וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

אל תגידו לא ידענו: מה עושים כדי למנוע "7 באוקטובר" כלכלי?

שלמה מעוז

עודכן לאחרונה: 17.11.2023 / 15:32

את ההפתעה הנוראית של ה-7 באוקטובר, אי אפשר כבר למנוע. את ההתדרדרות הכלכלית, מוכרחים לעצור עכשיו. הבעיה היא שלא בטוח שהנהגת המשק מסוגלת לכך. לכן צריך להחליף אותה עכשיו ומיד

ראש הממשלה בנימין נתניהו השתתף בישיבת הקבינט החברתי-כלכלי בראשות שר האוצר בצלאל סמוטריץ, 31 באוקטובר 2023. חיים צח, לשכת העיתונות הממשלתית
שר האוצר וראש הממשלה. ההנהגה הכלכלית של ישראל עוד לא באירוע/לשכת העיתונות הממשלתית, חיים צח

בחודש אוקטובר 2022 גייס האוצר 3 מיליארד שקל למימון גרעון הממשלה והחזר חובות, באוקטובר השנה עם פרוץ המלחמה של השבת הארורה בשבעה באוקטובר האוצר גייס 8 מיליארד שקל.

בחודש נובמבר 2022 גייס האוצר 4 מיליארד שקל, בנובמבר השנה האוצר מגייס 10 מיליארד שקל יותר מאשר החודש המקביל אשתקד, 14 מיליארד שקל - למימון התחייבויות המדינה ובעיקר למימון מלחמת "חרבות ברזל".

באמצע אוקטובר אשתקד הממשלה שילמה ריבית צמודה של 0.73% וריבית נומינלית לא צמודה של 3.33% לתקופה של 9 שנים, להלוואה שנטלה מהציבור והמוסדיים, המנהלים את קרנות הפנסיה והגמל שלנו. בימים אלה הממשלה משלמת ריבית צמודה למדד של 1.7% לתקופה של שמונה שנים וריבית נומינלית לא צמודה של 4.3% לתקופה של 8.5 שנים.

המשמעות היא עלייה בעול הריבית של הממשלה לאורך שנים, עם העלייה בחוב הממשלתי והריבית על החוב. הממשלה תוציא מיליארדים בכדי לעמוד בהתחייבויות בפני ספקי האשראי לממשלה, הציבור הישראלי ובשוליים - גם משקיעים מחו"ל. משרד האוצר כבר גייס בחו"ל בחודש אוקטובר כ-350 מיליון דולר עבור מימון המלחמה.

נטל הריבית שרובץ על הממשלה היום ובעתיד, תלוי בהיקף הגיוסים של הממשלה בישראל ובחו"ל. ככל שהממשלה מגייסת יותר הון, היא הופכת ללווה מסוכן יותר מנקודת ראותם של המשקיעים, המלווים, ומטבע הדברים היא צריכה לשלם ריבית גבוהה יותר בגין אותו חוב.

בכדי להפחית את היקף ההלוואות שהממשלה מגייסת היא חייבת למכור נכסים ולהקדים זרם הכנסות ממסים ומקורות אחרים בכדי לשפר את תזרים המזומנים שלה ובכך למנוע עלייה בריבית שהיא משלמת עבור חובותיה התופחים. היינו בתסריט קריסת המשק הישראלי לאחר מלחמת יום כיפור. אסור לחזור לשם, חייבים לעשות בדק בית בתחום התקציבי, היום, עכשיו.

נדל"ן פרטי, קרקע, בנייה. ShutterStock
הממשלה חייבת להזיז את שיווק הקרקע ואת הפעילות בשוק הנדל"ן, מחולל הכנסות ממסים ומגביר פעילות בענפי משק אחרים/ShutterStock

למכור ומהר

מספר החברות הממשלתיות, למעט חברות בנות שלהן, עומד על 70 חברות, מהן למעשה 16 חברות מהותיות שלהן השפעה משמעותית על המשק, כגון חברת החשמל, דואר ישראל, התעשייה האווירית, חברת נמלי ישראל, מקורות ועוד.

