כחול-לבן הוא השחור החדש: כך נקבל את הבלאק פריידי בישראל השנה

ערן רותם: "זה לא הזמן למשחקי מילים והומור וגם לא לוויזואליים של משפחה מחובקת או שימוש ציני בחיילים. הצבעוניות השולטת בימים אלו בחלונות הראווה ואתרי הסחר משדרגת ציונות עם צבעי כחול-לבן של הדגל שמחליפים את הצבעים המותגיים והצבע האדום של תקופת המבצעים, כך גם כותרות הארד סייל השכיחות שמדגישות לרוב 'מה וכמה?', מעבירות את הזרקור ל-'למה ולמי?'"

בשנים האחרונות, ניכרת עליה מרשימה בהוצאות של הישראלים במסגרת אירוע המכירות הבינלאומי הגדול בלאק פריידיי, שמתקיים גם בישראל עם מבצעים אטרקטיביים והנחות גדולות. מנתוני חברת שב"א, עולה כי במהלך "בלאק פריידי" בשנה שעבר (2022) נרשמו הוצאות בסכום כולל של למעלה מ-887.46 מיליון שקל, עם עלייה של 19.1% לעומת השנה שקדמה לה, ב-26 בנובמבר 2021 אז נרשמו הוצאות בכרטיסי אשראי בסכום של 745.146 מיליון שקל. בשנת 2020 הסתכמו ההוצאות של הישראלים במהלך הבלאק פריידי שהתקיים ביום שישי 27 לנובמבר ,2020 בסכום של 615 מיליון שקל בלבד, אלא שאז היה זה בין סגרי הקורונה.

מאז השבת השחורה שעברה על ישראל ב-7 באוקטובר, המשק המקומי נזהר לדבר על בלאק פריידיי (יום שישי השחור). "חודש הקניות" החגיגי שמתקיים בכל נובמבר ומציע לצרכנים הנחות גדולות במיוחד, מקבל השנה כינויים כמו "נובמבר כחול-לבן" או "נובמבר סייל", שמרמזים על הארכת תקופת המבצעים וכן על תמיכה בעסקים מקומיים.

לאור המתיחות הכללית בישראל, הקושי של העסקים המקומיים להתקיים, העמדה האנטי ישראלית שנקטו מספר אתרי סחר בינלאומי מוכרים והשיבושים בשילוח בינלאומי - נראה כי הצרכנים בישראל נוטים השנה לתמוך בייצור מקומי. גל רינגל, מנכ"ל ומייסד שותף של Mine, סטארטאפ ישראלי לשליטה על המידע האישי באינטרנט: " המצב הביטחוני משפיע על משלוחים לארץ, כבר היום רוכשים חווים עיכובים בזמני אספקה ומשלוח מאתרי מסחר אונליין זרים כמו אמזון או אסוס לדוגמא. אנו צופים עלייה בקנייה מאתרי סחר כחול לבן".

צביקה וילנאי, מנכ"ל מועדון צרכנות הוט, מתייחס למצב הרוח הלאומי: "חודש נובמבר, חודש חגי הקניות המקוונות, פוגש הפעם את הישראלים עצובים, דואגים, חוששים למצבם הכלכלי וגם וזועמים על מדינות רבות בעולם שהפנו לנו עורף. כל אלו ישפיעו על היקף ואופי הקניות מחו"ל. העלייה בשער הדולר והתארכות זמני האספקה בגלל ירידה חדה בהיקף מטוסי המטען שטסים לישראל יביאו אף הם לירידה בהיקף ההזמנות מחו"ל. במצב זה, הנחמה היחידה היא שחלק מהקניות יוסטו לטובת עסקים ישראלים וסייעו בכך במעט להתמודד עם המיתון שאנו רואים את סימניו וחוששים שיכה בנו עוד לפני שוך הקרבות".

עדי שגיב, סמנכ"לית שיווק אתר האופנה TERMINAL X,מתייחסת אף היא להלך הרוח של הישראלים, שמקבל כבר ביטוי בשטח. "חברות בינלאומיות ששולחות לישראל, חוות כיום אתגרים שונים ביניהן מיעוט בטיסות, עיכובים באספקה ומשלוחים שמתבטלים. מגמה נוספת שמשפיעה על הפחתת ההזמנות של הצרכן הישראלי מאתרים בחו"ל היא התנהגות חסרת רגישות של מספר חברות בינלאומיות כלפי צרכנים ישראלים בהשפעתה הפוליטית של המלחמה.

לאור אלו ולצד הפטריוטיות המתעצמת, אנו עדים להתגייסות אדירה של הציבור הישראלי ותמיכתם במוצרים ועסקים כחול לבן. כאתר ישראלי, החלטנו לתת במה למעצבים ולמעצבות ישראלים מכל רחבי הארץ, שחודש הקניות מהווה עבורם נקודת שיא משמעותית וציר הכנסה קריטי עבור העסק שלהם. משלוח מהיר עד הבית, רכישה נוחה ופשוטה ושירות אדיב, גם הם מהווים פרמטרים חשובים מתמיד עבור הצרכנים בישראל".

