"זו לא הייתה רק שבת שחורה. זו הייתה שנה ארורה. לא, לא מבחינת שוקי ההון, לא לפני השבת השחורה וגם לא אחריה. השבת השחורה שינתה את חיינו בארץ הזו, אבל השינויים החלו להתרחש כבר קודם, אלא שהם התעצמו באופן מדהים ומעורר חלחלה.
לכל הכותבים בפרויקט "זה לא אותו הבית" >>
"תחושת החרדה שהייתה מנת חלקם של רבים ורבות מתושבי הארץ הזו עוד קודם לשבת השחורה בימי ההפיכה המשטרית, העצימה. אובדן תחושת הביטחון של כמעט כל אזרח במדינה הזו היה קודם, וגם הוא התעצם והגיע למחוזות מסויטים. ומה שמחבר את שני אלה, תחושת החרדה ותחושת אי הביטחון, זה חוסר האמון של האזרחים בקברניטי המדינה ובמקבלי ההחלטות.
"ובתוך כל השחור הזה, האופל הזה, הייתה נקודת אור. לא, לא נקודת אור. אלומת אור. וזה בעיקר מה שהשתנה. הגילויים המופלאים של התנדבות החברה האזרחית, ולא פחות חשוב, ההתגייסות האדירה של המגזר העסקי, זה ששנים חי בתוך הבועה של עצמו, ועכשיו, עוד בימי ההפיכה המשטרית ואף יותר מכך בעת המלחמה, נרתם כל כולו.
"מבחינתי זה סוג של הגשמת חלום, כי בדיוק כך צריך לנהוג המגזר העסקי. להיות קשוב לעובדים, קשוב לספקים, קשוב לקהילה שמסביבו, מופת של קפיטליזם קשוב. כל זה הפך אותי ליותר נחוש להילחם למען ישראל טובה יותר, למען מנהיגות שתהיה ראויה לעם הזה, גם כאשר תסתיים המלחמה ונחזור לסוג של שגרה".