מחקר שערך הכלכלן עידו לן, בחן את יוקר המחיה בישראל מנקודת המבט של העובדים והעובדות, גילה כי העשורים האחרונים התאפיינו בירידה מתמשכת בכוח הקניה של העובדים בישראל בהשוואה לעובדים במדינות מפותחות אחרות.
בין השאר בשני העשורים האחרונים גדל הפער בכוח הקניה באופן משמעותי במוצרי מזון ומשקאות (גידול של 10.2% בפער) וכן טבק ומשקאות אלכוהוליים (11.5%).
כדי שהעובד הממוצע ב-OECD יוכל לקנות את אותו סל מוצרים שהעובד הישראלי הממוצע קונה באמצעות משרה מלאה של 182 שעות בחודש, עליו לעבוד משרה של 131 שעות בלבד.
המסקנה: על מנת להקל את נטל יוקר המחיה הגבוה בישראל, על הממשלה לפעול להעלאת פריון העבודה ולהעלאת השכר לכל העובדים, ולא להסתפק רק בפתיחת שווקי המוצרים לתחרות. המרחק הזה מוכיח את תת-השקעה של המדינה והמגזר הפרטי בתשתיות שמעלות פריון.
בודקים את היחס בין הכנסות להוצאות
על פי המחקר, הדרך הנכונה לבחון את יוקר המחיה היא באמצעות בחינת כוח הקניה של השכר, כלומר, כמה מוצרים ושירותים יכולים העובדים לקנות בשכרם בפועל ולא רק בהשוואה של המחירים, במילים אחרות, כמה סלי מוצרים יכולים הישראלים לקנות כלומר תופס את יוקר המחיה עצמו - היחס בין צד ההוצאות לצד ההכנסות.
על פי הממצאים, השכר הממוצע בישראל נמוך ב-28.1% מהשכר הממוצע במדינות ה-OECD. כלומר, כדי שהעובד הממוצע ב-OECD יוכל לקנות את אותו סל מוצרים שהעובד הישראלי הממוצע קונה באמצעות משרה מלאה של 182 שעות בחודש, עליו לעבוד משרה של 131 שעות בלבד (פחות מ-6 שעות ביום, למעלה משבוע עבודה פחות בחודש).
בהשוואה למדינות מתפתחות כגון: שוודיה, דנמרק, הולנד, אוסטריה, שוויץ ופינלנד, מדינות בעלות גודל אוכלוסייה דומה לזה של ישראל, אך בעלות תוצר לנפש ופריון גבוהים יותר, ולכן מהוות קבוצת השוואה למיצוי מלא של הפוטנציאל בישראל השכר הממוצע בישראל נמוך ב-46.5%. כלומר, יוקר המחיה בישראל גבוה במעט מזה שבמדינות דרום אירופה, אך גבוה מאוד בהשוואה למדינות הסמן.
כוח קניה נמוך עבור שירותי דיור ומוצרי מזון
במונחי דיור, חשמל ומים, כוח הקניה של השכר בישראל נמוך ב-39.9% מהממוצע ב-OECD. במונחי מזון ומשקאות הוא נמוך ב-30.2%. בסך הכל, מעל 50% מהפער בכוח הקניה של השכר בישראל בהשוואה למדינות ה-OECD הוא תוצאה של כוח הקניה הנמוך של שירותי דיור ומוצרי מזון.
באופן כללי קבוצת המוצרים שבה הפער בכוח הקניה גדל במידה הרבה ביותר בתקופה הנבדקת היא דיור, חשמל ומים, שהפער בה גדל ב-22.2%. מוצרים נוספים שחוו גידול משמעותי בפער כוח הקניה הם מוצרי מזון ומשקאות (10.2%) וכן טבק ומשקאות אלכוהוליים (11.5%).
את התופעה ניתן להסביר בין השאר באמצעות פריון העבודה. הפריון היחסי בישראל התכווץ ברבע מאז שנת 2001 . באופן כללי פריון העבודה הוא מדד שמסמן כמה ערך, בממוצע, מייצרים העובדים הישראלים בכל שעת עבודה. פריון העבודה מושפע מגורמים רבים, ביניהם רמת המיומנות של העובדים, רמת הטכנולוגיה, מלאי ההון במשק, יעילות הקצאת המקורות במשק, שעות העבודה וכו'.
הפריון השעתי היחסי בישראל התכווץ בצורה ניכרת בין שנת 2001 לשנת 2010, מרמה של 3.2% מעל הפריון הממוצע במדינות ה-OECD לשפל של 24.1% מתחת לממוצע בשנת 2010, כלומר ירידה יחסית של 25.6% (מ-103.2 ל-75.9). מאז שנת 2010 הפריון היחסי יציב יחסית, ובשנת 2019 עמד הפער בין ישראל לממוצע מדינות ה-OECD על 23.2%.
"יוקר המחיה בישראל הוא בעיקר תוצר של שכר נמוך מידי"
אחד מהממצאים החשובים מציג את חלק העובדים בהכנסה בישראל בהשוואה לחלק הממוצע של העובדים בהכנסה במדינות ה-OECD. חלק העובדים בהכנסה (מכונה גם חלק העובדים בתוצר) הוא ביטוי מקובל ליחסי הכוח בין העובדים לבעלי ההון במשק.
על פי הנתונים שנאספו ועובדו בפורום ארלוזורוב, חלק העובדים בהכנסה בישראל היה נמוך מחלק העובדים ב-OECD, והפער ביניהם אף גדל מ-3% ל-7%.
"המסקנה המעניינת של המחקר הוא שיוקר המחיה בישראל הוא תוצר לא רק של מחירים גבוהים מדי, אלא גם, ואולי בעיקר, של שכר נמוך מדי" אומר עמית בן צור, מנכ"ל פורום ארלוזורוב. המשמעות היא "שהנתונים הללו מסבירים שאחת הסיבות להצלחתן המוגבלת של ממשלות ישראל בעשור האחרון היא מיקוד יתר בצעדים שמטרתם להוזיל מחירים שונים וחוסר מיקוד בצעדים שמטרתם להעלות את פריון העבודה ואת כוח המיקוח של העובדים מול המעסיקים.
על מנת להקל את נטל יוקר המחיה הגבוה בישראל, על הממשלה לפעול להעלאת פריון העבודה ולהעלאת השכר לכל העובדים, ולא להסתפק רק בפתיחת שוקי המוצרים לתחרות - אבל זהו צעד מרחיק לכת והרבה יותר קשה שכן מקורו שינוי מבני עמוק של שוק העבודה בישראל. הרבה יותר קל להשוואת מחירים, אבל זה כאמור רק חלק קטן מהתמונה. אנחנו מנסים לראשונה לבחון את יוקר המחיה היא באמצעות בחינת כוח הקניה של השכר, כלומר, כמה מוצרים ושירותים יכולים העובדים לקנות בשכרם בפועל.
הממצאים הללו היא נורת אזהרה שעל מדינת ישראל לפעול באופן מלא על מנת להגדיל את פריון העבודה וצעדי מדיניות שיגדילו את חלקם של העובדים בעוגת ההכנסה הלאומית", מסכם בן-צור.