בנק ישראל גורס כי הקיצוץ התקציבי המוצע בתקציב אינו מספק, וקורא לממשלה לעצור את הכספים הקואליציוניים באופן מיידי וכן לנהוג באחריות ולמנוע הוצאות חדשות אשר יהיו להן השלכות על השנים הבאות.
לפי ד"ר עדי ברנדר, מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל, "תמונת המצב הביטחונית מחייבת אחריות רבה בניהול מדיניות התקציב של הממשלה. יש לאזן בין ההכרח להקצות תקציבים גדולים להתמודדות עם המצב הביטחוני לבין ההכרח לשדר אחריות פיסקאלית. אמצעי חשוב להבטיח איזון זה הוא שינוי מתחייב בסדרי העדיפויות בתקציב, תוך הימנעות מהוצאות מתוכננות שאינן הכרחיות".
"היקף הקיצוץ התקציבי המוצע כרגע, 4 מיליארדי שקל, אינו גדול וככזה תרומתו לחיזוק האמינות במחויבות הממשלה להתאמה פיסקלית בגין עלויות המלחמה מוגבלת", מציין ברנדר. "ככל שהממשלה מעריכה שזהו הקיצוץ המירבי שאפשרי בשלב זה של השנה, חשוב שהיא תחליט גם על ביטול חלק מההוצאות המתוכננות לשנת 2024.
"בחינה של סעיפי התקציב מצביעה על הפחתות אפשריות בהיקף של כ-8 עד 10 מיליארדי שקל ב-2024. מכיוון שחלק ניכר מהתשלומים ב-2023 בגין ההסכמים הקואליציוניים יקשה מאוד על קיצוצים באותם סעיפים בשנת 2024, וגם בהמשך, רצוי שהממשלה תכריז על עצירה של הוצאות אלה כבר בתקציב הנוכחי.
"יש חשיבות רבה לכך שהממשלה תבלום כבר עתה הוצאות חדשות שאופיין מתמשך בהקשר ההסתכלות לטווח הבינוני-ארוך. לחלק ניכר מהסכומים שנכללו בהסכמים הקואליציוניים יש אופי מתמשך: אלו תשלומים שלאחר שיאושרו יהיה קשה מאוד לבטלם בשנים הבאות. בעוד שגודלם של סכומים אלה ביחס לסך הוצאות המלחמה אינו גדול, היקפם ביחס לגידול הפרמננטי הצפוי בהוצאות הממשלה הוא משמעותי הרבה יותר ולכן הפחתתם תתרום לעמידות הפיסקלית ארוכת הטווח".
לדברי ברנדר, "מאז פרוץ המלחמה עלתה פרמיית הסיכון של ישראל. השווקים הפיננסיים בישראל מאופיינים בתקופה הנוכחית בתנודתיות רבה ושלושת חברות הדירוג הודיעו על בחינה של האפשרות להוריד את דירוג האשראי. ההסתברות להתרחבות המלחמה אינה זניחה, והתרחבות כזאת תפגע עוד יותר בפעילות ותדרוש משאבים תקציביים נוספים".
על הקיצוץ בתקציב כותב ברנדר כי "שר האוצר הודיע כי בכוונתו להביא לאישור הממשלה הגדלה של תקציב המדינה לשנת 2023 בכ-31 מיליארדי שקל: 22 מיליארד שקל למשרד הביטחון ועוד 9 מיליארד שקל להוצאות אזרחיות, לצד צמצום הוצאות אחרות בסך 4 מיליארדי שקל. מתוך הסכום של 4 מיליארדי ש"ח, כ-0.6 מיליארד הם ממקורות שלא פורטו ושלא ברור אם הם אכן זמינים".
הבנק מתריע כי מדובר בקיצוץ לא מספק: "העלות הפיסקלית הכוללת של המלחמה בשנת 2023 אינה מסתכמת רק ב-35 מיליארדי שקל שצוינו לעיל ובנוסף לה יש לממשלה הוצאות שימומנו מקרן הפיצויים. אלו כוללות פיצויים על נזק ישיר לרכוש, נזק עקיף לעסקים במרחק של עד 40 ק"מ מרצועת עזה, ליישובי רמת הגולן וליישובי קו העימות בצפון, ואת מענקי ההמשכיות העסקית לעסקים בשאר הארץ. עלות כל אלו מוערכת בכ-15 מיליארדי ש"ח כבר ב-2023, סכום נמוך במקצת מסך יתרת קרן הפיצויים ערב המלחמה.
"מכיוון שהקרן צפויה להיות מנוצלת כמעט במלואה כבר על בסיס ההתחייבויות הקיימות, הרי שככל שיידרשו הוצאות נוספות מסוג זה בהמשך השנה או ב-2024, הממשלה תצטרך לממן אותן מתקציבה".