ה-7 באוקטובר ייזכר כאחד הימים הארורים בתולדות מדינת ישראל, אך גם כיום בו התגלו גיבורים ומעשי גבורה שיסופרו עוד רבות. השבת השחורה גרמה לטלטלה גדולה במדינת ישראל וחשש גדול לקרע בין היהודים למוסלמים החיים אלו לצד אלו בישראל.
הימים חלפו וחששות אלו התפוגגו ומקביל התגלו סיפורי גבורה מסמרי שיער אודות מוסלמים שהצילו מאות יהודים.
ג'אמל וראקי, מתנדב איחוד הצלה, היה הראשון שהגיע לאיזור הקרבות בקיבוץ רעים ומיד הבין כי מדובר באירוע טרור גדול ממדים. תחת ירי כבד הוא חילץ מעל מאה פצועים ומבלים מאזור המסיבה תוך סיכון חייו. השבוע הוא קיבל את אות המכון היהודי ערבי לדו קיום. "הייתי הראשון מכוחות ההצלה שנכנס לאזור" שחזר וראקי והוסיף:"ראיתי עשרות פצועים מוטלים, החלטתי שאני לוקח כמה שאפשר וניתן ומחלץ. אני מעריך שחילצתי מעל 100 איש, זו השליחות שלי ולא חשבתי לרגע אחרת".
יוסף אלזיאדנה הוא נהג הסעות מרהט. ביום שישי בערב הסיע קבוצה של צעירים מהישוב עומר למסיבה ברעים וקבע לאסוף אותם בחזרה עם צאת השבת. לבוקר שבת התעורר למשמע אזעקות והתרעות, הטלפון לא הפסיק לצלצל, על הקו היה אחד הצעירים שהתחנן על חייו וביקש שיוסף יגיע להציל אותו ואת חבריו. יוסף לא חשב פעמיים וטס לאיזור המסיבה, בדרך התגלו בפניו ממדי הזוועה - עשרות גופות מוטלות בצידי הדרך לצד רכבים מפויחים. יוסף בחר להמשיך ולהציל את הצעירים. תחת אש כבדה, ומחבלים שיורים עליו הוא הגיע ללב המסיבה, אסף את הצעירים וטס מהמקום.
בשלב זה הוא הבין כי הצמתים והדרכים הראשיות שורצות מחבלים והחליט לפתוח בנסיעה לכיוון השדות, אותם הכיר היטב. בדרך אסף עוד צעירים רבים, כ-30 במספר, ובנוסף כיוון רכבים רבים של מבלים לנסוע אחריו עד קיבוץ צאלים ובכך הציל עשרות מבלים והשיב אותם כשהם החיים למקום מבטחים. "היו לי לא מעט הזדמנויות לוותר ולחזור למשפחה, אך החלטתי להציל חיים. כולנו בני אדם, מוסלמים, יהודים, אני לא חושב שאני גיבור, עשיתי מה שצריך".
יוסף, אגב, זכה בימים האחרונים לקבל איומים מצד אנשי חמאס בעזה ששמעו על סיפורי הגבורה שלו.
את בני משפחת אלקרנואי מרהט הכירו היטב בבארי, הם הפעילו את חדר האוכל והתחברו לבני המקום. בבוקר שבת
יאסר אלקרנאוי, מנהל חדר האוכל בקיבוץ, שהה במקום עם אחיו מחמוד ובני דודיו הישאם ו-ואסים.
בשלב מסוים כשהחלו היריות בקיבוץ הם החליטו לעזוב את חדר האוכל ונסעו אל מחוץ לשער הקיבוץ, בשלב זה הבחינו ברכב ובו גופות והבינו שיש חדירת מחבלים, מחמוד ו-ואסים, עצרו את רכבם קיבלו החלטה ותוך סיכון חיים עמדו בצדי הדרך וכל מי שהתקרב ברכב או בצעידה לאיזור הקיבוץ הם סימנו לו לברוח ובכך הצילו עשרות מבלים שהגיעו מהמסיבה ותושבי הקיבוץ. בשלב מסוים אף הצילו בני המשפחה את איה מידן בת הקיבוץ שיצאה לרכיבה על אופניים ושבה לביתה עם התחלת ההתקפה. במשך שעות רבות דאגו להסתירה עד אשר הגיעו כוחות הביטחון.
עם חשיפת הסיפורים החליטו במכון היהודי ערבי שבהסתדרות בראשות ארנון בר דוד וממלא מקומו, רועי יעקב, להוקיר תודה ואות כבוד למוסלמים שסיכנו את חייהם להצלת חיים. כל הגיבורים זכו השבוע לאות הוקרה ותעודה בה נכתב: "בימים מורכבים, בזמנים קשים, מתגלים האנשים הערכיים. תוך סיכון חיים ממשי, בחרת להציל חיים. אנשים כמוך הם הכח והרוח שלנו להמשיך ולחתור לחיים משותפים".
מי שהעניק את תעודות ההוקרה היה מנכ"ל המכון היהודי ערבי, שאדי קבלאן שסיכם:" כל המציל נפש אחת, כאילו הציל עולם ומלואו. בעוז ובגבורה האנשים האלו הצילו חיים ומשפחות שלמות. הם ההוכחה שאפשר לחיות כאן ביחד".