המלחמה וגובה הריבית ממשיכים ללחוץ את העסקים הישראליים מטה והחלו לאיים על כ-143.3 מיליארד שקל מכספי הפנסיה והגמל של הציבור הישראלי.
האיום נובע היות וכספים אלה מושקעים (נכון לסוף יוני האחרון) על ידי חברות הפנסיה והגמל הישראליות באפיק אגרות החוב הקונצרניות, כך על פי נתוני חברת סמארטבול, שפיתחה מערכות לניתוח השקעות של גופים מוסדיים.
הנתונים מראים עוד כי כ-57 מיליארד שקל מאותם הכספים המושקעים באג"ח הקונצרני מנותבים לחוב עבור חברות הנדל"ן, אשר אגרות החוב שלהן נסחרות בבורסה בתל אביב.
אג"ח קונצרני הינו אפיק השקעה שנחשב מופחת סיכון לעומת השקעה במניות לדוגמה, והינו אחד מאפיקי ההשקעה העיקריים של הגופים המוסדיים בישראל.
מדובר למעשה בחוב המגויס על ידי חברות שונות בבורסה, שכנגדו מתחייבות האחרונות לשלם ריבית למלווים, שהם מחזיקי באגרות החוב.
החברות המגייסות חוב אמנם מתחייבות לריבית מובטחת ומוגדרת מראש כנגד ההלוואה הניתנת להן, ואף במקרים מסוימים מעמידות בטוחות כנגד החוב, אך הירידה שהן חוו בפעילות העסקית בשנה האחרונה, לצד העלייה בהוצאות המימון, מקשות על חלקן לפרוע את החוב שהתחייבו לפרוע במועד ואת הריבית הנגזרת בגינו.
לקשיים שיצרו המלחמה והעלאת הריבית, השפעה גם על ירידת ערך הבטוחות שהועמדו על ידי החברות, ואשר מעמידים בסיכון את החזר השקעת החסכונות שלנו בהלוואות לאותן חברות.
מספר חברות בורסאיות שגייסו בשנים האחרונות מיליארדי שקלים באג"ח, בין היתר מכספי החסכונות שלנו, כבר החלו לחוש את הקשיים על בשריהן. דיווחיהן הציבוריים על אותם קשיים הבהילו את מחזיקי האג"ח, שמיהרו להגיש בקשות לפירעון מיידי של החוב והמחישו את הסיכון.
אחת הדוגמאות שזכו לתהודה בתקופה האחרונה היא זו של חברת הנדל"ן 'חנן מור', שמחזיקי שתיים מסדרות האג"ח שלה (סדרות ט' ו-טו') הגישו בקשה לפירעון מיידי לאחר שבנק לאומי הודיע על כוונתו לפעול לאכיפת שעבודים על קרקעות הנמצאות בבעלות חברות בנות של החברה.
חנן מור, כאמור, אינה מקרה בודד, וקיימות חברות נוספות הנמצאות בהסדרי חוב או דיונים מול מחזיקי אגרות החוב שלהן, כדוגמת החברות: 'דלשה', 'הרץ פרופרטיז', 'דה זראסאי', 'בול מסחר', 'יוניבו' ו'גיבוי', המגדילות את סימן השאלה המתנוסס מעל כספי החיסכון המצויים בקערת האג"ח.
עו"ד ניר זוהר, שותף במשרד עורכי הדין שטיינמץ, הרינג, גורמן ושות' המתמחה בשוק ההון ובהסדרי חוב בתאגידים מדווחים, הסביר לוואלה! כסף, כי "להתנהלות מחזיקי אגרות החוב ישנה חשיבות לגבי התוצאה הסופית של הסדר מהסוג המתואר, קרי לשיעור החזר החוב המתואם שיקבלו מחזיקי אגרות החוב.
"להסדרי החוב אין ספר חוקים כלשהו או מתווה פעילות סדור שעל פיו יש לפעול. במקרים רבים יש למחזיקי סדרת אג"ח בחברה מסוימת, אינטרס מנוגד עם מחזיקי אגרות חוב של סדרת אג"ח אחרת באותה החברה.
"לצד זאת, רוב מחזיקי האג"ח שבידם שעבוד מובטח על נכס ספציפי ואשר שוויו גבוה מגובה החוב, מעדיפים לפעול לפירעון מיידי של החוב כאשר צפה ועולה הפרה כלשהי שביצעה החברה נוטלת החוב.
"אם ניקח לדוגמה את אג"ח חנן מור מסדרות ט' ו-טו', אין חולק על זכותם של המחזיקים לדרוש פירעון מיידי. אולם דרישתם, לו הייתה נענית על ידי בית המשפט, עשויה הייתה לגרום לגלי הדף ולגרום נזק למחזיקי הסדרות האחרות".
באופן כללי, וללא התייחסות למקרה של חנן מור באופן ספציפי, השאלה המרכזית ששבה ועולה היא האם ומתי לדרוש פירעון מיידי?
"בסופו של דבר, מטרת מחזיקי האג"ח היא להביא לפירעונו של החוב כלפיהם ולכן במקרים שבהם קיים חשש שהחוב לא ייפרע, מכל סיבה, יש להם זכות ואף חובה לפעול באגרסיביות ובמהירות להגן על זכויותיהם.
"צריך לזכור שבמסגרת הסדר חוב לרוב יהיו מעורבים גם שחקנים נוספים, כגון בנקים, חברות אשראי חוץ-בנקאי, קרנות פרטיות או משקיעים פרטיים ואשר מעורבותם עשויה להקשות עוד יותר להגיע למצב של פירעון הערך המתואם של האג"ח ואף למצות את מלוא הנשייה הפוטנציאלית.
"המחזיקים פשוט מעוניינים לקחת סיכון מינימלי, ופועלים למימוש זכויותיהם לרבות הביטחונות שהועמדו להם, ברגע שניתנת באפשרותם היכולת לפרוע לפחות את הקרן. ואולם בפועל, אסטרטגיה זו, אשר חוזרת על עצמה, לא תמיד ממקסמת את כלל החזר החוב שניתן כהלוואה לכלל סדרות האג"ח, אלא ממוקדת רק בסדרת אג"ח ספציפית מובטחת.
"לפיכך, לפני שמחזיקי סדרת אג"ח מגישים בקשה לפירעון מיידי, אני סבור שנכון שכלל מחזיקי הסדרות ידונו יחד, תוך התחשבות הדדית, כיצד להגיע למצב שעוגת הנשייה תהיה גדולה ככל הניתן. המשמעות עבור כספי הפנסיה והגמל של כולנו ברורה - יותר כספים".
לשאלה כיצד ניתן להבטיח אינטרס משותף עונה עו"ד זוהר, כי "ניתן, לדוגמה, לפעול להבטיח לסדרות האג"ח המובטחות אפשרות ל-UPSIDE (פוטנציאל עלייה) כתוצאה מעלייה עתידית של מחיר הנכס המשועבד, וזאת מבלי שתהיה משקולת על צווארה של החברה המתקשה או על צווארם של הנושים, זאת לצד המשך צבירת הריבית ואולי אפילו הגדלתה".
הצעה זו אולי מתאימה יותר, לחברות נדל"ן (בייחוד שנכסיהן בישראל), אך זוהי רק דוגמה אחת לפתרון.
המוסדיים בהקשר זה הם הגורם הקלאסי לניווט המהלכים להגעה לתוצאה המבוקשת, הן בשל היותם מנהלי כספי הציבור עם אינטרסים דומים בין כלל השחקנים, והן בשל גודלם והנתח שהם מחזיקים בסדרות האג"ח השונות".
בשוק ההון מביעים מעט סקפטיות על יכולת הגופים המוסדיים, המתחרים אחד בשני, לחבור יחד למטרה משותפת, אך יש לציין כי הדבר כבר נעשה על ידם בעבר, בעיקר בהקשרי תנאי שכר בחברות ציבוריות ומינוי חברי דירקטוריון ונושאי משרה בכירה.
"האינטרס המשותף גדול אף יותר" מסביר עו"ד זוהר "שכן מדובר בהצפת ערך לעמיתיהם שהינו נר לרגלי הגופים המוסדיים, ובעיקר בתחומי הנדל"ן, התופסים חלק משמעותי מסדרות האג"ח השונות עקב היותו ענף הדורש מימון רב לפעילותו.
"הנתונים עדיין מראים כי הביקוש לנדל"ן בישראל עולה על ההיצע כמעט מידי שנה, ולכן, המתנה עם מכירת נכסים ללא לחץ, תביא במרבית המקרים לכך שהנכס יימכר במחיר גבוה יותר, ולהצפת ערך לחסכונות הציבור.
"צריך גם לזכור שבמצב שבו חברה נמצאת בהליכי הסדר או כינוס מול מחזיקי אגרות החוב, קשה לאתר רוכשים בשווי הריאלי של הנכס, כיוון שאף רוכש פוטנציאלי לא רוצה 'לצאת פראייר' ולכן יעדיף להמתין שהנכס יוצע במחיר נמוך יותר במסגרת כינוס נכסים.
"ניתן להניח שאם הנכס המשועבד יועמד למכירה ללא לחץ, לאחר המלחמה המתנהלת כיום ובמצב בו הציפייה היא לתקופה של הורדת ריבית, אפילו מתונה, התמורה עשויה להיות גבוהה יותר מהתמורה שניתן יהיה להשיג ממכירתו כעת. ובמידה וקיים משבר אמון עם הנהלת החברה, יכולים הנושים להציע מנהל מטעמם אשר יוענקו לו סמכויות לפיקוח על ניהול ומכירת הנכס המשועבד.
"שיתוף פעולה בין הסדרות (האג"ח), כדוגמת הקונסרציום של הבנקים והמוסדיים שהתגבש בקבוצת חנן מור, והפעלת שיקול דעת ארוך טווח, ישיג תוצאות טובות יותר, יסייע להגדיל את קופת החסכונות של הציבור, וגם לא יניח חרב על צוואר העסקים שימשיכו לפעול. שהרי מה שצריך להוביל את הנושים הוא מקסום הרווח המצרפי".