את המועקה באוויר עדיין אפשר כמעט לחתוך בסכין. המחשבות על החיילים בחזית ואלה שמסרו את נפשם, החטופים שנמצאים בעזה, האזעקות, הדי הפיצוצים. האגרוף הנורא שספגנו בשמחת תורה, כל אלה משאירים את עם ישראל והבליינים בבית, צמודים לחדשות. לאף אחד אין חשק לצאת לבלות, לחגוג יומולדת, לא נעים לשתות בירה, כשמישהו אחר מתאבל או דואג ליקירו, בטח שלא לטוס לחופשה בחו"ל.
מי שסובל מהמצור שהטלנו על עצמנו, בניגוד לסגרים בקורונה שהוטלו עלינו מלמעלה, הם נהגי המונית, שאז וגם עכשיו סובלים מפגיעה אנושה בהכנסות. יהודה בר אור, יו"ר איגוד המוניות הארצי, מספר שהוא מקבל עשרות פניות ביום מנהגי מוניות מושבתים, שלא מצליחים להתפרנס.
"אין תיירים, לא יוצאים לבלות, אין הסעות של ילדים ובעלי מוגבלות, ההסעות המאורגנות של בתי האבות לחוגים ופעילויות לקשישים, גם הם התבטלו", אומר בר אור לוואלה, "תוסיפי לזה שלאף אחד אין מצב רוח לבלות ולשתות, אז גם אין בליינים. על פי הנתונים שאני מקבל מהשטח, העבודה של נהגי המוניות ירדה בין 50% ל - 70%. אנחנו במצוקה קשה.
"אני פונה למדינה ואומר, תפצו אותנו כמו שאתם מפצים את כל העסקים שנפגעו ואל תתנו לנו פחות בגלל שאנחנו ניידים. העבודה שלי ירדה ב - 65% לעומת 2022, הגשתי את דו"ח המע"מ כבר ב - 14 בנובמבר, למרות שיכולתי לדחות את התשלום, ומייד כשנפתחה האפשרות להגיש בקשה לפיצוי, ניסיתי להיכנס למערכת ואני לא מצליח. ישבתי אתמול עם רואה החשבון שלי במשך שעתיים, מילאנו יחד את כל השלבים, וכשהגענו לסוף, המערכת זרקה אותנו החוצה, היא חסומה, אז גם פיצוי אנחנו לא מצליחים לקבל.
"הביטוח שלנו הוא פי 5 מזה של אוטו פרטי. אני משלם 6,500 שקלים חובה, והמקיף מגיע למעל 15,000 שקל, שלא לדבר על הסולר שעלה ל - 8 שקלים לליטר. כל ההוצאות האלה ממשיכות לרדת ואנחנו מחכים לכסף. אתה מסתובב כל היום בחוץ, מרוויח 200 שקלים ומוציא 300".
בר אור מסכם: "המדינה לא מבינה מה זה נהג מונית, אם את מעט העבודה שיש לנו, לוקחים פרייבטים שמסיעים נוסעים בלי ביטוח ובלי פיקוח, ואף אחד לא עושה להם כלום. כמה פעמים פניתי על זה למשרד התחבורה? הגענו למצב שנהגי מוניות משביתים את המונית כדי לא להפסיד, כי גם את ההוצאות הם לא מצליחים לכסות".