כל חטוף שיחזור לישראל יקבל כרטיס מגנטי מוטען ב-10,000 שקלים, לשימושו האישי. הצורך בסכום זמין באופן מיידי להצטיידות בסיסית עלה במסגרת ההיערכות שהוביל שר הרווחה, יעקב מרגי, במשרדו, לקליטת החטופים, מתוך ההבנה שהם חוזרים חסרי כל. בתיהם של רובם כבר אינם עומדים על תילם, רכושם נשרף או נבזז, ואין להם לאן לחזור ומה לקחת משם. זה רק אחד מהאמצעים שתעמיד המדינה לרשותם, כדי להקל על שובם הביתה, בנוסף לתמיכה כלכלית, רפואית ונפשית מקיפה.
מדינת ישראל ידעה בתולדותיה שבויי מלחמה רבים שחזרו חבולים, פגועי נפש, פוסט טראומטיים, כאלה שנושאים עד היום את צלקות השבי - כולם היו חיילים. במהלך השנים התמקצע אגף השיקום במשרד הבטחון בפרקטיקת הטיפול בהם, ייצר פרוטוקולים של שיקום פיזי, נפשי וכלכלי, והפך למערכת משומנת, ולעיתים קהת חושים מרוב שחיקה.
אבל ישראל לא התמודדה מעולם עם חטיפת אזרחים מביתם ולקיחתם בשבי. בטח לא עם כמות בלתי נתפסת של 240 ילדים, נשים, קשישים וגברים. שלושת האזרחים השבויים, שנמצאים כבר שנים ארוכות בעזה, הגיעו לשם בנסיבות קשות - אבל אחרות. לכן, זו הפעם הראשונה שבה צריך לייצר מנגנונים לטיפול, ליווי, וכיסוי הוצאות, שיתנו להם את המענה הטוב ביותר לכל צרכיהם, והם רבים, חלקם עדיין לא ידועים.
הביטוח הלאומי הוא זה שליווה את משפחות החטופים בשבי, וימשיך ללוות אותם ואת החטופים במהלך חייהם. לפני חודש אישרה הממשלה בהליך בזק שהביטוח הלאומי יעניק להם את הזכויות שמקבלים בני משפחותיהם של חללי פעולות איבה, שכוללות תגמול חודשי לבני ובנות הזוג, לילדים, להורים, ולעיתים לגרושים, שנע בין 9,600 שקלים למי שאין לו ילדים עד גיל 21, ועד ליותר מ-20,000 שקלים למשפחה מרובת ילדים.
הורי החטופים זכאים לתגמול חודשי עבור אחים ואחיות של החטוף. כל משפחת חטוף קיבלה מענק רבעוני של 9,000 שקלים כדי לסייע במאמצים לשחרורו. אם יש יותר מחטוף אחד, הסכום יכול להגיע עד 20,000 שקלים. הם גם זכאים להשתתפות בביטוח הבריאות, מימון תרופות, טיפולי שיניים וצרכים רפואיים וסיעודיים אחרים.
בחודשים הקרובים ימשיכו החטופים לקבל את התנאים המפליגים האלה, עד אשר יסיימו את הליך ההכרה בביטוח הלאומי. החשש הגדול הוא מההמשך: הביורוקרטיה, הטפסים, הוועדות הרפואיות, הצורך להוכיח שאכן נפגעו בשבי. הצמדת זכויותיהם לאלה של חללי צה"ל מבורכת מצד אחד, כיוון שהם אמורים לקבל את מירב הפיצוי והטיפול. ומהצד השני - הנוקשות של המערכת הצבאית, שתהיה בתמונה כל הזמן, וכל חריגה מהמסגרת שלה תיתקל בהתנגדות עזה.
"חטופים אף פעם לא הוכרו כנפגעי פעולות איבה", אומר מאיר שפיגלר, לשעבר מנכ"ל הביטוח הלאומי. "ובדרך כלל זה נעשה בתיאום משרד הביטחון. הכללים שחלים על חיילי צה"ל חלים גם על האזרחים, אלא שכאן צריך לגלות גמישות רבה יותר. אם הייתי היום בביטוח הלאומי, הייתי נותן לחטופים זכאות לנכות נפשית של 100% באופן אוטומטי, עוד לפני בחינת הפגיעה הפיזית, מה שמצריך לפי הנוהל את אישור משרד הביטחון. אני מניח שזה מה שייעשה, ולצערי עלול להערים קושי".
למרות הרפורמה, אגף השיקום עדיין הרבה יותר נוקשה מהביטוח הלאומי ולא שש לחלק נכויות.
"ומעבר לזה יש לו מגבלה תקציבית שהוא לא יכול לחרוג ממנה, לא משנה כמה נפגעים יש לו. התקציב קבוע מראש. לכן, אני סבור שצריך לתת להם אוטומטית זכאות לנכות נפשית מלאה לצמיתות. מישהו יכול לצאת משם בריא? ואם מישהו חושב שהוא בריא, הוא צריך להיות מטופל. לצערי גם בעניין הזה הדברים מקרטעים. כדי לחסוך סבל, התהליך צריך להתנהל על בסיס מסמכים רפואיים, להיות פשוט, ידידותי, קל ומהיר מאוד. אנחנו לא רוצים להעביר אותם ועדות ותשאולים".
גורמים המעורים בפרטים כי "בהיבט הערכי, מדינת ישראל הפרה את ההסכם הבסיסי של מתן ביטחון אישי, כשמחבלים נכנסו לבתיהם וחטפו את חלקם ממיטותיהם, ולכן מגיע להם הכול, בלי חשבון. הבעיה היא, שיש כאלה שאינם רוצים להיות מוכרים כנפגעי נפש, אז גם לזה צריך למצוא פתרון. חבל שלא התחילו את התהליך כשאברה מנגיסטו, הישאם א-סייד וג'ומעה איברהים נפלו בשבי. זה היה מקל על כולם עכשיו".