וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

"החקלאים רואים את הפרי נרקב על העץ, הלכה עונה שלמה"

טליה לוין

עודכן לאחרונה: 25.11.2023 / 9:54

החקלאות הישראלית הייתה במצב בעייתי עוד טרם המלחמה, אבל העובדה שרוב השטחים החקלאיים בישראל נמצאים בסמוך לגבול, הפכה את המצב לבלתי אפשרי. המתנדבים הרבים נותנים גב, אבל לטווח הרחוק יידרש פתרון ממשלתי

יונתן בוצר, חקלאי ממושב מחולה. פרטי,
יונתן בוצר, חקלאי ממושב מחולה/פרטי

המשבר בחקלאות, על רקע המלחמה, הוא מהמדוברים בימים אלה, והלב מתחמם ללא ספק כשאנחנו רואים את תמונות המתנדבים הרבים שנוסעים לכל חלקי הארץ, ובפרט ליישובי קווי העימות השוממים, כדי לסייע לחקלאים להציל את מה שאפשר מהיבול עליו עמלו שנה שלמה. אלא שהסיפור של מחסור בידיים עובדות בחקלאות הוא לא דבר חדש: המלחמה רק מעצימה את השבר הגדול שחווים חקלאים בישראל וכן את עתיד הענף, אם לא יקרה כאן איזה שהוא שינוי.

יונתן בוצר, חקלאי ממושב מחולה, הבין כבר לפני שמונה שנים שאת החקלאות צריך להציל עם הרבה ידיים עובדות, לכן הקים ויזם את התוכנית "חיבורים בחקלאות" שגם היום מסייעת לעשייה מרגשת בשטח. את בוצר אנחנו תופסים תוך כדי מילואים, בין שמירה לשמירה באזור יו"ש, כשהוא נמצא כבר חודש שלם בצו 8, ומתפעל את החמ"ל מרחוק.

"המטרה היתה בכלל להקים פרויקט חינוכי חקלאי שיביא מתנדבים לענף החקלאות בצורה קבועה" הוא מספר, "וזה מה שבעצם הביא אותי להרים את הפרויקט הזה לפני שמונה שנים, בימי שגרה נורמלית לחלוטין. הפעלנו קבוצות מתנדבים בחקלאות בכל חלקי הארץ, מהגולן ועד הנגב, כשהדגש שלנו היה לצייר תהליך של קביעות, חזרה, קבוצות שמגיעות ממוסדות חינוך, תיכונים, תנועות נוער, מכינות, במטרה לחזק את הקשר בין הטבע והאדמה, לחבר חינוך לחקלאות וערכים, ובהחלט ראינו איך נוצרים שם דברים מדהימים".

עגבניות. ShutterStock
עגבניות או לא להיות. בוצר מגדל עגבניות ואגסים/ShutterStock

להיות או לחדול

לבוצר, יש מטע של אגסים, וחלקת עגבניות חדשה שמבשילה העונה לראשונה ויש לו תוכניות רבות לעיבוד האדמה בשטח. אלא שגם הוא הבין עוד בתחילת הדרך בענף שחקלאות היא עסק לא קל, ויש מחסור עצום בידיים עובדות.

"זה אפילו לא היה עניין של רק מה שקורה היום, תמיד נתקלנו בצורך הקריטי הזה ובפרט בתקופה האחרונה טרום המלחמה. אם בהיי טק חסרים אנשים, אז בוודאי שגם בענף החקלאות חסרים. יש פחות אנשים שמוכנים לעבוד בתחומים הללו גם עובדים זרים, וגם אנשים שמגיעים ממגזר הערבי פלשתיני, גם שם היתה ירידה עוד טרום תקופת המלחמה".

