וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

"אין בשום מקום בעולם חוק שמסדיר שאיבת זרע מהרוג"

עודכן לאחרונה: 11.4.2024 / 9:40

מי רשאי לשאוב את זרעו של חלל צה"ל, מה מעמדם של בני זוג שמעולם לא נישאו ואיזה שינוי דרמטי חל בזכויות הקהילה הגאה? תשובות לשאלות הקשות שהמלחמה בדרום הציפה

נשיא המדינה הניח זר בטקס יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל בהיכל הזיכרון, הר הרצל, ירושלים. 25 באפריל 2023. חיים צח, לשכת העיתונות הממשלתית
נשיא המדינה מניח זר לחללי צה"ל. הזיכרון והמורשת הם נחלת הכלל, אבל מי יורש את הנופלים?/לשכת העיתונות הממשלתית, חיים צח

אנחנו חיים במדינה למודת מלחמות ופיגועים, אבל גם מי שעברו כאן את רוב מלחמות ישראל, יסכימו בוודאי ש"חרבות ברזל" היא קשה ואכזרית באופן מיוחד, אולי מפני שרוב חלליה נפגעו בתוך בתיהם.

ההתמודדויות שנאלצו משפחות רבות של אזרחים שנרצחו, חללי צה"ל ונעדרים, היו רבות ומורכבות עוד לפני שפגשו את נבכי הבירוקרטיה והחוק, ובנושא הזה מגיעה מילה טובה לכנסת ישראל, שהשכילה במהירות שיא שאינה אופיינית לה, להעביר מספר תיקונים בדיני משפחה שיקלו ולו מעט על מי שאיבדו את היקר להם מכל.

גילם הצעיר של נופלים ונעדרים רבים העלה סוגיות לא פשוטות בכל הנוגע לסטטוס הזכויות של בן או בת הזוג במקרה בו עדיין אין נישואין כדת וכדין. עורכת הדין דלית יניב מסר, מסבירה כי בימים אלה בפרט, עולה חשיבות מעמד הידועים בציבור בישראל. "מידי יום לצערנו אנו מביאים לקבורה את טובי בנינו ובנותינו. חלקם היו נשואים והותירו אלמנות וילדים, חלקם תכננו חתונה ולא הגיעו אליה, חלקם היו במערכת יחסים ארוכה ומחייבת שטרם הבשילה ובעצם הותירו בן או בת זוג מאחור".

יניב מסר מסבירה כי אותה בת זוג לצורך העניין שלא התחתנה ואף טרם הספיקה לקבל הצעת נישואין, היא בעצם אלמנה ללא טבעת. "מערכת היחסים במקרה שכזה, למרות שאין אירוסין רשמיים, או חתונה היא מערכת יחסים של ידועים בציבור. ומדוע חשוב כל כך כעת להגדיר את הסטטוס הזה באופן חוקי? מכיוון שרק בני משפחה מדרגה ראשונה יכולים לקבל מידע כלשהו לגבי יקיריהם.

"במלחמה הזו לצורך העניין, מידע שנוגע לשאלות כמו: האם בן או בת הזוג נפגעו, נחטפו או נרצחו חלילה. מי שאינו או אינה מוגדרת כידועה בציבור, לא תקבל בדל מידע לגבי בן הזוג".

בעבר, דובר על סטטוס משפטי של ידועים בציבור שהוא תחום בזמן, אני מבינה שבכל הנוגע לסטטוס הנוכחי, אין זמן מינימלי?
"אין פרק זמן מינימלי, אבל לא די לומר או להצהיר "אנחנו ידועים בציבור". כמובן שכמו בכל הליך בירוקרטי, גם כאן והיה וקרה האסון, צריך לפנות לביטוח הלאומי ולמלא טופס מיוחד מאוד מפורט, ושם נשאלות כל השאלות לגבי החיים המשותפים של בני הזוג.

האם הם התגוררו יחד? האם היה חשבון בנק משותף? האם היו תוכניות להתגורר יחד? האם נעשה טקס זוגי מיוחד, גם במידה ולא נערכה חתונה כדת וכדין. האם יש הצעת נישואין או טבעת שהתקבלה? בהנחה ומתקיימות חלק מההנחות הללו הביטוח הלאומי מכיר בבן או בת הזוג כידועים בציבור, ועליהם חלים כל הדינים של זוג נשוי, במקרה חלילה של מוות".

ניתן להניח שבעידן בו הרשתות החברתיות תופסות נפח נרחב בחיינו, יהיה קל יותר להוכיח את הסטטוס, במיוחד כשמדובר באנשים צעירים שלא ממהרים לקבל החלטות.
"בוודאי שכן. יש תמונות, יש הוכחות. מספיק שיש חוזה שכירות או כל מיני דברים שמיוחדים לזוג שנמצא במערכת יחסים מסוימת. אני כמובן לא מדברת על זוג שיוצא שלושה חודשים ועוד לא יודע מי נגד מי.

