בימים בהם ההפגנות כנגד ישראל ברחבי העולם הולכות ומתגברות, ולצדן עלייה חדה במספר האירועים האנטישמיים בעולם, ישראלים ויהודים רבים מעדיפים לשוב ארצה, למרות המלחמה שסופה לא נראה בקרוב.
עו"ד ליאת קיסרי, ראש מחלקת לקוחות פרטיים במשרד עוה"ד ברנע ג'פה לנדה, מזהה בקרב לקוחותיה מגמה נרחבת של אנשים שרוצים לשוב לישראל ולרכוש דירות למגורים. לעתים גם עבור הילדים שלהם, שלא נולדו בארץ אך חווים על בשרם את התופעות הנרחבות של האנטישמיות ומעוניינים להשתקע דווקא בישראל. קיסרי מסבירה שהמסה הגדולה מגיעה בעיקר ממדינות כמו ארה"ב אנגליה ואוסטרליה.
"רוב לקוחותיי הם אנשים שלרובם יש עסקים בינלאומיים, ואני יכולה לומר לך שהמגמה הגורפת לעלייה ארצה היתה עד היום בעיקר בעקבות כל מיני החלטות מקומיות באנגליה למשל, נקודתית בתקופה בה חששו שקורבין (מנהיג מפלגת הלייבור, תומך חמאס. ט.ל) יעלה לשלטון, ועוד כהנה וכהנה אירועים ספציפיים במדינות שונות שהשפיעו על קהילות יהודיות.
"בחודש האחרון, ישנה התעניינות הולכת וגוברת ברכישת דירות בארץ והגדלת השקעות הנדל"ן, מה גם שמדובר בתקופה בה השקל נחלש והדולר מתחזק. ישראל הפכה להיות מגרש משחקים מאד מעניין עבור משקיעים, הן מבחינה ציונית להשקיע בישראל והן כתעודת ביטוח להם או לדור ההמשך".
גם אם הפיחות בשקל נבלם ערך המטבע הישראלי שב להיות כפי שהיה לפני המלחמה, מדובר עדיין בשער חליפין משופר, למי שאוחז בדולרים, לעומת זה שהיה עד לפני שנה למשל.
"מאז החלה המלחמה אנו חווים פניות מצד יהודים המתעניינים ברכישת דירה, אם כי, בשלב זה עדיין מוקדם להסיק כמה מתוכם עשויים לחתום על חוזה" מוסיף דרור תורן, מנכ"ל אמריקה ישראל מגורים. "הפעם מפתיע לראות שיהדות הגולה גם מתעניינת ברכישת דירה באזורי שיווק פחות מובנים מאליהם כמו תל אביב או ירושלים כדוגמא, אלא בפריפריה המובהקת והסיבה לכך היא שהם מעוניינים ברכישת דירה עם אופציה למגורים ולא רק כהשקעה.
למצב הנוכחי בעולם נוספים מספר גורמי מאקרו כמו עליית הדולר והאירו אל מול השקל (רא' לעיל באותו נושא. ט.ל), השווה ערך להנחה של 10-15 אחוזים במחיר האבסולוטי של הדירה במונחי מטבע מקומי של הרוכשים. לצד החשש לחייהם במדינות זרות, ורצונם לרכוש כאמור דירת מגורים או כפי שחלקם מגדירים אותה, 'דירת לך תדע', יש לרכישת דירה בישראל גם מרכיב של ציונות שכן רכישה כזו גם תורמת לכלכלה הישראלית".
זה שעולה
רשות האוכלוסין מדווחת כי מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", שבו לישראל כ- 300 אלף איש, מספר לא מבוטל, וסביר להניח שלא סופי בהחלט, חלקם תושבים חוזרים שנסעו לרילוקיישן והחליטו לשוב, ואחרים שחיים שנים רבות מעבר לים ואף ניתקו תושבות ממדינת ישראל. אלא שסל ההטבות שמגיע לתושבים חוזרים עתיר בסעיפים קטנים, המונח תושב חוזר אינו אחיד לכל מי ששב ארצה, ובישראל כמו בישראל נדרש מעט סדר בבלגן:
"צריך להבחין בין שתי קבוצות ישראלים ששבים ארצה" מסביר עו"ד עמוס רוזנצויג, יועץ מיוחד במשרד ברנע ג'פה לנדה, לשעבר היועץ המשפטי הראשי של הביטוח הלאומי. "הקבוצה הראשונה מדברת על אנשים שנסעו לפחות מחמש שנים, ללא ניתוק קשר התושבות בינם למדינת ישראל. ביניהם אנשים שנסעו ללימודים, לטיול אורך או בשל סיבה כזו או אחרת ואותו אדם עדיין מחזיק קשרים נוספים כגון בית, משפחה וכיוצ"ב בישראל".