ניראה שהסולידריות החברתית בשיאה. מאז פרוץ המלחמה, אנו רואים אזרחים שנרתמים למען חיילים ומסייעים ביוזמות פרטיות למשפחות מהעוטף, לצד עסקים קטנים וגדולים שתורמים מהכנסות ליישובי העוטף, לעמותות סיוע ולצה"ל, אך יש לשים לב שהנטייה לרכוש רק מעסקים כחול- לבן, מייצרת קשיים לעסקים מקומיים של אזרחים ישראלים שמרכולתם מבוססת על יבוא ממדינות שמזוהות כיום כאנטי ישראליות, על כן, כאשר מחרימים סחורה שמקורה בטורקיה, למשל, פוגעים לא רק ביצרן בניכר, אלא גם ביבואן הישראלי ובעובדיו...

ערן רותם, יועץ אסטרטגי מומחה לקמעונאות, שיווק ומכירות מתייחס לסוגיה זו, לפיה לא מעט עסקים ישראלים מצויים במלכוד סביב זהותם העסקית, שכן המוצרים שהם משווקים או השירותים שהם מספקים קשורים לפעילות מסחרית עם מדינות כמו טורקיה, סין ורוסיה. "רוח הפטריוטיות השוטפת את הארץ מובנת וברורה המחאה כנגד מוצרים המייצגים את 'הרעים', עד כדי כך שקניית של תוצרת מיובאת על חשבון תוצרת מקומיות עשויה להיחשב כבגידה ופגיעה בחוסן הלאומי.

יחד עם זאת, לא מעט יבואנים ומפיצים בישראל תקועים עם מלאי שכבר נרכש טרם המלחמה והם מעדכנים על ירידה מורגשת במכירות של מותגים מיובאים ממדינות עוינות, ביחס גבוה יותר מהירידה במותגים אחרים". רותם מציע לאותם עסקים לא למהר לטשטש את הזהות העסקית, "בסוף, הצרכן מצביע דרך הכיס ולא כנציג אחראי למצב הגיאופוליטי, אם כי מסיבות ערכיות ומנסיבות של ניהול סיכונים, רצוי לשקול את המשך מיקוד היבוא מאותן מדינות".

ספקים שדיברנו איתם מבהירים כי בשל הציפייה להנחות בחודש נובמבר, הם יציעו מבצעים, אך במתכונת שונה מהרגיל. בינתיים, כשבוע לפני "יום שישי השחור" הרשמי, חודש הקניות מתנהל במשנה זהירות, הן מצד הספקים שלא מציעים הנחות אטרקטיביות במיוחד והן מצד הצרכנים הישראליים, שסובלים ממצב רוח ירוד ושוקלים את הגדלת ההוצאות עכשיו, נוכח סיכוי וסיכון למיתון לאחר המלחמה.

רונן מנחם, כללכן שווקים ראשי במזרחי טפחות: "מצב מלחמה, להבדיל ממבצעים צבאיים יזומים ותחומים בזמן, משפיע על ההתנהגות הצרכנית והנטייה לחסוך עולה על הנטייה לצרוך. אי הוודאות הכלכלית פוגעת ברצון של משקי בית להוציא כספים על מוצרים או שירותים לא חיוניים, כל זאת לצד עליית הביקוש והמירים למוצרי יסוד כמו מזון ותרופות ושחיקת ההכנסה האישית הפנויה, בין השאר נוכח הוצאת עובדים לחופשה ללא תשלום".

גם הילה קניסטר בר-דוד, מנכ"לית מועדון הצרכנות "שלך" ומומחית לצרכנות, מסכימה עם ההערכה הזאת: "ימי המלחמה משפיעים על תמהיל הקניות בכל בית בישראל. המשק חווה משבר תעסוקתי עם עשרות אלפי עובדים שהוצאו לחל"ת וכל הוצאה נבחנת ברמת הצורך והדחיפות שלה. המחסור בכח אדם והקושי של העסקים לצבור מלאים עקב צמצום טיסות המטען, פוגעים ברצף המכירה לאורך זמן וביכולת של הספקים להציע מחירים שווים ללקוח. השוני ברכישות אל מול שנת 2022 הולך להתאפיין בירידה בעלות הממוצעת של סל הקניות ופחות רכישות אמוציונאליות".

