יורים ולא בוכים: יש גם כאלה שמרוויחים מהמלחמה

לפני מספר ימים נפתח האתר של רשות המיסים, במסגרתו מתאפשר לבתי עסק להגיש בקשה לקבלת מענק, על בסיס מתווה של ירידה בהיקף ההכנסות. המהלך מהווה 'הנשמה' למאות אלפי עסקים שנקלעו למצוקת תזרים חריפה במהלך המלחמה, אולם תוצאותיו יתבררו רק בעוד מספר חודשים. רק אז יצופו נתונים שמצביעים על היקף העסקים שלא שרדו וסגרו את שעריהם. לא מעט מהעסקים שיתקשו לשרוד הם בתי עסק קטנים, שבעליהם גויס למילואים, בלא שיש לו אפשרות להפעילם בהיעדרו. הלקוחות, שנדרשו לפתרונות, עוזבים באין ברירה, ופונים לבתי עסק אחרים.

על פי נתוני סקר חדש שערך פורום בתי העסק הקטנים בקרב 470 עסקים בדרום, שבעליהם נמצאים במילואים, עולה כי ב 68% מהם - אין כל מענה לפניות חדשות. על פי נתוני הסקר, כ - 70% מהעסקים לא מספקים כל מענה, לא באמצעות השארת הודעה, כל שכן באמצעות גורם אנושי אחר, שנשכר לצורך כך. לכאורה, ניתן היה להניח כי בעת חירום, רמת הלויאליות שיגלה הציבור כלפי אי קבלת מענה תהיה גבוהה דיה, כך שלא תגרור נטישה של לקוחות. אלא שנתוני סקר אחר, שבוצע ע"י הפורום מגלה כי עם הימשכות הלחימה חלה ירידה גם ברמת הטולרנטיות שמגלה הציבור כלפי חסר מענה. אם בתחילת הלחימה, רק כ 87% השיבו כי הם מקבלים בהבנה את העובדה כי פנייתם מושבת ריקה, ללא כל מענה באשר הוא, הרי שכיום, כחודש לאחריה, השיעור צלל ל 21%.

לאור האמור, גופים שונים במשק נרתמו לצורך מציאת פתרון לאותם בתי עסק שנקלעו למצב בו היעדרות בעליהם מקטינה דרמטית את סיכויי הישרדותם. כך למשל, החליטה חברת קולביז, שעוסקת במתן מענה טלפוני אנושי לעסקים, להעמיד את 'כוח האש' שלה, לטובת העסקים בדרום וצפון הארץ ולאלו שממוקמים באזורים אחרים, שמושבתים בגלל שירות מילואים של בעליהם: החברה מעניקה שירות חינמי לכלל העסקים שממוקמים באזורים אלו , במסגרתו יינתן מענה טלפוני על ידה, ללקוחות העסק. כמובן שאין מדובר על הגורם היחיד שנרתם.

אולם האם מחווה זו, כמו גם מחוות אחרות יצילו את בתי העסק? קשה לדעת. ענת מאור מנכ"לית CallBiz מסבירה כי "מדובר על שירות גיבוי לעסקים, אותו אנו מספקים בחינם, מתוך הכרה בנחיצות הגדולה שלו, ומתוך הערכה גדולה לחשיבות שכרוכה בהמשכיות עסקית של עסקים, גם בעת לחימה".

ובינתיים, בעוד מאות אלפי בתי עסק נאנקים, ישנם ענפים, שהמלחמה היוותה עבורם בוננזה עסקית, והזדמנות פז לייצר מחזורי מכירות, חלקם חסרי תקדים. מי הרוויח ובגדול?

כ־300,000 אנשי מילואים גויסו לצבא מאז ה-7 באוקטובר, ורבים מהם הלינו על מחסור חמור בציוד או על ציוד שהתבלה. העורף הישראלילא נשאר אדיש, ובהתגייסות שנדמה כי לא הייתה כמותה, רבבות אזרחים פתחו את הארנק ומימנו רכישות אישיות וקבוצתיות של ציוד צבאי, חלקו בסיס כדוגמת פרטי לבוש, וחלקו מקצועי, כגון כוונות לייזר, אפודים קרמיים וכו'. כל זה מצטרף כמובן לרכישה ההמונית של אמצעי ביטחון למרחבים הדירתיים שרכש הציבור הישראלי בהמוניו.