"אז מי הם ידועים בציבור? בני זוג שחיו יחד, חיו חיי משפחה והתגוררו תחת קורת גג אחת, "למרות שישנם מקרים מסוימים בהם לא צריך גם לגור יחדיו שבעה ימים בשבוע באותו הבית על מנת שיוכרו כידועים בציבור. בדרך כלל זוגות שכאלה כבר מרגישים 'נשואים' לכל דבר ועניין".

האם יש הבדל בין סתם חברה "רגילה" לבין מי שהייתה עתידה (או עתיד) לקבל הצעת נישואין?
"כן. מכיוון שרק כידועה בציבור רשמית - אותה חברה לצורך העניין - יכולה לקבל מידע או קצבה חודשית מביטוח לאומי, או אם מדובר בחייל - מקבלים את אותו התגמול ממשרד הביטחון.

"רק המעמד הזה, לצד נישואין כמובן, מעגן את הנושא בחוק. כמובן, שברגע שמישהי למשל, ידועה בציבור של חייל או אזרח שנרצח או נחטף, גם היא מוגדרת בתוך סטטוס 'נפגעי פעולות איבה ובני משפחותיהם', מדובר ברובריקה של נפגע פעולות איבה שזכאי או זכאית להטבות מסוימות, המסייעות להם ותומכות בהם".

עו"ד דלית יניב מסר. סם יצחקוב,
עו"ד דלית יניב מסר/סם יצחקוב

תיקון חשוב

סרן במיל' שגיא גולן נהרג בקרב בבארי, וארוסו עומר אוחנה שהיה אמור להינשא לו מספר שבועות אחרי הטרגדיה לא קיבל הכרה מצה"ל כבן זוג של לוחם שנפל. קול הצעקה הגדול שקם ובצדק אחרי שפורסם הסיפור של גולן ז"ל ואוחנה, הצליח להביא עמו בשורה טובה בדמות תיקון לחוק התגמולים לבני משפחה של נעדרים או חטופים מקרבה ראשונה כמו גם למשפחות חיילים שנספו.

"התיקון לחוק בעצם מדבר על שוויון זכויות אצל להט"בים בנושאים הללו", מסבירה עו"ד יניב מסר, "בני זוג להט"בים מוכרים כבני זוג ידועים בציבור הנכנסים תחת מטריית משפחה מדרגה ראשונה. החוק המתוקן שעבר בקריאה ראשונה בכנסת בתחילת החודש בעצם אומר כי מוכר מי שהיה נשוי לנספה ביום מותו, וככלל זה שהתגורר עם הנספה והיה ידוע כבן זוגו.

"המשמעות היא אדירה, והטייטל מעניק יכולת לבן או בת הזוג הלהט"בים לקבל מידע, קצבה, לרשת את בני הזוג, ובהנחה שהחוק יעבור גם בקריאה שניה ושלישית, בני ובנות הזוג הלהט"בים יוכרו כאלמן או אלמנת צה"ל לצורך העניין. התיקון הזה כאמור מאוד חשוב לבני הקהילה שעד עתה בסוגיות הללו כמו בסוגיות אחרות נוספות הוגדרו כתלושים".

סוגיה נוספת שאינה חדשה ועלתה לכותרות בשנים האחרונות בהקשר של חללי צה"ל, הינה סוגיית שאיבת זרע של נפטר. הסיפור של יהב וינר ושי לי עטרי מכפר עזה שבר את הלב של כולנו, במקרה זה מדובר בזוג נשוי כשעטרי עתרה במטרה להספיק ולשאוב זרע כדי להעניק אח או אחות נוספים לבתם התינוקת לאחר הירצחו של בעלה.

"המלחמה הזו הציפה מחדש את המודעות לעניין שאיבת זרע מיקיר שנפטר. ולפי נתונים ממשרד הבריאות, מתחילת המלחמה הוגשו כ-42 בקשות לשאיבת זרע אחרי המוות על ידי בני משפחה, וזה המון".

איך במדינה כמו שלנו עדיין אין חקיקה מסודרת בנושא?
"חוק שמסדיר את הסוגייה הזו לא קיים. אגב הוא לא קיים בשום מקום אחר בעולם. אבל כן ישנן הנחיות שפורסמו בשנת 2003 על ידי היועץ המשפטי לממשלה האומרות כי ניתן לעשות שימוש בזרע של מת, במידה והסכים לכך באופן מפורש או במידה ובת זוגו מבקשת את זה".