ניתוק קשר תושבות עשוי לקרות במקרים של רילוקיישן ארוך או הגירה, כדי לא לשלם כפל ביטוחים, מה קורה במידה ומישהו אכן נקט באמצעים הללו?
"משמעותו של 'ניתוק התושבות' הוא שהאדם אינו חייב לשלם דמי ביטוח אך לא זכאי גם להטבות מביטוח לאומי, והדבר המשמעותי יותר, לביטוח רפואי. ניתוק תושבות נעשה באופן אקטיבי על ידי חתימה על מסמך הצהרתי, אבל כן יש אפשרות לאותו אדם לשוב כתושב חוזר, כמובן - כל עוד הוא עונה על מספר סעיפים".
רוזנצויג מסביר כי עד עשור מרגע העזיבה, יכול אדם להביע את רצונו להיות תושב חוזר "ויש פה גם איזו שהיא גמישות. מה שכן זו צריכה להיות החלטה ברורה שמגובה בסממנים אובייקטיבים וסובייקטיביים.
למה הכוונה? אם החלטת לעשות את הצעד ולשוב לישראל, תצטרך להראות שנקטת בצעדים של ממש שיצביעו שאתה אכן מתכוון לעזוב, כמו שינוי עבודה, מכירת דירה, האם רשמת את הילדים שלך לבית ספר בישראל, שלחת קונטיינר הובלה וכיוצ"ב. מבחן החזרה לישראל חשוב מכיוון שישנם מקרים בהם אנשים שוקלים לשוב, לעיתים מקבלים הטבות, אך לא מבצעים את המעבר בפועל מכיוון שבסופו של דבר חבלי הקליטה מחדש אינם פשוטים".
כדי לקבל את המענקים חובת ההוכחה היא על המבקשים
"הם רוצים לראות שזו פעולה הלכה למעשה. ברגע שהוא עשה את הפעולה ועמד במבחן ניתן לו סטטוס בביטוח לאומי שמוגדר כתושב חוזר. כשהוא נחשב כתושב חוזר הוא זכאי לרשת התמיכה של הביטוח הלאומי. ולמה החשיבות לכך הגדולה מאד? כי הדבר הראשון שאנשים מחפשים זה הביטוח הרפואי במידה וחלילה הם או בני משפחותיהם נקלעים לעניין רפואי. הם רוצים לדעת שיש להם כיסוי".
עד כמה ההתעסקות הזאת בירוקרטית?
"כל מגע עם רשויות המדינה הוא מגע שכרוך בבירוקרטיה, אבל החסם העיקרי של רוב התושבים החוזרים הוא בעיקר חסם פסיכולוגי וברוב המקרים הוא לא אמיתי מכיוון שחלק גדול מההטבות שכן ניתנות, ניתנות באופן אוטומטי. לעיתים יש צורך בתהליך של הוכחה וכיוצ"ב במצבים בהם לא בטוח שעניין המעבר הוא ודאי".
תושבים חוזרים שניתקו תושבות זכאים לביטוח מרגע שובם?
"במקרים כאלה חשוב לדעת שישנה תקופת הכשרה. תקופת המתנה שבה אדם משלם פרמיה במשך חצי שנה ורק אחרי תום התקופה הוא זכאי לכיסוי ביטוחי מלא. כמובן שלצד הביטוח הרפואי, ישנה רשת של קצבאות הנוגעות לילדים ולאזרחים ותיקים. קצבת ילדים בגין כל ילד, חסכון לכל ילד, ובמידה והוא בגיל המתאים גם מענק פרישה".
מבחן הוותק
רוזנצויג מסייג את עניין מענק הפרישה לתושבים חוזרים בגיל הפנסיה, מכיוון שגם כאן ישנה תקופת הכשרה. "החוק אומר שכדי שאדם יהיה זכאי לקצבת אזרח ותיק, הוא צריך לצבור לטובתו תקופה של 12 שנה בביטוח לאומי. לא רבים יודעים שגם אם הרציפות אינה נשמרת, אותם תושבים זכאים לקצבה. אם לפני העזיבה צבר אותו אזרח 12 שנה בביטוח לאומי, הוא זכאי לקצבת אזרח ותיק".
והיה ולא?
"אם לאדם אין תקופת הכשרה יש שתי חוליות מיוחדות בביטוח לאומי שנותנות לו קצבת זקנה מיוחדת, שנועדה בעיקר לעולים חדשים שאין להם את ההכשרה שנדרשת. סוג של קצבת הבטחת הכנסה כמובן שמוענקת רק למי שעומד במבחני הכנסה וזקוק לכך".
אז נניח ומישהו בכל זאת רוצה לעזוב את הארץ דווקא בתקופה הזו, אני מבינה שניתוק תושבות זה לא משהו שכדאי למהר לעשות
נכון, ומאד חשוב להדגיש את זה וכבר היה מקרה קיצוני של משפחה שעזבה לפני מספר שנים בשל אירועי אינתיפאדה לצרפת, ורצה הגורל והיא הגיעה לטולוז שם גם כן היה אירוע טרור חמור. כמובן שבמקרה הקיצוני הזה נמצא פתרון למשפחה שניתקה בעצם תושבות מישראל, אבל חשוב מאד לשים לב לכך".
