במהלך תקופת המלחמה, ההוצאות בכרטיסי אשראי היו נמוכות במיוחד מהרמה החזויה בענפים: שירותי חינוך ופנאי, תיירות (טיסות, מלונות והשכרת רכב), קמעונאות (מוצרי תעשייה), קמעונאות (דלק, תחבורה ודואר) ותיירות (מסעדות). לעומת זאת, ההוצאות בחנויות המזון היו גבוהות באופן חריג מהרמה החזויה בשבוע הראשון למלחמה, ובהמשך הן פחתו לרמתן הרגילה.
מניתוח מיוחד של חטיבת המחקר, ניכר כי ההוצאה בכרטיסי אשראי מהווה אינדיקטור לרמת הפעילות הכלכלית במשק בתקופת מלחמת "חרבות ברזל". אם בשבועות הראשונים נרשמו הוצאות נמוכות בכ-20% מסך ההוצאות הצפוי, בימים אלו, בחלוף חמישה שבועות מפרוץ המלחמה, ההוצאה הכוללת בכרטיסי אשראי, על פי נתונים מנוכי עונתיות, נמוכה בכ-9% בלבד מרמתה החזויה.
אם לסכם במשפט השוואתי את הירידה בסך ההוצאות בתקופה זו לתקופת משבר הקורונה, ניתן להסיק מהנתונים כי הירידה בהוצאה במהלך חמשת השבועות האחרונים, נמוכה בהשוואה לסגר הקורונה הראשון ודומה לזו שהייתה בסגר השני.
ההוצאות ברשתות המזון זינקו בכ-130%
נתון מעודד נוסף שניתן להסיק מהמחקר: במרבית הענפים שההוצאה בכרטיסי אשראי ירדה בהם בחדות עם פרוץ המלחמה, חל עד כה, תיקון חלקי או משמעותי של הירידה, פרט להוצאה בענף התיירות (טיסות, מלונות והשכרת רכב).
בשבוע הראשון למלחמה הייתה ההוצאה הכוללת בכרטיסי אשראי נמוכה בכ-11% בהשוואה לרמה החזויה על פי המגמה. ירידה זו שיקפה הוצאה גבוהה מהרגיל ברשתות המזון, וירידה בהוצאה על מוצרים ושירותים אחרים
ההוצאה ברשתות המזון זינקה לכ-130% מהרמה החזויה על פי המגמה כתוצאה מהחשש הראשוני של הציבור ממחסור במוצרים, וקריאת פיקוד העורף (שהובהרה בהמשך) לאגור מזון ל-72 שעות.
לעומת זאת, סגירת מערכת החינוך ומרכזי המסחר הובילו לירידה בביקוש לצריכה בסעיפים אחרים ובאה לידי ביטוי בצניחה של כ-60% בהוצאות על שירותי חינוך ופנאי וירידה בכמעט 40% בהוצאות על מוצרי תעשייה (בגדים, ציוד ספורט וצעצועים, ריהוט פנים, מוצרי חשמל ועוד).
ההוצאה במסעדות הייתה נמוכה בכמעט 40% בהשוואה לרמה החזויה, ההוצאה על דלק, תחבורה ודואר צנחה בכ-20% וההוצאה על שירותי תיירות (טיסות, מלונות והשכרת רכב) הייתה נמוכה בכ-15%.
בתום שלושה שבועות מפרוץ המלחמה, ההוצאה הגבוהה על מזון ירדה ושבה לרמתה הרגילה לעונה, אך בענפים אחרים היא הוסיפה להיות נמוכה, כך שההוצאה הכוללת הגיעה לשפל של כ-20% מתחת לרמתה הרגילה.
