כשברקע התותחים רועמים והמלחמה ממשיכה בצפון ובדרום, חודש הקניות כבר כאן ובשבוע האחרון אף ניכרת עלייה הדרגתית בהוצאות וחזרה חלקית לשגרה. לצד הרכישות באונליין, חשוב לזכור כמה כללים להתנהלות נכונה ובטוחה לגבי המידע האישי שלכם ברשת והזכויות העומדות לכם עם ביצוע עסקאות באינטרנט.
"אנחנו נמצאים בעיצומה של לחימה שמתרחשת גם בזירת הסייבר. ארגוני טרור שמים לעצמם מטרה לתקוף אתרים ישראלים ו/או מידע אישי של ישראלים באתרים זרים, מה שיכול ליצור סיכון גבוה יותר לגניבת מידע אישי באינטרנט", מזהיר גל רינגל, מנכ"ל ומייסד שותף ב- Mine, הסטרטאפ הישראלי שמחזיר לצרכנים את השליטה על המידע האישי שלהם באינטרנט מדגיש שכדי לצמצם את החשיפה והסיכון של הדאטה האישי שלכם מומלץ לנהל מעקב ובקרה שוטפים על האתרים שמחזיקים את המידע שלכם".
ריכזנו שאלות שחוזרות על עצמן בקרב צרכנים וביקשנו עליהן תשובות של מומחים:
מה עושים אם אנחנו רוצים לבטל עסקה שביצענו באינטרנט? - לדברי עו"ד יאיר אברהם שותף במשרד עמית, פולק, מטלון ושות', "בשביל לבטל עסקה שביצענו באינטרנט צריך שתהיה לנו זכות ביטול וצריך להפעיל אותה בהתאם לתנאיה. כאשר אנחנו רוכשים מוצרים מאתרים מחו"ל, הדבר הראשון שצריך לבדוק הוא האם תנאי השימוש באתר או הסכם הרכישה מעניקים זכות ביטול ובאיזה תנאים.
כאשר מדובר בהזמנה מאתר ישראלי, חוק הגנת הצרכן חל על העסקה ולרוכש עומדת זכות ביטול. זכות הביטול מותנית בתנאים, ובהם החובה למסור לבית עסק הודעת ביטול בתוך 14 ימים מיום קבלת המוצר או ממועד קבלת פרטי העסקה, לפי המאוחר. לגבי צרכן שהוא אדם עם מוגבלות, אזרח ותיק או עולה חדש, זכות הביטול נפרשת הרחק מעבר לאותם 14 ימים, ל-4 חודשים".
"החוק מפרט כיצד ניתן למסור לבית העסק את הודעת הביטול, וכיום הוא מחייב את העוסקים לפרסם באתר האינטרנט שלהם קישור ייעודי בעמוד הראשי של האתר. ניתן למסור את הודעת הביטול בדרכים נוספות כמו דואר אלקטרוני, דואר רשום, בפקס וגם בעל-פה.
במצב של מסירת הודעה בעל-פה, שבנסיבות של עסקאות באינטרנט לרוב יהיה בשיחה טלפונית, יש למסור גם פרט מזהה נוסף אם הוסכם עליו בעת ההתקשרות, ומומלץ לשמור תיעוד של ההודעה כדי להימנע ממחלוקות בשאלה האם נמסרה הודעת ביטול או לא".
מה עושים כשבית העסק מסרב לבטל את העסקה? עו"ד אברהם מסביר כי במקרה שצרכן התחרט ומעוניין לבטל עסקה על מוצר שקנה ובית העסק מסרב, יש מספר דרכים לטיפול בבעיה. לדבריו, "צרכן שרכש מוצר באתר אינטרנט ישראלי והתחרט יכול לבטל את העסקה בתוך 14 ימים.
על הלקוח למסור לבית העסק את הודעת הביטול. החוק מבדיל בהקשר הזה בין ביטול עקב פגם או אי התאמה, לבין ביטול מכל סיבה אחרת. במקרה של חרטה, הצרכן חייב להחזיר את המוצר לעוסק על חשבונו ובית העסק רשאי לחייב את הצרכן רק בדמי ביטול בסך 5% ממחיר הנכס או העסקה או 100 ש"ח, לפי הנמוך. העוסק מחויב להחזיר לצרכן את הסכומים ששילם ולבטל חיובים נוספים.