כאמור, אנשים עושים זאת בעיקר כדי להימנע מכפל תשלומים
" כדאי לשים לב שבמדינות מסוימות קיימת אמנה שבזכותה אין צורך לשלם כפל דמי ביטוח, זאת אומרת גם בארץ וגם באותה המדינה. הבעיה מתחילה כשאנשים לא רוצים לשלם את דמי הביטוח הכפולים, אך אם חס וחלילה קורה אירוע בריאותי, או רפואי והם מעוניינים להשתמש בשירותיה הטובים של מערכת הבריאות הישראלית, הם אינם מכוסים, לכן יש לשקול את כל הפרמטרים טרם ההחלטה".
תושבים שבים
לא רק ביטוח לאומי ומענקי מדינה, אלא גם הטבות מס רבות מגיעות לתושבים החוזרים. "חבילת ההטבות לעולים חדשים ולתושבים חוזרים הורחבה במסגרת רפורמה שחוקקה לפני כ-15 שנה במסגרת תיקון 168 נועדה לעודד עליה וחזרה לארץ ולהקל על המעבר", מסבירה אלונה מירון, שותפה, ראש חטיבת המס ב-Deloitte.
"אלא שבעוד שעולים ותושבים חוזרים ותיקים זכאים לחבילת הטבות והקלות כמעט זהה לצרכי מס, חבילת ההטבות של תושבים חוזרים שונה, וכוללת בתוכה הטבות והקלות מצומצמות יותר".
על פי מירון גם כאן ישנן שתי קבוצות של תושבים חוזרים. "תושבים חוזרים הם אלה שהיו בעבר תושבי ישראל כאשר כאן נעשית הבחנה בין אלו ששבו לישראל לאחר 10 שנים רצופות לפחות של היותם תושבי חוץ, ואשר מוגדרים תושבים חוזרים ותיקים, לבין אלו ששבו לישראל לאחר שהות מחוץ לישראל של שש שנים רצופות לפחות ואשר מוגדרים תושבים חוזרים".
עיקרי חבילת הטבות לתושבים חוזרים ותיקים, כוללת בתוכה פטור ממס על כל סוגי ההכנסות שהופקו או שנצמחו מחוץ לישראל למשך 10 שנים לרבות פטור מדיווח לרשויות המס במהלך התקופה.
"ההכנסות הפטורות כוללות הכנסות מעסק או מעבודה ומשלח יד, ואף הכנסות פסיביות כגון שכירות, דיבידנד, תמלוגים ורווחי הון ממכירת נכסים בחו"ל. חשוב להדגיש כי תחולת ההטבות חלה גם על נכסים שנרכשו או פעילויות שהחלו לאחר עלייתו או חזרתו של היחיד לישראל .
עוד חשוב לזכור שבמקרה של עסק או משלח יד, עבודה שבוצעה בישראל אינה פטורה ממס או מדיווח בשום מקרה. תושבים חוזרים ותיקים או עולים חדשים אשר עובדים בישראל חייבים ברוב המקרים במס מלא על העבודה המבוצעת מישראל, אלא אם חלק מהעבודה הופק מחוץ לישראל ובגינו ניתן לבקש לפצל את ההכנסה בגין סך ימי העבודה בחו"ל ביחס לסך ימי העבודה בכל התקופה, לחלק פטור ולחלק חייב".
מה לגבי הטבות מס לתושבים חוזרים שאינם ותיקים, למשל הצעירים שעזבו ושבו טרם תקופה או משפחות שחוזרות ארצה?
"לתושבים חוזרים שנכנסים לתחולת מעמד של "תושב חוזר" (ולא תושב חוזר ותיק), מוצעות הטבות שונות בגין בנכסים זרים שנרכשו בתקופת השהות מחוץ לישראל כגון פטור ממס על הכנסות מקצבה, מתמלוגים, משכירות, מריבית ומדיבידנד במשך 5 שנים, וכן פטור ממס על רווחי הון מסוימים לתקופה של 10 שנים ועוד".
מירון מציינת כי מכיוון שרשות המיסים מכירה בעובדה שההחלטה להעתיק את מרכז החיים היא החלטה מורכבת, נקבע מנגנון שנת הסתגלות במקרים מסוימים כגון עולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים. "במקרים כאלה, ניתנת האפשרות לבקש תקופת הסתגלות של שנה מיום ההגעה לישראל, במהלכה ימשיכו להיחשב כתושבי חוץ. את הבקשה יש להגיש תוך 90 יום מיום ההגעה לישראל, וזו, תאפשר לבחור שלא להיחשב כתושב ישראל למטרות מס במהלך תקופה זו"