"ימים של מלחמה. כל המלחמות מתערבבות לנו יחד. המלחמה הפרטית שלנו על החיים של עומר. והמלחמה של כולנו על הארץ שלנו והבית שלנו והחזרת החטופים שלנו. ובתוך הכאב הגדול הזה, לפעמים נדמה שאין הפרדה בין זה לבין זה. המלחמה כאן אצלנו מורגשת היטב בכל החזיתות".
את הדברים הללו כותבת מלי אלקבץ שבנה הבכור עומר בן ה-17.5 מתמודד כבר שנה וחצי גד הסרטן. עכשיו, אחרי שמוצו כל אפשרויות הטיפול בארץ, רק טיפול נסיוני בסינגפור יכול לתת לו את התקווה והסיכוי לנצח.
"כדי שזה יקרה, אנחנו צריכים את העזרה שלכם", כותבת מלי, "לפני כשנה וחצי, כשעומר היה בן 16, הגענו לרופא כדי לבדוק למה השריר בגב שלו תפוס כבר שבועיים. מהרגע הזה, תוך 4 שעות מצאנו את עצמנו במחלקה ההמטואונקולוגית ברמב"ם. הגענו עם שריר תפוס בגב ופתאום מדברים איתנו על סרטן. אי אפשר לתאר במילים את ההלם שהיינו בו. זה הרגיש כמו בסרט, כמו טעות אחת גדולה, אבל הרופאים חזרו על 'הטעות' הזו שוב ושוב. ואז גם הגיעו תוצאות הבדיקות. ואין טעות ואין סרט - זו המציאות. אלה אנחנו שפשוט מסרבים להאמין.יומיים אח"כ עומר כבר מתחיל פרוטוקול טיפול. אנחנו מבינים שאין זמן להיות בהלם ונכנסים למוד פעולה. עברנו עשרה חודשים קשים, ימים שנמשכו נצח, טיפולי כימותרפיה וניתוחים וכאבים וסיבוכים, אבל היינו מלאי אמונה ותקווה שאנחנו עוברים את הכל - שאין שום דבר שישבור אותנו. וממש לפני חצי שנה הגענו לרגע המיוחל. עומר סיים את כל הטיפולים, הבדיקות חזרו וקיבלנו את הבשורה שלה ייחלנו כל כך: עומר נקי! עומר ניצח את הסרטן הארור. ניצחנו כולנו, היינו על גג העולם. חולמים על החזרה לחיים שפויים ורגילים, מתכננים טיולים, חולמים שגרה".
לתרומה לחצו כאן
אחרי 4 חודשים, היא מספרת, עומר קם בבוקר עם תחושה מוזרה של עקצוץ בסנטר: "נאחזנו עוד בחיים החדשים שקיבלנו אבל ליתר ביטחון, החלטנו לקפוץ ל'בית השני' שלנו ברמב"ם, רק כדי שיעיפו מבט. אם חשבנו שאת המכה הגדולה כבר קיבלנו לפני שנה, אז הגיעה המכה הזאת והיא לא דומה בעוצמות שלה לשום דבר אחר. הסרטן חזר, והוא חזר בגדול. אף אחד לא האמין שאנחנו במקום הזה, לא עומר ולא אנחנו ולא הרופאים.סרטן ב' (ככה אנחנו קוראים לו) הוא עקשן ואלים. עומר עבר חודשיים של טיפול כימותרפי שלאחריו הוא צריך היה לעבור השתלת מח עצם. אבל תוצאות הבדיקה, רגע לפני ההשתלה, הראו שכל מה שהכניע את סרטן א', לא באמת עושה רושם על סרטן ב' ואפשרויות הטיפול לאט לאט נגמרות.
"במקביל אנחנו 'מבלים'" שבועות במחקר ובחיפושים שהובילו אותנו למצוא את הטיפול שיכול לתת לעומר את הסיכוי לנצח. מדובר בטיפול, CarT ניסיוני שאינו קיים בארץ, והמקום היחיד בעולם שהניסוי כבר ממש מתקדם ויש לו תוצאות טובות, הוא סינגפור. אנחנו במרוץ נגד הזמן אז אנחנו מחליטים לטוס, ככה כמו שאנחנו עם עומר ועם שחף, הבן הצעיר שלנו. פשוט עזבנו הכל, ארזנו את עצמנו וטסנו. זה מה שיכול להציל את עומר ואנחנו חייבים לו ולנו את הסיכוי הזה - אין אפשרות אחרת".
ד"ר נירה ארד-כהן, מנהלת שירות לוקמיה בילדים, בביה"ח "רות" לילדים שברמב"ם, אומר כי "עומר אובחן לראשונה בגיל 16 עם לימפומה. הוא קיבל טיפול כמותראפי במחלקה לאונקולוגית ילדים ברמב"ם עם תגובה מלאה. לצערנו זמן קצר לאחר סיום הטיפול מחלתו התפרצה בשנית ולא הגיבה לקווי הטיפול הנוספים כולל טיפול כמותראפי וטיפול ביולוגי.כיום, קיימת אפשרות לטיפול בעזרת תאי מערכת חיסון של החולה עצמו. תאים אלה, הנקראים CAR T CELLS, מהונדסים במעבדה על מנת שידעו לתקוף את תאי הסרטן ומוחזרים למטופל.
"הטיפול ב-CAR T זמין בישראל לטיפול בחולים עם השנות לימפומה או סרטן הדם, אך לצערנו הטיפול הקיים בישראל אינו מתאים לסוג הלימפומה שבה חלה עומר. טיפול לליפמומה זו קיים רק במסגרת מחקרית, ורק במרכזים בודדים בעולם. לאחר התייעצויות עם מומחים בעולם ובהמלצתנו עומר טס עם משפחתו לסינגפור לקבלת הטיפול. אנחנו תולים תקווה בהצלחת הטיפול היות שלא קיימות חלופות טיפוליות נוספות למחלתו".
כאן אתם.ן נכנסים לתמונה. עלויות הטיפול גבוהות מאוד וגם המחיה בסינגפור: "כדי שנוכל לעמוד בכל ההוצאות ולהציל את עומר שלנו, אנחנו צריכים לגייס 2,750,000 מיליון שקל. זו הסיבה שאנחנו נאלצים לבקש מכן.ם, א.נשים טובים, להצטרף לכוח עומר ולעזור לנו".
איך תורמים לעומר? פשוט מאוד, מקליקים כאן.