ועל אחת כמה וכמה עכשיו. אז מה בעצם קורה היום בשטח?
"יומיים אחרי שכל הסיפור הזה החל אני כבר הייתי במילואים בצו 8 ובעצם תוך כדי התחלנו להרים את הראש בארגון ולהבין איפה אנחנו עומדים. מיד הבנו שאנחנו חייבים להגיב במהרה לאירוע הזה מכיוון שהמצוקה היתה גדולה.
הפועלים לא יכולים להגיע, התאילנדים ברחו ועבור הרבה מאד חקלאים - ואני מדבר איתך על כל חלקי הארץ, ובפרט בדרום - הברירה היא להיות או לחדול. חד משמעית. זה כבר לא עניין של עונה פחות טובה, אלא אנשים שמאבדים הכל, שפשוט רואים את הפרי שלהם נובל ונרקב והלכה עונה שלמה, ואין מה לעשות".

החקלאים פנו לעזרה, ותוך יומיים התארגן חמ"ל בסיסי בדרך לא דרך. "יש לנו שש משרות קבועות ורכזים שעובדים לאורך השנה בכל מחוז בארץ, אבל כולם היו מגויסים, אחד בלבנון, אחד בעזה ואני בשומרון. נשארנו עם איילה המזכירה של הארגון שהיא בעצם הייסוד לכל הדבר הזה, שלקחה את המושכות לידיים והיא פשוט תפעלה אופרציה ארצית, כשאני מידי פעם יורד משמירה, פותח את הווטסאפ ומעביר כמה הודעות שאני יכול".

לפני כשלושה שבועות התפרש החמ"ל לכל רחבי הארץ ואיגד בתוכו מוסדות חינוך ומתנדבים רבים. "הכי ריגש אותי לראות, עוד לפני שהקבוצות הפורמליות של המתנדבים שלנו החלו לחזור לפעול, הוא שאנשים שאנחנו לא מכירים, אקראיים לגמרי, שפשוט ראו קישור ששמנו בפייסבוק, פשוט נרשמו ושובצו באופן אקראי לחלוטין. הם עובדים 5-6 שעות ביום בחום וחוזרים הביתה. עם ישראל היפה, זה מאד מחמם את הלב".

"אנחנו עדיין בשלב התגובה, וגם התגובה היא לא מספקת" אומר בוצר, כשאני שואלת האם יש תכנית עתידית ליום שאחרי, כשברור שהנזק לחקלאות הישראלית הוא מהחמורים שנראו כאן בשנים האחרונות. "אין ספק שיהיה צורך לתקן נזקים מתמשכים שהם לא ברמת 'כאן ועכשיו', ואני אפילו עוד לא יודע איך לכמת אותם".

אני מניחה שרוב הצורך מתרכז בדרום ובחלקות קו העימות. מה קורה בשאר הארץ?
"האמת שזה גורף במאה אחוז לכל חקלאי בימים האלה ולא משנה איפה, בדרום בשומרון בגליל בקעת הירדן, בכל מקום, גם כמובן ברמת הגולן כולם באותה מצוקה, כולם בעצם נשענים על המסה המרכזית של עובדים זרים שאין ככח האדם הקבוע, או פועלים שגם לא נמצאים כרגע. כמובן שבעוטף הבעיה היא מוכפלת. בצפון הרבה יותר קל לשלוח מתנדבים ממוסדות חינוך, אבל לשלוח אותם לדרום זה מאד מורכב".

sheen-shitof

עוד בוואלה!

קק"ל מעודדת לימודי אקלים באמצעות מלגות לסטודנטים צעירים

בשיתוף קק"ל
הב שלמה שושן ומתנדבים. פרטי,
הרב שלמה שושן ומתנדבי עמותת "חיבורים"/פרטי

העם מתגייס

בוצר מספר שבימים אלה הצוות שלו מקבל פניות משש בבוקר ולפעמים גם באמצע הלילה. "אנחנו עובדים המון שנים על החיבור בין העם לארץ, ובתקופה הזו פתאום כל פרי ההשקעה שלנו מתגלה כמשמעותי וחשוב. אין לי ספק שאנחנו נראה את הדבר הזה פורח גם אחרי המלחמה, ואני מייחל שכולנו נזכור עד כמה זה חשוב לתמוך בחקלאות, להעריך את אמא אדמה. חקלאות זה גם עסק זה צריך להיות כלכלי אבל זו לא כל המהות שלה, בסוף זה החיבור שלנו למקום הייחודי הזה".

