אחרי ארבעה יירוטים מוצלחים של טילי חץ במלחמת חרבות ברזל, מציגה התעשיה האווירית תוצאות כספיות מצוינות לתשעת החודשים הראשונים של 2023, עוד לפני הזמנות שתקבל בעקבות המלחמה ועוד לפני החתימה וההכרה בעסקת החץ עם גרמניה, שלפי דוח הרבעון השלישי שלה, כבר מטפסת לשווי של 3.6 מיליארד דולר.
התעשייה האווירית, שמייצרת גם את מל"טי ההרון שמשתתפים בלחימה בדרום ובצפון, לווייני האופק וטילים מסוגים שונים, רשמה בתשעת החודשים הראשונים של השנה גידול של כ-8% בהיקף המכירות לכ-3.87 מיליארד דולר, ושל 7% ברבעון השלישי ל-1.333 מיליארד דולר.
התוצאה: גידול של 18% ברווח הנקי שלה בין ינואר לספטמבר ל-239 מיליון דולר, עם גידול צנוע של 1.5% ברבעון ההשלישי. בקופתה הצטבר סכום של 275 מיליון דולר על רווחיה משנים קודמות. לאור הרווחים הנאים השנה ומדיניות רשות החברות למשוך 50% מהרווח הנקי שלהן כדיבידנד למדינה, תוכל התעשייה האווירית לספק לקופת האוצר השנה מאות מיליוני דולרים שהוא זקוק להם יותר מתמיד.
זאת, בתנאי שהשר דוד אמסלם, האחראי על החברות הממשלתיות, יפסיק למנוע מרשות החברות להעביר את הכסף למדינה, כפי שהוא עושה מאז מונה לתפקידו.
ויש עוד בעיה: החוב השוטף של משרד הביטחון לחברה עומד על כמיליארד שקל, שבלי סגירתו יתקשה הדירקטוריון שלה לאשר את תשלום הדיבידנד למדינה.
צבר ההזמנות העתידיות של החברה הסתכם בכ-16.6 מיליארד דולר בסוף ספטמבר, בהשוואה לכ-15.6 מיליארד דולר בסוף שנת 2022, שיא של כל הזמנים. כ-72% מההזמנות הן מלקוחות זרים. הצבר אינו כולל עדיין גם את העסקה בסך 1.2 מיליארד דולר שנחשפה בוואלה, שלפי מקורות זרים כוללת מכירת מערכות הגנה אווירית ברק MX לאזרבייג'אן, לקוחה ותיקה של התעשייה האווירית.
בועז לוי, מנכ"ל התעשייה האווירית, אמר לוואלה כי "קרוב ל-15% מהעובדים שלנו גויסו למילואים, ורבים פונו מהדרום אחרי שחלקם עברו את הזוועות של ה-7 באוקטובר. ועדיין הם עשו ימים כלילות, והחברה עובדת היכן שמערכת הביטחון זקוקה לה 3 משמרות ביום, 7 ימים בשבוע".
איך תשפיע המלחמה על התעשייה האווירית?
"מערכות שלנו משתתפות בלחימה בכל התחומים, זה לא רק החץ שהיירוטים שלו את הטילים הבאליסטיים מתימן עוררו הדים. יש מקומות שכבר קיבלנו ממערכת הביטחון הזמנות דחופות לטווח קצר ויש כאלה גם לטווח של כמה חודשים. אחרי שתתייצב הלחימה נתחיל להסתכל יותר קדימה, ואני מעריך שנקבל הזמנות שיתאימו למציאות החדשה. יהיו שינויים בתפיסה הביטחונית, יש רעיונות וכיווני פעילות שיאפשרו לצה"ל להגיב מהר יותר לאיומים השונים".
בסוף המלחמה המדינה תצפה מכם לדיבידנדים שקופת האוצר מאוד צריכה כעת.
"צריך לזכור שגם לנו היו הוצאות גדולות מהרגיל עקב העמדת פסי הייצור ושירותי החברה למערכת הביטחון במלחמה, סיפקנו כל מה שביקשו הכי מהר ובלי שום מו"מ. בנוסף החוב של המדינה לחברה שוב גדל לממדים משמעותיים. הדירקטוריון ידון בכל זאת והוא שיקבל את ההחלטות".
יו"ר התעשייה האווירית, עמיר פרץ, מסר כי "אנו מסיימים את הרבעון השלישי עם תחושה של יציבות שמביאה אותנו ליכולת להתמודד ברבעון הרביעי עם האתגרים שתייצר המלחמה. הרבעון השלישי מעיד על המשך מגמה של עלייה בהתקשרויות וברווחים של התעשייה האווירית. אני גאה בעובדות ובעובדים שהתייצבו כבר בבוקרו של ה-7 באוקטובר ועושים מלאכתם 24-7 למען הצלחת צה"ל ומדינת ישראל. גם בעת הזו אנחנו מקפידים לשמור על הקשר עם לקוחותינו בעולם על מנת שיחושו שהמלחמה המתרחשת כאן לא תשפיע על פעילותינו הטכנולוגית והכלכלית ברחבי העולם".
ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "תקציב הביטחון כולל מקורות תקציב שפרוסים לאורך שנת התקציב, כאשר בדומה לשנים קודמות חלק משמעותי מהם מגיע תזרימית ברבעון האחרון של שנת העבודה, באופן שיאפשר את ביצוע כלל התשלומים עד סוף השנה.
"משרד הביטחון פועל יחד עם התעשיות לגישור על פערי התזרים שנוצרו בתוך שנת התקציב ומצוי בשיח שוטף והדוק עם החברות בנושא. החוב לתעשיות הגדולות הצטמצם במהלך התקופה האחרונה (לאחר סיום רבעון 3) וצפוי להסגר עד לסוף השנה.
"בנוסף, מתחילת המלחמה שילם משרד הביטחון למעלה מ-4 מיליארד שקל לתעשיות וספקים קטנים ובינוניים, לטובת האצת אספקות ותמיכה בלחימה ובתעשייה".