אפשר לקרוא להם בלשון הספורט הפתעת הליגה. רצוי להעניק להם את מדליית החירות על התפקוד המצטיין מבין שרי קואליציית המחדל. כשמגיע אז מגיע. שרי ש"ס מסתמנים כפטריוטים יותר משרי הליכוד ונתניהו בראשם וציונים יותר משרי הגבעות של סמוטריץ'.
מלחמת עזה הציבה אותם בעמדת ההשפעה מעשית ביחס לטיפול בהשלכות החברתיות-כלכליות בדיוק כמו תפקידו של שר הביטחון בצד המלחמתי. טיפולם האנושי בנפגעים הפך אותם לאפקטיביים יותר משר האוצר, שר הכלכלה וועדת הכספים גם יחד.
הם הבודדים מבין השרים היורדים לשטח ונותנים מענה לצרכים בזמן אמת ולא נמלטים מהמקום אחרי צעקה ראשונה. עוד לפני המלחמה הסתמן שש"ס הפעם היא משהו אחר ועדיין בתקשורת התמקדו בחוק דרעי 2 שנועד לסלול את הדרך למינוי אריה דרעי כשר.
הוא חיפש פשרה ובשלב מסוים הרים ידיים כדי להימנע מהתנגשות. אז נכון שחילק תלושי מזון מיותרים בהיקף 800 מיליון שקל אבל עכשיו זה בטל בשישים. דרעי נותר מאחורי הקלעים כמבוגר האחראי החלופי וכמנצח על תזמורת ש"ס שנתנו קונצרט ברמה של התזמורת האנדלוסית.
זה התחיל עוד לפני המלחמה בטיפול האפקטיבי של שר הפנים משה ארבל בחיסול התורים לדרכונים. כמה כתרים קשרו אז לראשו והעלו אל נס את פועלו למען כלל הציבור. אז זהו שלמרבה ההפתעה הוא כבר אינו לבד.
כל שרי המפלגה החרדית ספרדית התגייסו (מטפורית) למלחמה. במקום שבו נרשמה פשיטת רגל מפוארת של השירות הציבורי, הם נותרו כקרן אור באפלה. שרי המפלגה איישו את המשרדים החברתיים החשובים באמת ולא בחרו במשרדים חלולים לענייני כלום ושום דבר.
המדובר במשרד הפנים בראשות משה ארבל, משרד הבריאות של אוריאל בוסו, משרד העבודה באחריות יואב בן צור (שאחראי על הביטוח הלאומי), משרד הרווחה בראשות יעקב מרגי והמשרד לשירותי דת של מיכאל מלכיאלי.
שר העבודה בן צור הינו סרן במיל' ברבנות הצבאית, גייס במלוא הקיטור את הביטוח הלאומי ורץ לטיפול בנפגעים מהר יותר מאנשי האוצר שעדין לא התעוררו. השר גם ביקר פצועים בבתי חולים, ירד לשטח ולא נמנע מביקורי משפחות.
שר הפנים משה ארבל דרש להמשיך להעביר כספים לרשויות הערביות בניגוד לעמדת שר האוצר. שלשום מינה את עו"ד עאסם חאמד כיועץ לקידום תכנון ובנייה והסרת חסמים ביישובים הדרוזיים והצ'רקסים. לש"ס דריסת רגל אלקטורלית משמעותית במגזר המיעוטים.
מספרים לי שארבל נמצא בשטח יותר מאנשי מס רכוש, מבקר מפונים בבתי המלון ואת הפצועים. שר הרווחה יעקב מרגי ירד לשוחות, נפגש עם המפונים בבתי המלון ונמצא בקשר עם מוקד הנעדרים ומשתתף בהלוויות.
אוריאל בוסו, סגן במילואים, שמונה כשר הבריאות כשבוע לאחר פרוץ המלחמה נכנס לתפקיד בכל הכוח. הוא מצא זמן להשתתף בהלוויות וכבר דרש את הגדלת תקציבו. בוסו יצא לז'נבה עם משפחות חטופים כדי לקדם את מטרותיהם ונפגש עם נציגי הצלב האדום.
אפילו השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי שבימים כתיקונם משרדו מיותר כמו חלל עבודה, החל לרכז את עבודת הקודש הבלתי אפשרית של סוגיית זיהוי גופות החללים. זה העניין הוא הידק את שיתוף הפעולה עם להב 433 מהמשטרה.
מסירות הטיפול אינה מקרית. אחרי הכול רבים מבוחרי ש"ס משרתים בצה"ל. בהשוואה לשרים בליכוד בוודאי ביחס לראש הממשלה יש להם אחריות לאומית אמיתית. בשעה שרבים משרי הליכוד בורחים מבשורה ומגורשים מהעיר, בש"ס לא מהססים להתייצב ולחבק.
תפקודם המעולה במלחמה מול החידלון של ממשלת המחדל, מבטיח שבבוא היום הם יתוגמלו אלקטורלית מעבר לכוחם המסורתי בעדות החרדים. ש"ס תהפוך למפלגה חוצה מפלגות. האלקטורט שלהם יגיע גם מימין שמחפש נחמה ואולי גם מהמרכז.
כיום הם נחשבים לבטן הרכה של ממשלת נתניהו (הרבה יותר ממורדים פנימיים) כי האינטרס הפוליטי שלהם הוא להקדים את הבחירות. בבוא העת הם לא יהססו להתייצב כנגד ביבי כפי שהודה בפני בשבוע שעבר השר יואב בן צור:
"לדעתי בסוף המלחמה נתניהו יאלץ ללכת לבחירות בתוך 90 יום עוד לפני ועדת חקירה. ראש הממשלה בעצמו ייזום את הבחירות כי אי אפשר להמשיך כך יותר. הציבור יגיד את דברו ואז נראה אם נתניהו יקבל מנדט נוסף".
מיותר לציין שבניגוד להכחשות מקרובי השר הציטוט כאן הובא במלואו. אלא שבעיתוי הנוכחי האמירה עדין בעייתית וזאת הסיבה שהשר טען "שהדברים הוצאו מהקשרם והוא מתנצל". את מה שחושב בן צור, לוחשים בחדרי חדרים גורמים נוספים במפלגה.
אחרי עידן נתניהו תתחולל רעידת אדמה פוליטית בדרגה 10 בסולם דרעי. לנתניהו לא יעזור והוא ייאלץ ללכת הביתה או לבחירות, גם אם יקשור את עצמו עם שלשלאות פלדה למשכן הכנסת. למרות עשרות התמונות הדביקות עם חיילים הוא חיי פוליטית על זמן שאול.
כתוצאה מהמפץ יחולו שינויים טקטוניים בליכוד, במחנה הממלכתי ובעבודה/מרצ. ש"ס תהיה בכל מקרה חלק מהותי מכל קואליציה, אפילו אחת שתכלול את מנסור עבאס. ובינתיים בש"ס מזמרים מזמורי אחדות.