הכנסות "קבוצת ה-16" מהוות 97% מכלל הכנסות החברות הממשלתיות ו-96% מסך הנכסים כך עפ"י דו"ח רשות החברות הממשלתיות. התשואה להון של כלל החברות הממשלתיות ירדה בשנת 2022 ל-3.6% לעומת 5.8% בשנת 2021 ולעומת 4.8% בשנת 2020. שעור הרווח הגולמי והתפעולי ירד אף הוא מטבע הדברים, שעור הרווח התפעולי ירד בשנת 2022 ל-2.3% לעומת 8.2% בשנת 2020.

הרווח הנקי ירד בשנת 2022 ל-2.41 מיליארד שקל לעומת 2.91 מיליארד שקל בשנת 2020. השנה הכריזו 11 חברות ממשלתיות על חלוקת דיווידנדים לבעלים, כלומר, לאוצר המדינה, בסכום כולל של 1.4 מיליארד שקל ועוד ידן נטויה ל-0.6 מיליארד שקל נוספים בשנת 2004.

מבקר המדינה דורש למעשה לחלק הדיווידנדים המעוכבים בגלל המחלוקת בין השר הממונה על רשות החברות ומנהלת רשות החברות, דוד אמסלם ומיכל רוזנבוים. המבקר הקדים דברים ולא המתין לדו"ח שיפרסם בסוגייה, כולל העיכוב הלא נתפס של מינוי דירקטורים חסרים וחיוניים בחברות הממשלתיות.
שנת 2024, לאחר המלחמה, תהיה שנת הזדמנות להמשיך בתהליך ההפרטה, עדיף לכלל הציבור ולא לקבוצות בעלות שליטה. הממשלה יכולה למכור מניות, בעיקר של חברות שאינן מהותיות לפעילות האסטרטגית של המדינה.

אפשר להשאיר חברות ממשלתיות שחיוניות להישאר בידי הריבון, נניח כמו רפאל, המפתחת מערכות לחימה מתקדמות, למרות שבשוק ישנן חברות ציבוריות שפועלות בהצלחה בתחום זה, כגון אלביט מערכות.

השנה נמכר נמל חיפה בסכום של כ-4 מיליארד שקל לקבוצת אדאני-גדות, מה שקיווינו שיביא לתחרות בין הנמלים הממשלתיים לנמלים הפרטיים כאחת המטרות, מעבר להכנסה מהמכירה. גם במקרה זה מתקיימת תחרות בין חברת נמלי ישראל לחברות פרטיות. תהליך הפרטת החברות הממשלתיות בשנת 2024 חיוני להפחית החוב הממשלתי בצד יצירת תחרות במשק להפחתת האינפלציה.

תהליך ההפרטה בעשרת החודשים הראשונים של השנה הכניס למדינה 8.3 מיליארד שקל, כולל הפרטת נמל חיפה. שאר ההכנסות מקורן בעיקר ממכירת קרקעות על ידי רשות מקרקעי ישראל.

המשבר בשוק הנדל"ן שעתה הצטרף אליו המשבר בצל המלחמה, הביא לקריסת הכנסות הממשלה נטו ממסי נדל"ן, הכנסות הממשלה ממסי נדל"ן ירדו בעשרת החודשים ב-43% ל-12.87 מיליארד שקל לאחר 21.74 מיליארד שקל בשנת 2022 בשיא שנות הספקולציה בנדל"ן. הכנסות רמ"י, רשות מקרקעי ישראל הגיעו לשיא של 37 מיליארד שקל בשנת 2022 לעומת 9.4 מיליארד שקל בשנת 1995 ולעומת 12.8 מיליארד שקל בשנת 2019.

הממשלה חייבת להנחות את רמ"י להגביר את מכירת הקרקע גם במחירים יורדים, הן בכדי לגייס הון והן להוזלת עלות הדיור לעם המדוכדך. על פי דוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה כי הכנסות המדינה ממכירת דירה חדשה על קרקע של המדינה, השולטת במרבית הקרקעות, מגיע ל-32% מערך הדירה, כלומר, כשליש.

זה כולל עלות הקרקע הכוללת היטל השבחה ואגרות פיתוח, מע"מ ומסים ממשלתיים אחרים כגון מס רכישה. הכנסות המדינה ממכירת דירה חדשה על קרקע פרטית מגיעות בממוצע ל-15%. מעבר להכנסות המדינה האמורות מוטל מס חברות בישעור של 23% על רווחי היזמים, אפקטיבית 21.6%, בניכוי רווח יזמי. מס החברות המגולגל למחיר דירה חדשה מגיע ל-3.2% ממחיר הדירה.

הפחתת עלות הקרקע חיונית, הפחתת המסים, כגון מס רכישה על רוכשי דירה ראשונה ובעיקר על רוכשי דירה להשקעה תביא תועלת ותמנע גלישה שוק הדירות למשבר שבלאו הכי הוא כבר נמצא בו. הפחתת המסים תגביר במקביל מחזור הפעילות המשקית בשוק הנדל"ן, כך שבסופו של דבר הכנסות הממשלה יעלו.

שוק הנדל"ן מחולל פעילות משקית בענפים אחרים, מה שכלכלנים קוראים "המכפיל הכלכלי", כלומר פעילות אחת גוררת פעילות שניה ושלישית ועוד בהמשך. בין אלה ניתן למנות, למשל: סלילת כבישים, הקמת מבני ציבור, פיתוח, ייצור והתקנת מערכות מיזוג אוויר, ייבוא חומרי גלם וכך הלאה - עד לרהיטים.

זאת ועוד, כי התחזקות הנדל"ן מחוללת פעילות בשירותים - מעריכת דין ועד לשוק נטילת המשכנתאות וכלל המערכת הפיננסית. כך שהכנסות המדינה מהפחתת המסים הגלויים כגון מס רכישה או הפחתת מחיר הקרקע יפוצו באמצעות הפעילות המשקית הנגזרת.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

פיטרו חוגגת יום הולדת עגול ואתם נהנים ממבצע של פעם ב-60 שנה

בשיתוף פיטרו
עובדת צעירה בתחנת דלק. ShutterStock
הבלו על הדלק יהיה חייב לעלות, אחרי סבסוד מתמשך/ShutterStock

להקדים תרופה

להקדמת הכנסות המדינה כבר בשנים הקרובות לעומת הכנסות שיבואו בשנים הרחוקות יש משמעות למימון הוצאות הממשלה והגרעון. מטבע הדברים בריבית לגיוס הון בשיעור נמוך הממשלה הייתה אדישה, היום הממשלה צריכה להקדים הכנסותיה קרוב ככל האפשר בכדי למנוע את המשך העלייה בעלות גיוס ההון שלה.

בכדי להקדים הכנסות המדינה היום על חשבון המחר, טוב יעשה האוצר להתחיל תהליך חדש של שחרור "רווחים כלואים". במסגרת תיקון מספר 74 לחוק לעידוד השקעות הון שנכלל בחוק ההתייעלות לשנים 2020-2021, חברות במשק, 181, חלקן זרות הפעילות בישראל, החליטו להפשיר את הרווחים הפטורים שלהן ולשלם בגינם מס מופחת.

הופשרו רווחים בהיקף של 35 מיליארד שקל ונגבו על ידי האוצר 2.9 מיליארד שקל. התחזית של האוצר הייתה לגבייה של 1 מיליארד שקל. "ההכנסה הצבורה", הם הרווחים הכלואים שחברות נמנעו מלמשוך מהחברה בצורת דיבידנד, מפני שלא רצו לשלם מס חברות עם המשיכה, התיקון נועד להקדים הכנסות הממשלה ממסים. בשנת 2012 ביצע האוצר תיקון 69 במסגרתו הופשרו 60 מיליארד שקל שהיו כלואים אצל 204 חברות, בגין ההפשרה גבה האוצר 4.3 מיליארד שקל.

