54 ראשי המועצות האזוריות הקיימות בישראל חתמו על דרישה דחופה לתיקון מתווה הפיצויים ליישובים שנפגעו במלחמה, כשהם טוענים לאפליה בוטה, שיקולים לא ענייניים והפקרה נוספת של היישובים ותושביהם.
"פנייה זו נשלחת אליכם אחרי שמשך שבועות צעקתם של חלק מחברינו ראשי המועצות האזוריות מאזור עוטף ישראל, מהדהדת למול אטימות והתעלמות משרד האוצר, ששיאה באישור תקנות מס רכוש וקרן הפיצויים אמש בוועדת הכספים, שמשמעותן אחת היא - המשך הפקרת יישובים בשטחן של המועצות האזוריות הן בעוטף והן בצפון", כותבים ראשי המועצות.
ראשי המועצות האזוריות טוענים לאפליה בוטה ולא עניינית: "נוסחן הנוכחי של התקנות מנציח מדיניות של הפרד ומשול ומהן עולה דבר אחד, הצהרות הממשלה בדבר הדאגה ליישובים לחוד וקיומן לחוד. הוא חוטא למטרה באופן בוטה ויוצר עיוות לפיו חלק מהיישובים משטחן של מועצות אזוריות ינותב למסלול פיצויים מסוג אחד בעוד חלק אחר ינותב למסלול פיצויים מוגדל, כך יופקרו חלק מיישובי אותן מועצות לגורלם תוך אפליה בוטה שההצדק לה נשען על שיקולים לא ענייניים בלשון המעטה.
"עיוות נוראי זה מתחדד אף יותר בשעה שללא כל הסבר מניח את הדעת נעשית אבחנה בין ערים לבין מועצות אזוריות רק משום צורת התאגדותן. כך בעוד שהכללתה המוצדקת של עיר במסלולי הפיצוי אינה מבחינה בין שכונות מרוחקות יותר מגדר הגבול לבין שכונות קרובות אליה, הפרדה שכזו כן נעשית במועצות האזוריות לפי מפת יישוביהן.
"מרכז השלטון האזורי כמו גם נציגי המועצות התריעו על עיוות זה שוב ושוב במהלך דיוני הוועדה ובשיחות רבות אותן קיימו עם נציגי האוצר ועם יו"ר ועדת הכספים, אך ללא הועיל. כך, בהתעלם מהדרישות והשלכת אי קבלתן על המועצות - אושרו התקנות והוחרגו מהן יישובים שהם חלק מאותה מועצה אזורית בלי שניתן כל הסבר משכנע למעט סדרי עדיפויות שגויים, לשון המעטה, בהקצאת תקציבי המדינה לטובת שיקום היישובים והשבת החוסן לתושביהם.
"המשמעות היא אחת - המשך הפקרה של אותם היישובים, קריסתם הכלכלית וצמצום הסיכויים לחזרתם של התושבים ליישובים אלה בביטחון".
ראשי המועצות מודיעים כי לא יסכימו לקבל את הדברים וימשיכו להיאבק לשינוי: "מדיניות פיצול המועצות האזוריות לחלקים והפרדת יישובים בקביעת זכויותיהם הינה מדיניות שאנו ראשי המועצות האזוריות לא נסכים לה וניאבק כנגדה בכל דרך - דין יישובי המועצה כדין כלל המועצה ללא אבחנה - הן ביחס לתקנות שאושרו אמש והן ביחס לכל החלטה וכל תקנה עתידית שתהיה.
"קביעת אמות מידה לפיצוי בהתבסס על החלטות היסטוריות שהגדירו את טווחי הביטחון השונים של מדינת ישראל, לא יכול שיכתיבו את מדיניות התקציב ועל בסיסן ייקבע מי לשיקום ומי להרס. אין זו רק זכותם של היישובים, ללא יוצא מן הכלל, להיכלל כמקשה אחת תחת כל תקציבי הפיצוי והשיקום עליהם יוחלט במסגרת תקנה זו או אחרת, אלא זו חובתה של ממשלת ישראל להבטיח שכך ייעשה. אנו קוראים לכם לתקן את העוול הזה לאלתר - זו לכל הפחות חובתכם המוסרית".