אז נכון שהתחזיות להוצאות בקרב הצרכנים הישראלי בתקופת המלחמה אינן מבשרות טוב לספקים, אך הנתונים דווקא מצביעים על התחלה של התאוששות במשק בשבועיים האחרונים. טלי הולנברג, סמנכ"לית שיווק, פיתוח עסקי ומכירות של שב"א: "אירועי חג הקניות המרכזי, הבלאק פריידי, בוודאי יושפעו השנה מהמצב במדינה וקשה להעריך עד כמה הפגיעה תהיה משמעותית. למרות זאת, מאז השבוע השני במלחמה אנחנו רואים שבענפי הצריכה המרכזיים של המשק - ענפי המזון, ההלבשה וההנעלה, חשמל ואלקטרוניקה - חלה עלייה בפעילות והם הולכים ומתחזקים משבוע לשבוע.

ניתן להעריך שבאזורים שבהם כבר התרחשה חזרה לשגרה חלקית, לצד המלחמה, נראה שהציבור הישראלי כן משתתף בבלאק פריידי ומנצל את המבצעים השונים. מי שהסתובב בקניונים ובמרכזי הקניות במהלך הימים האחרונים ראה כבר שהישראלים ניצלו בשבוע החולף את מבצעי שופינג IL באופן שמראה את תחילת ההתאוששות בצריכה".

שינוי משמעותי נוסף שמתהווה השנה במסגרת אירועי הקניות של הבלאק פריידיי, נוגע למשך תקופת המבצעים, כשהספקים מדברים על הנחות לאורכו של החודש כולו, לעומת השנים הקודמות, בהן המבצעים היו מוגבלים לימים בודדים בלבד. מה שבטוח: הם לא יקראו לזה "חגיגת קניות" ולא יצאו בשלטי חוצות ענקיים וקמפיינים גדולים.

גם אירוע המכירות השנתי של גוגל ישראל, שופינגIL שמתקיים בכל נובמבר החל משנת 2014 ונועד לעודד רכישה מעסקים כחול-לבן, מתקיים השנה במתכונת שונה בצל המלחמה. אירוע הקניות שמתקיים בכל שנה למשך שלושה ימים בלבד, יימשך השנה לכל אורכו של חודש נובמבר ויציע מבצעים פחות עמוקים, תחת אג'נדה של תמיכה בכלכלה המקומית "השנה יותר מתמיד".

מלכוד נוסף שעסקים מקומיים מתקשים לנוע בתוכו הוא נושא הפרסום והשיווק: האם לפרסם את המבצעים בקמפיינים ססגוניים וחגיגיים כמו בכל שנה או להנמיך פרופיל ולשדר רגישות שנתפסת כהולמת יותר לתקופה? ועוד דילמה: האם לשייך את המבצעים למצב הבטחוני-כלכלי או להציע אותם בלי קשר לאירועים, דבר שעלול להיתפס כשימוש ציני?

היועץ האסטרטגי, ערן רותם, מתייחס גם לנושא הזה ומציע לעסקים שלא לעשות שימוש במילים שכיחות בימי שגרה כמו "פיצוץ", "חגיגה" או "שבירת מחירים", "זה לא הזמן למשחקי מילים והומור וגם לא לוויזואליים של משפחה מחובקת או שימוש ציני בחיילים.

הצבעוניות השולטת בימים אלו בחלונות הראווה ואתרי הסחר משדרגת ציונות עם צבעי כחול-לבן של הדגל שמחליפים את הצבעים המותגיים והצבע האדום של תקופת המבצעים, כך גם כותרות הארד סייל השכיחות שמדגישות לרוב 'מה וכמה?', מעבירות את הזרקור ל-'למה ולמי'.

רותם מוסיף: "אחת הדרכים היעילות להימנע מציניות ומבעיות של רגישות לעיתוי ולקהל, היא פשוט לוותר על ייחוס המבצעים למצב ולהציע הטבות לכל עם ישראל שמצוי בסטרס כלכלי, כולם נדרשים להקלות ביוקר המחיה ובמענה למוצרים ושירותים נדרשים. לא כל נעל, כיסא או מחשב חייבים להיות עטופים במצפון וסולידריות.

הבנתם את הרעיון - חודש הקניות של נובמבר 2023, אינו תפוח אדמה לוהט שצריך להשליך, ואפשר בהחלט למצות אותו לשיפור המכירות, רק שיש לעשות זאת ברגישות, בלי ציניות ובכנות - יותר מתמיד, בימים אלו ודווקא עכשיו".

ווילנאי ומסכם: "כמו לצד הססנות הצרכנים, קיימת הססנות גם בקרב בתי העסק הישראלים. הם עדיין חוששים ברובם לחזור לפעילות שיווק ופרסום רגילה ומסתפקים בפרסום תדמיתי ולא פרסום מכירתי הארד סייל. אפשר להבין את החשש, אבל כולנו חייבים לזכור כי כלכלה חזקה היא הבסיס של המדינה ועל אף הקושי הרב שבדבר, יש לנסות ולקיים שגרה כלכלית מרבית. לצאת לקנות ולהמשיך לצרוך. כמובן, רק וכמה שצריך".