בחודשים האחרונים החל שר האוצר להפחית את הבלו על הבנזין, מה שגרר הפסד אדיר להכנסות הפיסקליות של המדינה. בתחזית המקורית בטרם שר האוצר החל לשחק מידי חודש בגובה הבלו, הצפי היה לגבייה של 19.22 מיליארד שקל ממס בלו על הדלק ועוד 20.9 מיליארד שקל בשנת 2024. בחודש אוקטובר ירדה ההכנסה מהבלו ב-2.9% לעומת אוקטובר אשתקד, מתחילת השנה קיימת עדיין עליה של 6.8%, לעומת עשרת החודשים הראשונים של 2022.

בכדי לממן את המלחמה חייבים לא רק לחזור לשיעור הבלו המקורי, אלא אף להעלותו לתקופת החירום של שנתיים, לפחות לרמה הממוצעת באירופה, בכדי להעלות את ההכנסות הפיסקליות. חברות ועסקים מדווחים יוכלו לנכות, מטבע הדברים, כמו היום, עליה בהוצאה בגין מחיר הדלק. מי שאינו מדווח לשלטונות על מלוא פעילותו במשק, יצטרך לשאת בעול החדש.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה בכנס המשפט הציבורי, חיפה, 12 בינואר 2023. שלומי גבאי, עיבוד תמונה
היועמ"שית גלי בהרב מיארה. מתפקדת כשומרת סף אמיתית/עיבוד תמונה, שלומי גבאי

ותודה ליועמ"שית

מקור חיוני נוסף הוא בצד ההוצאה התקציבית הממשלתית. קודם כל חייבים לבטל מרבית התקציבים הקואליציוניים, טוב שהיועצת המשפטית לממשלה חסמה אותם ודורשת עתה החלטת ממשלה חדשה בסוגיה על רקע עלות המלחמה. מקור נוסף למימון המלחמה יבוא באמצעות "תקציב אפס" חדש לשנת 2024.

משרדי ממשלה לא חיוניים ייסגרו מיד, אולי החסכון לא גדול, אבל מראית העין חשובה. פעילויות לא חיוניות למשק המדמם, שנבעו מגחמות פוליטיקאים, יופסקו לאחר מסרק דק שיעביר אגף התקציבים על כל סעיפי התקציב. חייבים לבצע רביזיה גם בצד האפלולי של התקציב, כל הטבות המס והפטורים להם זכאים סקטורים ואוכלוסיות שונות שצברו הנחות ופטורים במשך שנים, חלקם מוצדקים וחלקם עבר זמנן.

הטבות המס בישראל מגיעות לכ-85 מיליארד שקל בשנה הבאה. על הפטור ממע"מ לתיירות נכנסת, פטור שאינו קיים בכל העולם כבר דיברנו?

מע"מ על ירקות ופירות שמעשיר את הקמעונאים ולא צרכנים, כבר ציינו? אפילו אם הממשלה החדשה, הנוכחית לשעת חירום, או זאת שתיבחר בקרוב (בהנחה שהבחירות יוקדמו) תחסוך רק שמינית מסכום הפטורים הכלולים בתחזיות האוצר, זה יביא לעליה של 0.9 מיליארד שקל בהכנסות המדינה לחודש.


כל המוצע לעיל נועד לשמור על מסגרת תקציבית סבירה וייצוב המשק גם לאחר המלחמה שעלותה אדירה. אם לא נפעל עכשיו, מיד, נדרדר ממלחמת חובה שלא היה כמותה אולי מאז קום המדינה, להידרדרות כלכלית ומשקית שאת עומקה קשה לאמוד.

זו תכלול אינפלציה גבוהה, פיחות המטבע, ירידה בהשקעות, עליה חדה באבטלה, ירידה ברמת החיים ואולי אף ירידה מארץ ישראל. ההנהגה המשקית כולל שר האוצר חייבת להתחלף. טובה שעה אחת קודם, גם היום באמצע המלחמה. רק משק חזק יכול להחזיק מלחמה לאורך חודשים, ולאורך שנים - לצבור כוחות לאורך שיימנעו טבח נוסף בעם ישראל. נשוב ונזכיר לצעירים שבקוראים את העשור האבוד והעצוב של המשק הישראלי בתום מלחמת יום הכיפורים. אסור לחזור לשם.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully