1400 נרצחים? 239 חטופים? הזנחה פושעת של כיתות הכוננות? נראה שהלקח הקשה עדיין לא נלמד. יישובי הגדר בצפון ממשיכים להיות מופקרים, גם כשהחיזבאללה מעלה הילוך בהתקפות וכמות ההרוגים והנפגעים עולה. במנות קו החירום נפל, בשתולה אין גנרטור, במרגליות מחפשים ספונסר שיממן להם פליזים ובמנרה חסרות ברכיות והציוד הצבאי מיושן.
באמצע השבוע שעבר, שוב פגע נ"ט בתשתית החשמל של מושב שתולה, שלא פונה על פי החלטת הצבא. 30 שעות של עלטה חלפו, עד שעובדי חברת החשמל הגיעו לתקן את הנזק, במהלכה הלולים שבתו ואנשי כיתת הכוננות פעלו לאור פנסים. "אנחנו חוזרים, מבקשים ודורשים להתקין בשתולה משפר גנרטורים לחירום, מכיוון שהכבלים שלנו חשופים לירי נ"ט", אמר יניב תורג'מן, יו"ר ועד שתולה ל - 104.5FM, רדיו צפון. "האירוע שקרה בשבוע שעבר יכול לקרות שוב, ונמצא את עצמנו בימים הגשומים והקרים האלה בלי חשמל, וללא אפשרות לחמם גם את החקלאים שנשארו שם, המשפחות, את כיתת הכוננות ולדאוג לעופות שמפרנסים אותי.
"פנינו לכל הדרגים הכי בכירים בחברת חשמל, שלה אנחנו משלמים במהלך השנה ועכשחן הם מפנים אותנו לפיקוד צפון. בלי חשמל אנחנו לא יכולים להטעין טלפונים סלולארים, ומכשירי קשר, שלא לדבר על כוחות הצבא שנמצאים בישוב ונסמכים על החשמל שלנו והתושבים. המדינה לא יכולה להפקיר אותנו בצורה כזאת. שיביאו גנרטורים ויחברו אותם לשנאים שלהם. כמו שאנחנו ממשיכים להיות פה בישוב ולעשות את התפקיד שלנו, תוך סיכון חיים, גם עובדי חברת חשמל צריכים לעשות את העבודה שלהם".
המצב במושב מנות, שגם הוא לא פונה, לא טוב יותר. "קו החירום של המזכירות שלנו הוא גם קו החירום של החמ"ל שלנו", אומר שלום שאול, יו"ר צח"י במנות. "אני מצלצל לבזק ואומרים לי שהם לא יכולים להגיע למנות כי אנחנו יישוב מאוים. המזכירה שלנו דיברה עם בזק, ואז התברר שאנחנו לא מאוימים, אין בעיה להגיע, אבל שהם לא קיבלו קריאה לתקלה.
"אחרי שעובד חברת חשמל נהרג, החברות האלה לא מגיעות", מרחיב שלום, "בזק תפסו על זה טרמפ ואמרו שאנחנו מאוימים. אם בשתולה אין חשמל ואצלנו אין תקשורת, זה ניצחון של חיזבאללה. עם כל העוצמה של ישראל, לנו יש אור, ואצלם ישובים חשוכים ומנותקים, אחלה תמונת ניצחון. זה לא תקין שזה קורה במדינת ישראל וזה שעוד לא התחילה פה המלחמה האמיתית".
ונעבור למרגליות, שמטווחת בלי הפסקה. עדו יעקובי, הרס"פ והאחראי על הציוד בכיתת הכוננות, מבקש עזרה להשיג תרומה של 2,000 שקלים לרכישת פליזים לכיתת הכוננות. "אנחנו חייבים לרכוש פליזים בצבע ירוק", הוא מסביר את הקושי, "כדי שהכוחות שלנו יזהו אותנו ולא יהיה ירי דו צדדי. יש לנו הצעת מחיר מסודרת מספק, אנחנו רק צריכים למצוא ספונסר". גם בכיתת הכוננות של מנרה המצב בכי רע. צה"ל אמנם חייל אותם ונתן להם סוף סוף נשק, אבל הציוד שקיבלו ישן ואין להם, למשל, ברכיות.
צריך לצבוט את עצמך חזק כדי להאמין שכשלים בסיסיים כאלה עדיין קיימים במדינה שחוותה אסון נוראי כל כך, בגזרה שיכולה להידלק בירי רקטה ולהפוך לזירת לחימה קשה פי כמה מזו של הדרום. רצוי מאוד שהרשויות יתעוררו מייד וישלימו פערי ציוד ותשתיות, לפני שיהיה מאוחר מדי.
"כולם מדברים על לחימה", אומר תורג'מן, "אבל אנחנו לא בלחימה, אנחנו במלחמה. אנחנו חווים אזעקות 20 פעמים ביום, מהלול לממ"ד, מדיר העיזים לממד, כל היום במלחמה". ושאול ממנות מוסיף, "אם אנחנו ישוב מאוים, אז היו כבר צריכים לפנות אותנו. אבל אנחנו כאן, אז תדאגו לנו כבר".
מבזק נמסר בתגובה: "התקלה במנות ידועה, אך לצערנו אין אישור של הצבא לעבוד שם. בזק העלתה שוב את הדרישה מול הצבא ומקווה לקבל את האישור במהרה, כדי שהצוות יגיע לתקן את התקלה".
בחברת החשמל הבטיחו לספק גנרטור לשתולה עוד היום ובתקווה לחבר אותו לשנאי במהרה.
תרומה למרגליות תתקבל בברכה.