האזהרות של רשתות השיווק מתממשות. אייל רביד, הבעלים של רשת ויקטורי, אומר שכבר בימים הקרובים, יורגש מחסור בירקות, ובעיקר של עגבניות, שיילך ויחמיר, בגלל היעדר כוח עבודה מיומן שיכול לקטוף אותם ולזרוע את התוצרת לעונה הבאה.
"מנהל הירקות שלי מסתובב כמו נרקומן ומחפש עגבניות", הוא אומר לוואלה, "ואין למצוא בכל השוק. אין לי מספיק עגבניות לסוף השבוע הקרוב, ויש מחסור בקישואים, מלפפונים. שבוע הבא, כל המדינה זה ירקות מתורכיה וזה מרתיח".
בצר לו שלח מכתב לשר הכלכלה, ניר ברקת והתחנן לעזרה בשם החקלאים, תחת הכותרת: "גסיסת החקלאות הישראלית - החקלאים זועקים והייבוא בלתי נמנע".
לדברי רביד, "חקלאים איתם שוחחתי לאחרונה מדברים על אבסורד - אנחנו זועקים לסחורה, להם אין זריעה, ובקרוב ייאלצו לייבא במקום לגדל. אם לא נצא עכשיו למבצע זריעה ארצי, לא תהיה תוצרת ישראלית בחודשים הבאים. זה עניין של ימים ספורים עד שנרגיש את המחסור הגדול בירקות, ובעיקר עגבניות".
"אני חי את הדרום", הוא אומר. "הם צריכים עובדים מיומנים, כי אין ידיים קוטפות. מתנדבים זה נחמד, אבל זה חרטא. אנחנו באים ליום-יומיים, מסדרים לעצמנו את הנשמה והמצפון, וממשיכים הלאה. החקלאים חייבים צוות קבוע כדי לקטוף לזרוע, שיעבדו אצלם לפחות חודש, בשכר, לא בהתנדבות. אומרים שעכשיו אין סחורה מטורקיה בארץ? יש 110 טון שנמצאים פה. וזה יילך ויתגבר כי אין ברירה".
החקלאים לא נמצאים תחת הסמכות של משרד הכלכלה, אלא משרד החקלאות. טעית בכתובת, היית צריך לפנות לשר החקלאות, אבי דיכטר.
"שר החקלאות בממ"ד מה-7 באוקטובר, ברקת לפחות יצא ממנו. בשביל מה לפנות לשר החקלאות אם הוא לא עושה כלום?".
זה נראה כאילו אתה מכשיר את הקרקע כדי שתוכל לייבא ירקות, כדי יבואו אליך אחר כך בטענות.
"רק פעם אחת קניתי עגבניות מטורקיה שנמכרו בישראל, ב-10 באוקטובר. כתבתי אז פוסט בפייסבוק, שאני מתבייש למכור עגבניות מטורקיה ברשת שלי. אני כל החיים עובד עם העוטף, ויש שלושה דברים שאני מייבא: שום מסין, תפוח גאלה מאיטליה וקיווי מיוון. זהו. כל השאר כחול לבן, הכל מפורט בשילוט".
יגאל בן מוחא, חקלאי מושב מבטחים ובעל המותג "עגבניה", אומר שמשרד החקלאות השאיר אותם לבד להתמודד עם המחסור בעובדים תאילנדים. "אין מחסור בעגבניות", הוא אומר, "אבל אין מי שיקטוף אותן. התאילנדים מתקשרים ורוצים לחזור, אבל אף אחד כאן לא מטפל בפרוצדורה, שעוברת במשרד הפנים, העבודה והחקלאות. אף אחד לא מדבר איתנו, לא מתעניין, רק אנחנו, המטוסים, ההפצצות והאזעקות. מזל שמגיעים לכאן מתנדבים. היום היו אצלי איציק מרדכי ויורם כהן וקטפו חצילים. אין לנו עם מי לדבר ואנחנו חייבים את התאילנדים שיודעים את העבודה ולא עובדים מסרי לנקה שאין להם מושג בחקלאות".
אייל רביד מציע לגייס לעבודה סטודנטים, חרדים, תנועות נוער. "החקלאים שדיברתי איתם אמרו שצריך 500 ידיים עובדות, למשך 30 יום באופן בהול בשלב הראשון. כי המצב הגרוע שבו אנחנו נמצאים היום, יהיה עוד מעט חלום. המחיר של עגבניה היום צריך להיות 7.5 שקלים. אני היום מוכן להעמיס כל כמות גם ב-10 שקלים, רק תני לי. חקלאי שגר ביתד, והמחבלים נכנסו אליו הביתה וקשקשו לו כתובות בערבית על הקיר, אמר לי בפנים, אייל, תייבא סחורה, כי אין ברירה".
ואי אפשר בלי אתנחתא קומית: לפני חודש יזם סגן שר החקלאות, ח"כ משה אבוטבול, מכתב עליו חתמו עשרות ח"כים ושרים, ביניהם, שר החקלאות, אבי דיכטר, בוא קראו לציבור: "צאו להתנדב ולהציל את ענף החקלאות" והפנו למוקד של משרד החקלאות.
אל הקריאה הצטרף גם שר השיכון, יעקב גולדקנופף, שעובדי רמ"י, שתחת אחריותו, יצאו לעזור בקטיף. היה מועיל יותר לו סגן השר היה משקיע מאמץ בהבאת עובדים זרים לארץ, או לחילופין, מארגן את כל חברי הכנסת לנסוע לעוטף לסייע לחקלאים. 120 זוגות ידיים עובדות, היו מועילות לאזרחים שממילא מתנדבים שם כבר חודשיים, בלי שאף ח"כ לא פנה אליהם.
ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "מאז פרוץ המלחמה החקלאות נמצאת בחוסר של כ-30 אלף עובדים. המשרד בשיתוף עם רשות האוכלוסין וההגירה ומשרד החוץ, פועל לחתימת הסכמים בילטראליים עם מדינות נוספות. עד כה נחתם הסכם עם סרי לנקה להבאת עובדים באופן מיידי.
"בנוסף, הממשלה אישרה להתיר כניסה של 5,000 עובדים זרים בחקלאות במסגרת מסלול חדש, שיגויסו ויוזמנו לישראל על ידי לשכה פרטית בעלת היתר לתיווך עובדים זרים. לצד זאת, המשרד בשיתוף רשות האוכלוסין וההגירה האריכו את זמן שהייתם של העובדים בארץ מעבר ל-5 שנים.
"עד אשר יושלם הפער בעובדים זרים, מממן המשרד את העלויות להבאת מתנדבים, לרבות: הסעות, ארוחות ולינה, ואף מסייע בהבאת אוכלוסיות ייעודיות לעבודה בחקלאות, ביניהם חיילים ובנות שירות לאומי ומכינות. במקביל, מקדם המשרד תוכנית לגיוס עובדים ישראלים חדשים בחקלאות, הכוללת מענק תמרוץ של בין 3,000 ל-8,000 שקל לכל עובד למשך שלושה חודשים.
"המשרד מעודד חקלאים לזרוע ולשתול באזורים אחרים בארץ, אליהם ניתן להגיע ולטפל. חקלאים כבר החלו להגיש בקשות להסבה ושיפוץ של חממות של ירקות בכל הארץ על מנת לפעול למתן מענה לשטחי העוטף אליהם לא ניתן להגיע. בנוסף, המשרד פועל מול משרד האוצר להוזלת אמצעי הייצור לחקלאים כדוגמת מים ואגרות לעובדים זרים, כמו גם תקציבים ייעודיים לשיקום החקלאות בעוטף".