על פי שיחה שקיימנו עם חנויות ורשתות שעוסקות בממכר ציוד רלוונטי, בין הלהיטים 'הכבדים' : שוקרים חשמליים, אלות מתקפלות, סכיני קומנדו, ופתרונות מיגון נוספים. בשיחות שקיימנו עם שורה של בעלי חנויות ורשתות בענף, כמו גם גורמים שמחזיקים באתרי מכירות, עולה כי בחודש החולף, חלה עליה בהיקף ממוצע מצטבר של 600% במכירת ציוד לשימוש צבאי והתמגנות. על פי הערכות של גורמים בכירים בענף, היקף המכירות בחודש הגיע ל - 200 מיליון שקלים. אינדיקציה לביקוש העצום, ניתן לקבל גם מההחלטה החריגה שקיבל הממונה על התקינה שהתיר לייבא טובין המיועדים לסיוע מלחמתי, כדוגמת ציוד שמע וחוזי, ציוד אופטי, מנורות חירום, פלסטרים ועוד ללא הצגת אישור תקן רשמי החל מיום 13.10.2023 עד ליום 31.12.2023.

מפרוץ המלחמה הוגשו כבר יותר מ־200 אלף בקשות לרישיון — פי חמישה מהנעשה בשנה שעברה. על פי נתוני המשרד לביטחון לאומי, עד כה, נופקו 19,259 רישיונות קבועים לנשק. כ - 15 אלף רישיונות מותנים במטווח נתנו, והצפי הוא שהמבקשים ישלימו את הליך הרישוי בקרוב. הנתונים הללו מהווים בשורה משמחת ביותר עבור הגופים בארץ שמוכרים אקדחים ותחמושת וסביר להניח כי השנה תסתיים עם מחזורי מכירות שלא נראו כמותם.

המציאות בשטח מלמדת כי בשבועות שחלפו מאז פרוץ הלחימה, חלה עליה לא קטנה במחיר הממוצע של אקדח, שעומד על 3,500 שקלים. תוסיפו לכך את עלויות התחמושת, המטווחים, וציוד טקטי נוסף, ותקבלו מספר שחוצה בקלילות את רף 100 מיליון השקלים. בהינתן כי שוק הנשק בארץ נשלט ע"י מספר גורמים בודדים, הרי שמדובר על מחזורים פנטסטיים מבחינתם.

אחת מהחרדות הקיומיים הבסיסיים שמלחמה מייצרת היא מחסור במזון. תוסיפו לכך את הודעת פיקוד העורף שפורסמה מספר ימים לאחר תחילת המלחמה, על פיה על הציבור לאגור מזון לשלושה ימים - וקיבלתם התנפלות רבתית. על פי נתוני סטורנקסט, במהלך חודש אוקטובר חלה עליה בשיעור של 16.7% ברכישת מוצרים ברשתות מוצרי הצריכה, או במילים אחרות - 5.2 מיליארד שקלים שהוציא הציבור, נתון שמשקף עליה בהיקף של 745 שקלים, ביחס לחודש ממוצע בשנת 2023.

על פי נתוני מכבי שירותי בריאות, בחודש האחרון נרשמה עלייה חדה של לא פחות מ־90 אחוזים בבקשות לכדורי שינה והרגעה, ובהם לוריוון, בונדורמין וקלונקס. כמו כן, מנתוני בתי המרקחת הפרטיים עולה שבימים האחרונים נרשמה עליה של 10-20% בצריכת תרופות ללא מרשם להרגעה. בין התרופות רסקיו, קלמנרבין וולריאן. בכמה כדורים מדובר? מיליונים על גבי מיליונים.

כך, למשל, הנתון הוודאי המעודכן ביותר מצביע על כך שבשנת 2021 נופקו כדורי שינה ל 789 אלף ישראלים. בהערכה גסה, בהינתן כי מדובר על עליה של עשרות רבות של אחוזים - אנו מגיעים לרף היסטרי של למעלה ממיליון ישראלים שצרכו במהלך הלחימה כדור כזה או אחר. כך למשל, עלות חפיסת 20 כדורים של בונדורמין עומדת על כ-25 שקלים. המכפלות מייצרות שורה תחתונה 'משמחת' מאוד מבחינת חברות התרופות - מחזור מוערך שחוצה את רף 100 מיליון השקלים.