מושב נווה אטי"ב ממוקם למרגלות הר החרמון ונמצא על ציר 5 שמשמש את צה"ל לכניסה לגבול לבנון, זו הסיבה לכך שכ-3,000 לוחמים נמצאים כבר למעלה מ-5 שבועות באזור הקר, ללא אוכל חם של בית.
10 נשים ממושב נווה אטי"ב, שהחוש האימהי התעורר בהן אל מול המחשבה שהלוחמים הצעירים ניזונים מאוכל שרחוק מלהזכיר את הבית, הקימו יחד, בניצוחה של חגית לרר תושבת האזור, מערך אספקה לארוחות חמות שמאכיל כיום את הלוחמים בשטח.
"בניגוד לפסטיבל המזון שהתקיים עבור הלוחמים בכל הארץ, מעטים האנשים שהגיעו עד למושב הצפון מזרחי המרוחק", טוענות האמהות, לכן התבקש שמישהו ידאג גם להם, מכאן נולד הצורך והרצון לבשל להם.
"אין כמו אוכל של אמא להרים את המורל", אומר חייל מפלחה"ן 210 ששמח לארגן עבור הלוחמים 80 מנות חמות לקראת שבת.
התושבים תורמים והמסעדה עומדת לרשותן
חגית לרר מהמושב נווה אטי"ב שזיהתה את הצורך מיד עם פרוץ המלחמה, הקימה את מערך המזון לאספקת ארוחות ללוחמים וגייסה לשם כך כ-10 אמהות מהמושב ותרומות מכיסם הפרטי של התושבים עבור המצרכים.
מאז החלו לבשל לחיילים, גדלו הביקושים והן מצאו את עצמן מבשלות באהבה לאלפי לוחמים ללא התנאים הדרושים לכך. הבעלים של מסעדת טיבון, תייסיר שעאר, החליט שהוא תורם את כל המסעדה לטובת שדרוג הארוחות ללוחמים בגזרת החרמון ובנווה אטי"ב ביניהם גם גדודים המצויים במארבים בשטח.
"אני מגיעה למטבח מיד כשאני מתעוררת בבוקר, וחוזרת הביתה רק אחרי אחרון הלוחמים. זה נותן לי דרייב לעבור את הימים מתוך ידיעה שאני דואגת לילדים שלנו שבחזית", אומרת אולה דאור אחת האמהות שמקדישה את השעות הרבות במטבח.
קר בחרמון - חם בלב
"אנחנו מתגעגעים הביתה", משתפים הלוחמים, "המקום המרוחק לא מאפשר לנו לראות את המשפחות שלנו, חלקנו לא אכלנו אוכל של בית כבר למעלה מחודש, ואין כמו אוכל אמיתי של אמא כדי להרים את המורל".
החורף עוד רגע מגיע לחרמון, בזמן הסימבולי הזה, אין ספק שאולי קר בחוץ אבל חם בלב.
במטבח "לחיילים באהבה" שהקימו האמהות, פעילות מידי יום: מימי גולדשטיין, שלומית הראל, אילנה שוחט, רונית אוחנה, שוש צואלה, חגית לרר, אורי קליפר, רחל אלעזר, אולה דאור ועוד עם כוונות טובות, מסירות, חום ודאגה.
האמהות בנווה אטיב מבשלות מכל הלב אך זקוקות לשותפים של מוצרי מזון ירקות או תרומות. ניתן לפנות לדינה 0545479966 או ב-paybox
אנחנו הנשק הסודי - יוזמות מרגשות וסיפורים אישיים על הכוח האזרחי הישראלי