במידה ובית העסק מסרב לבטל את העסקה למרות שזכות הביטול הופעלה בהתאם לחוק ולא מדובר למשל בהודעה שנשלחה באיחור או באחד החריגים כמו מוצר שמאבד ערך מהר וכו' שלגביהם אין זכות ביטול, מומלץ לשלוח לבית העסק מכתב התראה ולהסב את תשומת ליבו להוראות החוק.
עו"ד אברהם מוסיף "אם בית העסק עדיין מסרב לבטל את העסקה ניתן להגיש תביעה לבית המשפט (לרוב בית המשפט לתביעות קטנות) לקבלת החזר כספי ופיצויים, ואפילו פיצויים לדוגמה. בנושא של פיצויים לדוגמא במכר מרחוק, החוק בא לקראת הצרכן.
ככלל כדי לקבל פיצוי לדוגמה הצרכן צריך לפנות לעסק בכתב ולהפנות לסעיף הפיצויים שבחוק, אבל כשמדובר בהפרה הנוגעת לביטול עסקה במכר מרחוק, די בכך שהצרכן ביטל את העסקה ולא נדרשת התראה נוספת. הצרכן גם יכול להגיש נגד העסק תלונה לרשות הגנת הצרכן ולסחר הוגן, שהיא הרגולטור המוסמך לנקוט בהליכי אכיפה פליליים ולהטיל עיצומים כספיים על עוסקים שהפרו את החוק.
חשוב לציין שרשות הגנת הצרכן לא תתערב במקרים שכבר נדונים בבית המשפט, אז מוטב לא לנקוט בשני הצעדים במקביל".
מה זכויותיו של צרכן עם מוגבלות, מעל גיל 65 או עולה חדש, האם הוא רשאי לבטל עסקת מכר מרחוק? - "כן, בתנאים משופרים" מסביר עו"ד אברהם. "לאנשים עם מוגבלות, מעל גיל 65 או עולים חדשים שרכשו מוצר במכר מרחוק, יש זכות ביטול נוספת, ללא קשה לשאלה עבור מי נרכש המוצר.
מדובר בתוספת על זכות הביטול הרגילה במכר מרחוק ויש כמה הבדלים. ההבדל הראשון הוא תקופת הביטול. במצבים כאלה אפשר למסור את הודעת הביטול בתוך 4 חודשים (במקום 14 ימים) מיום קבלת המוצר או מיום קבלת ההסכם, לפי המאוחר, בתנאי שההתקשרות בעסקה כללה שיחה בין העוסק לצרכן, כולל שיחה בתקשורת אלקטרונית.
ההבדל השני הוא שבית העסק רשאי לדרוש מהצרכן הוכחה לכך שמדובר באדם שהוא בעל מוגבלות, מעל גיל 65 או עולה חדש. החוק קובע רשימה של תעודות בית העסק יכול לדרוש ומורה שלא תידרש מהצרכן שום הוכחה נוספת. אם נדרשה, על הצרכן להציג לבית העסק את התעודה, או לשלוח עותק ממנה בדואר, דוא"ל או פקס".
הימנעו ממלכודות המס
יום הרווקים הסיני חלף אבל בחודש הקרוב יתקיימו אירועי הבלאק פריידי וסייבר מאנדיי. ישנם כמה כללים שיעזרו לכם להימנע ממלכודות מס.
אילו מיסים מוטלים על מי שמבצע קניות בחו"ל ברשת? - לדברי עו"ד רו"ח רחלי גוז לביא, שותפה מנהלת ושותפת מסים במשרד עמית, פולק, מטלון ושות', רכישת מוצרים בחו"ל דרך האינטרנט מחויבת בתשלום מע"מ ומכס, וכן במס קניה על סוגי מוצרים ספציפיים שנקבעו בחוק, לדוגמה, מוצרי טבק ואלכוהול. חלק ניכר מהמוצרים "הסטנדרטיים" שאנו נוהגים לרכוש באינטרנט (דוגמת פריטי לבוש וכיו"ב) אינם חייבים במס קניה.
תקרות הפטור משתנות בין חיוב במע"מ ובין חיוב במכס. לעניין מע"מ (17%) תקרת הפטור הינה רכישה בסכום של עד 75$, ואילו לעניין המכס תקרת הפטור הינה רכישה בסכום של עד 500$.
ככלל, מיסי יבוא מוטלים בדרך כלל גם על רכיב השילוח. כלומר, אם הזמנת המוצר כרוכה בדמי משלוח הם יתחייבו במס נוסף לעלות הפריט עצמו, בהתאם לחלוקה הבאה:
פריטים שערכם נמוך מ-75$ - פריטים אלו זוכים להטבת מס מיוחדת, לאור העובדה שרכיב המשלוח בגינם לא נכלל בחשבון. כך לדוגמא, הזמנת פריט שערכו 65$ ודמי המשלוח בגינו הם בגובה 20$ זכאי לפטור מלא ממיסי יבוא (מע"מ ומכס). לכן, על אף שערך ההזמנה בתוספת דמי משלוח חורג מ-75$, ההזמנה תהיה פטורה ממיסי יבוא לחלוטין. התנאי לזכאות זו הינו שישנה אפשרות מעשית להפריד בין עלות הפריט ובין דמי המשלוח. במקרים שבהם לא ניתן להפריד את דמי המשלוח, תתחייב ההזמנה בהתאם להוראות הרגילות של פריטים שערכם גבוה מ-75$.
פריטים שערכם גבוה מ-75$ אך נמוך מ-500 - פריטים אלו יחייבו במע"מ, אך יהיו זכאים לפטור ממכס. ואולם, ביחס לפריטים אלה קיימת חבות במס גם ביחס לדמי המשלוח. לדוגמא, הזמנת פריט בשווי של 480$ שדמי השילוח בגינו הם בגובה 50$ יחושב באופן הבא: לעניין חבות במכס, הפריט יהיה פטור מאחר וערך הפריט נמוך מ-500$. ואולם, החיוב במע"מ יחול גם על דמי המשלוח, כך ששווי הפריט לעניין מע"מ יחושב ע"ס 530$ (480$+50$).
פריטים שערכם בטווח שבין 500$-1,000$ - מיסי היבוא יחולו בשיעורם הרגיל, אך היבוא יזכה להקלות רגולטוריות אחרות (שאינן הטבות מס) מעצם הגדרתו "יבוא אישי".
פריטים שערכם גבוה מ-1,000$ - יבוא כזה יחויב הן במיסי היבוא הרגילים, והן ביתר הדרישות הרגולטוריות הנדרשות ב"יבוא מסחרי".
באתר רשות המיסים מפורסם מחשבון ידידותי למשתמש אשר מחשב באופן אוטומטי את כל מיסי היבוא הצפויים לחול בעסקה, וכן מספק הערות רלוונטיות לגבי דרישות רגולטוריות הנדרשות ביבוא. קישור למחשבון.
מתי ניאלץ להוסיף מס על מוצרים שקנינו בחו"ל דרך האינטרנט? עו"ד גוז לביא מסבירה כי, "במקרה שרשויות המכס זיהו חבות במיסי יבוא, האחריות לגבות את המס תוטל על הדואר או על חברת השילוח, לפי העניין. לכן, הודעה על חבות מיסי היבוא תעשה במועד שחרור החבילה / קבלת ההזמנה. בהקשר זה חשוב להזכיר, כי פעמים רבות מתקבלות הודעות SMS פיקטיביות בדבר חבות במיסי יבוא לכאורה. מומלץ לוודא היטב את תוכן ההודעה ולאמתה עם מספר ההזמנה שנמסר לכם במועד ההזמנה".
האם אפשר לעקוף את תשלום המיסים על-ידי פיצול חבילות? "בהתאם להוראות המכס, משלוחים המגיעים בטווח של 72 שעות מאותו ספק ומיועדים לאותה כתובת, יחשבו כמשלוח אחד לעניין החיוב במס, ומיסי היבוא יחושבו לפי ערכם הכולל של כל החבילות. לכן, ככל ונעשות הזמנות מאותם ספקים החורגות מהתקרות הרלוונטיות, הן עשויות להתחייב בשיעורי המס הרגילים, ולהביא לשלילת הטבות המס. לכן מומלץ לשקול לפצל את הקנייה בין מספר ספקים, ובמידה ורוכשים מוצרים מספק אחד בפיצול משלוחים, יש לשים לב למועדי הגעת המשלוחים לכתובתכם".