וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

משמעות התקציב הביזיוני: העלאות מסים או הגדלת החוב

שלמה מעוז

עודכן לאחרונה: 1.12.2023 / 8:06

הממשלה העבירה בדיון לילי תקציב נטול בושה ואחריות שפוגע ביכולת המשק להתאושש, כולל מיליונים שהלכו בעת מלחמה לגופים שמסייעים לחרדים להשתמט מצה"ל. גפני משתלח בנגיד בנושא הריבית, האם הוא רוצה שנהיה טורקיה?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', ראש הממשלה בנימין נתניהו. חיים גולדברג/פלאש 90, עיבוד תמונה
שר האוצר וראש הממשלה. מעבירים תקציב שמתעדף מענה לצרכים קואליציוניים על פני צרכי השעה/עיבוד תמונה, חיים גולדברג/פלאש 90

ריבית הבנק המרכזי בארה"ב עומדת מאז יולי השנה על כ-5.31%, בהכרזה הרשמית בין 5.25%-5.5%. הפד מחזיק בריבית זו על מנת להבטיח ירידה באינפלציה, עד ליעד המוחלט שהוא הציב, 2%. מדי פעם בחודשים האחרונים מאיים הפד כי ייתכן ויעלה את הריבית בכדי להבטיח שהאינפלציה הוכרעה, אבל חולשת המשק האמריקאי ברבע האחרון של 2023 גורמת ליציבות בשער הריבית.

בתי השקעות ובנקים מסחריים אפילו מקווים לירידה בריבית, אבל הפד אינו ממהר לתת תחזיות כאלה. האינפלציה אומנם ירדה בארה"ב בחודש אוקטובר לשיעור שנתי של 3.2% לאחר 3.7% בחודשים אוגוסט-ספטמבר, אך עדיין רחוקה מהיעד של 2% הקשה להשגה ככל שיורדים בקצב האינפלציה.

ההחלטות על הריבית בארה"ב מתקבלות על ידי הוועדה הפדרלית לשוק הפתוח, FOMC, לאחר דיוניים שנמשכים כל פעם יומיים, בהם משתתפים 12 חברי הוועדה.

חברי הוועדה של הפד למדו לימודי ליבה כמו חשבון בסיסי, כפל וחילוק, הם שולטים ברזי השפה וכן הם בעלי ידע בהפעלת מחשב. חברי הוועדה לקביעת המדיניות המוניטרית בארה"ב רכשו תארים אקדמאיים מתקדמים בכלכלה והתמחות בתחום המוניטרי. הם מונו לתפקיד רק לאחר שנבחנו כישוריהם להנהיג מדיניות מוניטרית אחראית למשק האמריקאי, ממנו נגזרות רוב ההחלטות בתחום זה של מדינות העולם.

אינפלציה היא מחלה רעה בישראל כמו בכל העולם. משק (יהיה אשר יהיה, בכל העולם), אינו יכול לתפקד במיטבו בזמן אינפלציה הגוררת ירידה בהשקעות, בגלל אי ודאות לגבי ערך הכסף ושווי סחורות ותמורה עבור עבודה בעתיד. מצב זה מביא לבסוף לאבטלה הנובעת מירידה בהשקעות - ומשם הדרך לעוני קצרה, עוני של ממש, לא העוני כדרך חיים, כפי שחלק מהציבור הנסמך על שולחן הממשלה, אימץ בשטייטל בישראל.

נגיד בנק ישראל אמיר ירון, חבר הכנסת משה גפני. יונתן זינדל/פלאש 90, עיבוד תמונה
נגיד בנק ישראל ויו"ר ועדת הכספים. האם ההתקפה של גפני על פרופ' ירון היא תולדה של חוסר בלימודי ליבה?/עיבוד תמונה, יונתן זינדל/פלאש 90

בדרך למרס טורקי?

בעולם הגדול רק נשיא טורקיה סלל דרך עבור תיאוריה חדשה - בלימת האינפלציה דווקא באמצעות הפחתת הריבית, כשוחד פוליטי לציבור הטורקי המסכן. התוצאה בבזאר הטורקי היא קריסת המשק ועתה העפלת האינפלציה ל-62% וריבית של 40%.

בישראל מי שקרא להפחית הריבית מזה זמן רב הוא יו"ר ועדת הכספים משה גפני שקבע כי נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון הוא נגיד רע והוא מצר על כך שהממשלה החליטה השבוע למנות אותו לקדנציה נוספת. גפני כואב את הקשיים של נוטלי המשכנתאות וכבר בפברואר השנה ביקש לחוקק חוק למנוע העלאת הריבית למשכנתאות הקשורות לריבית הפריים.

גפני אומר כי הקדנציה של פרופ' אמיר ירון מאופיינת בפגיעה בחלשים. מה שגפני שכח שהריבית הנמוכה הייתה אחת הסיבות להאמרת מחירי הדירות בכל העולם וגם בישראל.


בנק ישראל אומר כי יציבות מחירים היא תנאי לפעילות תקינה של המשק כולו. העלאות הריבית מנעו גאות אינפלציונית שפוגעת בראש ובראשונה בשכבות החלשות. בהודעה נדירה בנק ישראל אומר הבנק כי עדיף שגפני יהיה בקיא ביסודות הכלכלה וגם מעודכן במה שקורה בחוץ לארץ.

נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות המעסיקים ד"ר רון תומר מצר על כך שבנק ישראל החליט השבוע להותיר הריבית על 4.75%, לטענתו בזמן המלחמה, כאשר עסקים ומשקי בית מתקשים, אין מקום לעשות שימוש בריבית ככלי להפחתת האינפלציה.

נציין כי שיעור האינפלציה בישראל ב-12 החודשים שקדמו לאוקטובר היה 3.7%, גם בניכוי סעיפים כמו מחירי ירקות ופירות ודיור, שיעור האינפלציה גבוה, מעל 3%. נציין כי אינפלציה פוגעת ביכולתם של התעשיינים לבחון החלטות רציונליות להשקעה לטווח בינוני וארוך והם עלולים לקבל החלטות שגויות רק בגלל שיכלו לגייס הון במשך שנים בריבית נמוכה ואף הרוויחו מהאנומליה של הריבית הנמוכה מתחת לשיווי משקל ארוך הטווח.

האינפלציה גם משבשת את יכולתם וזכותם הבסיסית של משקי הבית לעקוב אחר המחירים שקובעים התעשיינים והיבואנים בעוד ששכרם של המפרנסים עלול להישחק במקביל. בנק ישראל פעל להפחתת צפי האינפלציה גם באמצעות הכרזתו כי יתערב מסיבית בשוק המט"ח, כך עשה באמצעות 8 מיליארד דולר, מה שגרר לבסוף את ייסוף השקל מול הדולר, היורו וסל המטבעות כאחד.

עוד עזרה למלחמה גם הירידה בערכו של הדולר בעולם בשיעור של 2.7% בחודש האחרון מול סל המטבעות שלו. עזרו גם הירידה בציפיות האינפלציה והירידה במחירי הנפט (בים הצפוני ירד מחיר הנפט בחודש האחרון ב-7.3%).

לדעתי ללא גורמים אלה ומלחמת "חרבות ברזל" היה מקום דווקא להעלות את הריבית בכדי למגר את נזקי האינפלציה. הנגיד אומר אחרי ההודעה על החלטת הריבית, כי הבנק המרכזי מכין את המשק, בכל הנגזר מיכולתו של בנק ישראל לסייע לעסקים ומשקי בית כאחד, להתאוששות לאחר תקופה קשה של מלחמה, כפי שעשה בעבר וכפי שהיה לאחר הקורונה.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

קק"ל מעודדת לימודי אקלים באמצעות מלגות לסטודנטים צעירים

בשיתוף קק"ל
משרד עובדי הייטק. ShutterStock
ענף ההייטק משפר ביצועים. האם רואי השחורות יתנצלו?/ShutterStock

המשק עודנו חזק

נציין כי רק משק חזק, כפי שנכנס המשק הישראלי למלחמה, יכול ויוכל להתמודד עם אתגרי ההוצאות התקציביות הכרוכות במלחמה ותוצאות המלחמה.

שימו לב לחוזקו של המשק: על פי נתוני הלמ"ס הטריים, גם באוקטובר שיעור האבטלה מכוח העבודה היה נמוך במיוחד, 3.1%. שיעור ההשתתפות בכוח העבודה עמד על 63% ושיעור התעסוקה בקרב בני 25-64 היה 79%. יש לציין כי מטבע הדברים נתונים אלה מתעלמים מגיוס המילואים.

עוד על פי הנתונים: ייצוא שירותי הייטק, מנוכי עונתיות, ב-12 החודשים שקדמו לספטמבר היה 52 מיליארד דולר לעומת 48.8 מיליארד דולר בשנה קודם לכן. כלל ייצוא השירותים העסקיים באותה תקופה עמד על 67.9 מיליארד דולר לעומת 64.3 מיליארד דולר בשנה הקודמת.

גם הייצור התעשייתי המשיך לצמוח ערב המלחמה, עם עליה בשיעור שנתי של 4.5% ברבע השלישי של השנה, זאת לאחר עליה של 0.9% ברבע השני של השנה - מזה זינוק של 6.4% בייצור התעשייתי של טכנולוגיה עילית, לאחר עלייה של 0.8% ברבע השני של השנה.

גם ייצוא הסחורות עלה בשלושת החודשים שקדמו לאוקטובר, כן כולל חודש המלחמה! בשיעור שנתי של 9.5% לאחר 10.3% בשלושת החודשים שלפני מאי. שימו לב, פדיון ענפי ההייטק עלה בשלושת החודשים של הרבע השלישי של השנה בשיעור שנתי מדהים של 13.5% לאחר 14.6% ברבע השני של השנה, מזה פדיון תעשיית ההייטק עלה ב-31.4% לאחר 20.4% ופדיון שרותי ההייטק עלה ב-4.5% לאחר 11.2%, בהתאמה.

אני שואל: לא הגיע הזמן שכל רואי השחורות מקרב "300 הכלכלנים", הפוליטרוקים, שפרסמו הודעות על קריסת המשק וענף ההייטק כאילו הם ממש מעבר לפינה, יתנצלו?

ערימת מטבעות של שקלים. ShutterStock
עלות המלחמה: כ-160 מיליארד שקל - ואם מוסיפים לזה גם ירידת הכנסות ממסים כתוצאה מצמצום הפעילות המשקית, מגיעים כמעט ל-200 מיליארד שקל/ShutterStock

כמה עולה מלחמה?

בנק ישראל אומר כי על רקע חוזקו של המשק עדיין תהיה צמיחה של 2% לשנה, השנה ובשנת 2024, כלומר אפס צמיחה לנפש, גם זה הישג על רקע המלחמה הארורה. בנק ישראל מניחה כי המלחמה תהיה רק מול רצועת עזה, אך אם תתרחב, התמונה תשתנה. בשל חוזקו של השקל ושער הריבית, שיעור האינפלציה השנתי לרבע האחרון של 2024 יהיה 2.4%.

עוד צופה הבנק המרכזי כי הריבית של בנק ישראל תהיה בין 3.75%-4%, כך על פי מחלקת המחקר של בנק ישראל. המלחמה תגרע 3% מהתוצר, הפגיעה תהיה הן מצד ההיצע והן מצד הביקוש, מעריך הבנק המרכזי.

מצד ההיצע הפגיעה היא כתוצאה מהיקף גיוס צבא המילואים והשבתה חלקית של מוסדות חינוך. בענף הבנייה תהיה פגיעה משמעותית בעיקר בגלל הגבלות בכניסת עובדים פלסטינים מיהודה ושומרון. בענף החקלאות הפגיעה היא בעיקר בגלל עזיבתם של העובדים הזרים, תאילנדים בעיקר. גם כושר הייצור של המשק נפגע בשל פגיעות פיזיות.

מצד הביקוש הפגיעה תהיה בעיקר בענף התיירות, מניסיון העבר זה יכול להימשך תקופה ארוכה. שיעור האבטלה יהיה השנה בממוצע, למרות המלחמה, רק 4.3% לעומת 3.6% בתחזית הקודמת ובשנה הבאה, כך על פי אותה הערכה, שיעור האבטלה יעלה ל-4.5%.

עלות המלחמה בשלוש השנים 2023-2025 תהיה 107 מיליארד שקל. הפיצויים שהממשלה תצטרך לשלם עבור נזקים ישירים ועקיפים נאמדים ב-22 מיליארד שקל. ההוצאות האזרחיות האחרות, ב-25 מיליארד שקל. לזה יש להוסיף עוד עליה בתשלום הריבית כתוצאה מגיוס הון בריבית עולה, בסך עוד 8 מיליארד שקל.

כלומר, עלויות המלחמה יסתכמו בערך ב-163 מיליארד שקל, כך על פי הערכות בנק ישראל. הסכום בו נוקב בנק ישראל מאוד קרוב להערכה שעשיתי ארבעה ימים לאחר פרוץ המלחמה, הערכה שפורסמה פה בוואלה! כסף, והעריכה את עלות העמדת האמצעים על ידי המדינה בהיקף של 160 מיליארד שקל עד סוף 2025, למעט החזר חובות.

בנק ישראל מעריך כי אובדן ההכנסות ממסים יהיה 35 מיליארד שקל, כך שבסך הכל עלות המלחמה תהיה בהיקף אדיר של 198 מיליארד שקל.

ההרס בזירת הטבח בקיבוץ בארי. 17באוקטובר 2023. רויטרס | רונן זבולון, עיבוד תמונה
בית שרוף בקיבוץ בארי. הכסף צריך ללכת למימון המלחמה, מימון השיקום והבנייה מחדש וכן תמריצים להגברת הפעילות הכלכלית/עיבוד תמונה, רויטרס | רונן זבולון

בלי בושה

לצד המדיניות המוניטרית האחראית שבנק ישראל מגלה, לקואליציה הבסיסית (לפני הצטרפות המחנה הממלכתי) אין בושה, במקום לעבור למדיניות תקציבית אחראית למימון הוצאות המלחמה והשלכותיה היא קיבלה החלטה, בישיבה לילית השבוע אור ליום שלישי, להמשיך בהעברת תקציבים לחרדים שהם חברי הקואליציה, אותם חרדים שרובם גם משתמט משירות צבאי וכמעט כולם גם משתמטים מלימודי ליבה.

במסגרת הרחבת התקציב לשנת 2023 בהיקף של עוד 30.3 מיליארד שקל, בעיקר לצורכי מימון המלחמה ומימון ההשלכות האזרחיות של המלחמה, בתוך התקציב המעודכן ישנה תוספת של מעל למיליארד שקל ורבע להגדלת שכר המורים במגזר החרדי, שאינם מלמדים לימודי ליבה וגם אינם מפוקחים ועומדים בכללי מנהל תקין.

עוד 400 מיליון שקל מיועדים לתלושי מזון בהנהגתו של השר לשעבר, ח"כ אריה דרעי. הנה כי כך לא צריך להתעמק בחשבון או ללמוד מקצועות ליבה בכדי לקבל כסף מהמדינה.

שיא החוצפה העברת 10 מיליון שקל בתקציב החדש עבור "גופי תיאום וקישור" הפועלים למניעת גיוס חרדים לצבא ההגנה לישראל הנלחם כרגע ברצועת עזה ומגן על גבולות המדינה גם בצפון, במזרח ובמפרץ אילת.

כלל הכספים הקואליציוניים בתקציב הדו שנתי 2023-2024 הם בסכום של 13.8 מיליארד שקל. מי שהיו צריכים להיות זכאים זכאים לסיוע ממשלתי הם דווקא גופים כארגון "איחוד הצלה" המפעיל קרוב ל-7,000 מתנדבים, שהיווה כח אדיר בחילוץ והצלה רפואית של נפגעי הטבח בשבעה לאוקטובר השנה, ארגון המתקיים רק מתרומות. המתנדבים במלחמה זו מאיחוד והצלה הם צדיקים של אמת. כך גם מתנדבי זק"א, איתור חילוץ והצלה, שרובם חרדים. גם הגוף הזה הוא חסר תקציב ראוי מצד משרד הפנים.

אנשי זק"א פעלו באמונה למען כבוד המת וביצעו פעולת קודש לזיהוי חללי השבעה באוקטובר, בזמן שמשרדי הממשלה האחראים על כך היו משותקים ומוכי הלם. מתנדבי זק"א עבדו יום ולילה במחנה הצבאי "שורה" ברמלה, בתנאים קשים של זיהוי גופות מתוך ערימות.

לשכת הגיוס תל השומר 29 באוגוסט 2018. ראובן קסטרו
באים לקבל פטור משירות צבאי. למרות ההתלהבות במגזר החרדי, שהביאה לעלייה בגיוס, יש לזכור שתקציב המדינה כולל תשלום נדיב למי שבחרו להשתמט/ראובן קסטרו

בלי אחריות

מדיניות פיסקלית לא אחראית של הממשלה כפי שבאה לידי ביטוי בתקציבים הקואליציוניים שאושרו השבוע מחייבת את הממשלה לאחד משניים: או להעלות מסים, כרגע זה לא רלוונטי בשל המלחמה והצורך לאפשר התאוששות מהירה של המשק, או ללוות כסף באמצעות גיוס הון למימון הצרכים המתרחבים של המדינה. ככל שהממשלה תהיה בזבזנית יותר (השנה - כפי שאושר השבוע לגבי הכספים הקואליציוניים ובשנה הבאה אם לא יעשה סדר יסודי וייבנה תקציב חדש לחלוטין) יהיה צורך לגייס יותר בשוק ההון.

הרחבת גיוס ההון תביא לעלייה בחוב הממשלתי, גם לעלייה בחוב ביחס לתוצר, כך שהממשלה תיאלץ לשלם יותר עבור חובותיה לאורך שנים. מדובר בתוצאה גרועה שתביא לתקציב מוגדל לתשלום חובות לאורך שנים במקום תקציב לחינוך, תשתיות ובריאות, חד וחלק.

אלא שאלה הם כבר חישובים מסובכים שלוקחים בחשבון השלכות כלל מערכתיות בין תקציב, משק, ביטחון ממלכתי ורמת חיים לאורך שנים. חישובים אלה כבר יהיו מעבר ליכולתם של חלק מהחרדים הנמנעים מלימודי ליבה, שירות צבאי והבנה של הנדרש מעם הנלחם על חייו וזהותו במשק מודרני עדכני ומתוחכם.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    6
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully