הרפורמה במשק החשמל ש הביאה עימה בשורה כלכלית, סביבתית וביטחונית גם יחד, פתחה את השוק לתחרות ואפשרה לכל צרכן עם מונה חכם לבחור את ספק החשמל שלו. החל מהחודש הבא, הרפורמה עולה שלב ולקוחות קצה יוכלו לרכושחשמל ירוק המיוצר בפרויקטים סולאריים.
מה זה בעצם חשמל ירוק ובאילו אופנים הפקתו שונה מהפקת חשמל מזהם?
"להבדיל מחשמל מזהם, חשמל ירוק מושתת על אנרגיות מתחדשות שאינן מתכלות. לדוגמא, תחנת כוח רגילה פועלת על פחם או גז טבעי שהם מקורות מתכלים, כלומר, בתום השריפה שלהם, יש צורך באספקה נוספת של חומרי הגלם", מסביר יוני חנציס, המשנה למנכ"ל דוראל, מהחברות המובילות בישראל בתחום האנרגיה המתחדשת. "לעומת זאת אנרגיה מתחדשת מופקת ממקורות שאינם מתכלים, כמו שמש ורוח, שגם אם כולנו נפיק מהם חשמל יחד, הם לא ייגמרו או ייפגעו".
כיצד תורם החשמל הירוק מבחינה סביבתית וכלכלית?
"החשמל הירוק עושה שימוש באנרגיה לא מתכלה לכן הוא יותר סביבתי בהגדרה. שנית, אופן הייצור פולט הרבה פחות מזהמים כך שגם תהליך הייצור נקי יותר ושומר על הסביבה. אנחנו גם משקיעים בטכנולוגיות למיחזור הסוללות והפאנלים בסוף תקופת השימוש. מבחינה כלכלית, אופני הייצור של החשמל הירוק זולים הרבה יותר מהחשמל הרגיל ולכן הוא נותן מענה אנרגטי זול יותר לצרכנים הסופיים. לכך גם מתקשרת העובדה שניתן כיום לאגור את האנרגיה המיוצרת במהלך שעות השמש ולשנע אותה לצרכנים בשעות הערב. למעשה אם 100 אחוזים מהחשמל אותו אנו צורכים היום היו חשמל ירוק, מחיר החשמל לצרכנים היה צונח בחדות".
כבר כיום יש פרויקטים רבים של אנרגיה מתחדשת, לאן הולך החשמל שמיוצר בהם?
"עד כה החשמל הירוק שייצרו חברות פרטיות נמכר כולו לחברת החשמל", כעת ספקי חשמל, שיש ברשותם פרויקטים של אנרגיה מתחדשת, כמו דוראל, יכולים למכור את החשמל הירוק ישירות ללקוחות. הביקוש ער מאוד ויש חברות גדולות כמו קבוצת מליסרון, מגדל חברה לביטוח, דקטלון, ICL (כי"ל), ועוד שכבר הבטיחו לעצמם נתח ממכסת החשמל הירוק שתיוצר במתקנים הסולאריים.
מה האינטרס של חברות לעבור לחשמל ירוק?
פרט לעובדה שהן יעשו טוב לסביבה, לחברות עצמן יש כמובן יתרונות בצריכת החשמל הירוק. לצד המחיר התחרותי, חברות שחרטו על דגלן את ערכי הקיימות והשמירה על הסביבה (מדיניות ה-ESG) יוכלו להשתמש באנרגיה מתחדשת שאינה מזהמת. יש חשיבות גם לחברות ישראליות המייצאות לאירופה ונדרשות לעמוד בתנאים רגולטוריים הקובעים כי יוטלו היטלים שונים על מוצרים שייוצרו על ידי חשמל מזהם.
אנחנו נמצאים בתקופה אינטנסיבית של הקמות פרויקטים ברחבי הארץ. ככל שנוכל להגדיל את מספר מתקני הייצור שלנו בישראל כך נוכל בעתיד להציע את השירות הזה לעסקים קטנים, ובהמשך גם למשקי הבית.
להגדלת מתקני הייצור הסולארי בישראל, יש משמעות גם בשיפור יציבות משק החשמל והביטחון החשמלי הישראלי, בוודאי בתקופות מלחמה. "בניגוד לתחנות כוח קונבנציונליות, מתקני סולאר ואגירה בנויים באופן מבוזר במרחב, והפיזור שלהם הוא בעל ערך ביטחוני משמעותי, שמפחית את התלות במקור ייצור מרכזי אחד", מסביר יוני חנציס, המשנה למנכ"ל דוראל. "הם מאפשרים להפחית את התלות בשינוע דלקים או שינוע גז מבטן הים, מתבססים במלואם על אנרגיה שזמינה כל יום, ובאמצעות מתקני האגירה מספקים מענה לאספקת חשמל גם בשעות צריכת השיא, אחה"צ ובערב. למתקני האגירה תכונה ייחודית נוספת - היכולת לשמש תחליף גנרטור ולספק כמויות חשמל אדירות בזמן תגובה אפסי, בעתות שגרה וחירום כאחד. במהלך הלחימה, מתקני הסולאר והאגירה של החברה באזורי הלחימה המשיכו לפעול בשעות הקריטיות של המשק כדי לספק מענה אנרגטי כולל ואנחנו רואים בכך חשיבות משמעותית, ותרומה לאומית".
איפה נמצאת מדינת ישראל כיום בכל הקשור בייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות?
"המדינה הציבה לעצמה שני יעדים בהיקפי ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות. הראשון היה הגעה לסך ייצור של 20% בשנת 2025 והשני, הגעה לסך ייצור של 30% בשנת 2030. נכון להיום עשרה אחוזים בלבד מהחשמל בישראל מופקים מאנרגיות מתחדשות, רובם מסולאר, אבל ישראל הציבה יעדים שאפתניים מתוך מטרה להגדיל את הכמות. אמנם יש התקדמות אבל קצב הפיתוח של מתקני הייצור הוא עדיין איטי ולא מספק. אם המדינה חפצה להגיע ליעד השאפתני שלה ב-2030 היא תצטרך לקדם את התחום ולהסדיר אותו בצורה שתקל על החברות בתחום להקים עוד מתקני ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות. אנחנו מצדנו כבר מוכנים".