גם הרב שלמה שושן, ראש עמותת חיבורים, החליט לרתום את העמותה שהוא עומד בראש לטובת החקלאות. "אני רואה בזה חשיבות עליונה למען החקלאים והחקלאות שלנו. המתנדבים הרבים שגייסנו מרוויחים חינוך לאהבת הארץ בצורה הכי אותנטית ובלתי אמצעית שישי - דרך הידיים והרגליים, ובעיקר דרך נתינה מהלב".

עמותת "חיבורים" עוסקת שנים רבות בסיוע לחקלאים לאורך השנה. "יש לנו המון מתנדבים מישיבות ההסדר שלנו, שמתייצבים להתנדבות בחקלאות בימי שגרה, מוקדם על הבוקר, ואז לומדים עד הערב. שילוב של לימודים עם עבודה בחקלאות". הרב שושן מספר שבעמותה לא רק אחראים על מתנדבים כמו גם על הכנה, הדרכה וליווי, "והסיפור הזה קורה כמעט עשור.

בשנה האחרונה הגענו לכמעט 3,000 מתנדבים מכל רחבי הארץ, ממכינות קדם צבאיות, שמיניסטים, ישיבות הסדר, אולפנות, מכל הגוונים בנים ובנות, מדרשות, יש קבוצות שבאות באופן קבוע, וכמובן הכל נעשה בתיאום עם הצרכים של החקלאים שמגישים בקשות מראש מה הם צריכים, בין אם קטיף או עשבייה, ואנחנו מתאימים להם את המתנדבים לפי קושי העבודות".

גם את עמותת חיבורים תפסה המלחמה בהפתעה, אך גם הם היו מוכנים "מה שקורה היום הוא כאוטי, והאתגר הגדול שעומד בפנינו הוא השינוע של המתנדבים בעיקר לאזור הדרום" אומר הרב שושן.

"יש לי שני אחיינים שהם חקלאים בדרום, אחד מבאר גנים שהמשק שלו נמצא בזיקים והשני מנתיב העשרה וכל החממות שלו כרגע שרופות מהפצמ"רים, אז לא נשאר כלום. אבל לאחיין שבזיקים, כל הפועלים ברחו, והוא נשאר ללא עובדים עם שדות ענקיים מלאים בחסה וגידולים ייחודיים. הוא ואחרים באזור כמעט הרימו ידיים ותודה לאל שברגע האחרון הצלחנו לארגן להם מתנדבים שיצילו להם את היבולים".

יש לכם תוכניות קדימה, לשיקום?
"ברור שפה הממשלה צריכה לקחת אחריות והיא תהיה חלק מהתהליך. אבל גם אם היא לוקחת אחריות בסופו של דבר היא לא זו שמביאה את העובדים, היא יכולה לתת סיוע כספי, ביטוחים וכיוצ"ב, בסופו של דבר את כח האדם והידיים העובדות אנחנו צריכים להביא. ויש רוח התנדבות עצומה בארץ, בדיוק כמו שאנחנו רואים את החיילים ואת רוח הגבורה שלהם, זה ניכר גם במתנדבים הרבים".

שושן מספר על רגע מרגש במיוחד ומפתיע כשקבוצת חסידי קרלין הגיעו להתנדב במסיק. "היית צריכה לראות את החסידים עם כל הלבוש שלהם, מתנדבים במסיק, זה היה פשוט מחזה לא יאמן. ארגנו אותם והם נמצאים עכשיו בעוטף עזה גם במטעי רימונים וגם במסיק זיתים, והנה עם ישראל פתאום מגלה את הנקודות הכי עמוקות ויפות שלו ולא רק את המחלוקות. כולי תקווה שגם אם נמשיך להתווכח והרי המחלוקות יישארו פה, אז לפחות לא נשנא אחד את השני יותר".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully