הנימוקים. אאחל בהזדמנות זו חזרה בשלום לכל חיילינו באשר הם".