ההורים שלו, וזכורים מקרים מהעבר של הורים ללוחמים, לא יכולים בעצם לבקש כזה דבר.
"על פי ההנחיות של היועמ"ש להורי הנפטר לא היתה זכות לשאוב זרע עד היום, וכדי שהם כן יעשו זאת במקרים חריגים, הם היו צריכים לפנות לבית משפט שבמרבית המקרים ההליך המשפטי אפשר להם לשאוב את הזרע, אבל לא תמיד להשתמש בו אחר כך - בגלל סוגיית רצון המת, וכאן אנחנו נכנסים לנושא אחר מורכב וכאוב לא פחות.

"גם במקרה של שאיבת זרע ממת, נוצר תיקון מהיר שראשיתו בהנחיה זמנית שניתנה לבתי החולים, המאפשר להם לבצע הליך נטילת זרע מנפטר גם אם ההורים שלו דורשים זאת ולא בת הזוג. זה ללא צורך לפנייה לבית משפט כפי שהיה נהוג עד היום, וזאת בשל ריבוי המתים והבקשות לכך. חשוב לומר כי שאיבת הזרע יכולה להתבצע בתוך חלון זמן מאד מצומצם של 72 שעות ממועד הפטירה, ואין כל כך אפשרות להתמהמה עם ההחלטה".

sheen-shitof

פתרון עוצמתי לכאב

טכנולוגיה מהפכנית לטיפול בכאבים אושרה ע"י ה-FDA לשימוש ביתי

בשיתוף Solio
סרן במיל׳ שגיא גולן ז״ל. באדיבות המשפחה
סרן שגיא גולן ז"ל. הסיפור שלו ושל בן זוגו, עומר אוחנה, הביא לתיקון החוק/באדיבות המשפחה

חיים מהמתים

בחודש מאי 2023, אישרה הכנסת בקריאה טרומית את הצעת חוק שימוש בזרע של נפטר לשם הולדה, הצעת חוק שהוגשה על ידי ח"כ קטי שטרית וח"כ מירב בן ארי. השבוע אמורה לעלות לדיון במליאה אותה הצעה, לקראת הצבעה בקריאה הראשונה.

"אותה הצעת חוק בעצם מרחיבה את ההנחיות שהתקבלו וטוענת כי שאיבת זרע מנפטר לאחר מותו, תתאפשר לפי בקשת בת הזוג או ההורים בתנאים מסוימים. הצעת החוק רוצה בעצם לאפשר לבת הזוג של הנפטר שלא הביא התנגדות מפורשת לעשות שימוש בזרע שלו, גם אם הוא לא השאיר הנחיות מפורשות או לא הביע חוסר הסכמה באופן מפורש".

לבת זוג שאינה נשואה יש מעמד בנושא הזה?
"אם היא ידועה בציבור יש לה. זו הסיבה שלהגדרה של ידוע בציבור יש כל כך הרבה השלכות ברגע האמת. ברגע שהיא מוכרת כידועה בציבור היא נכנסת להגדרה של בת זוגו. אנשים שתכננו להתחתן מן הסתם היו רוצים להרחיב את המשפחה ולהביא ילדים לעולם".

מה לגבי חוק הירושה, בכל הנוגע לאנשים צעירים, שאני מניחה שאין להם רכוש רב או עזבון? או הסוגייה הסבוכה בעניין היורשים?
"בצוואה אנחנו בעצם מצווים את האופן בו אנו רוצים שיחלקו את הרכוש שלנו, אם אדם לא השאיר צוואה מפורטת, העזבון שלו, שהוא הרכוש, מחולק בהתאם לחוק הירושה. והחוק היבש אומר שהעיזבון עובר ליורשים. אבל שוב, בשבעה באוקטובר התעוררנו למציאות חדשה מצמררת ומורכבת בה משפחות שלמות או חלקים מהן נרצחו ביחד בו זמנית. על מנת להקל על היורשים, שר המשפטים קיבל את הצעת התיקון לחוק הירושה בכל הנוגע לחלוקת עזבון".

למי שלא בקיא, ישנו מנגנון מסורבל לחלוקת עיזבון במקרה בו כמה בני משפחה הולכים לעולמם ביחד, והצורך "להוכיח" מי נפטר קודם. עו"ד יניב מסר מסבירה כי ישנה משמעות לסדר הפטירה בקביעת היורשים. "אבל כמובן שבמקרה הנוכחי מבלי להיכנס לתיאורים, אי אפשר לקבוע כזה דבר. ותיקון החוק בהחלט בא להקל ולתקן את המנגנון המסורבל, ומאפשר לבני המשפחה לחסוך מעצמם את ההעמקה באירוע הקשה עוד יותר".

יכול להיות שהמשפחה מצויה בניגוד אינטרסים? זה גם משהו שקורה?
"בהחלט כן לצערנו זה קורה, אבל ניגוד האינטרסים של המשפחה הוא פחות רלוונטי כאן כי ייתכן ויש שיקולים זרים שנכנסים לתוך העניין. בגלל הזכאות לקבל גם קצבאות וגם ירושה לפעמים נכנסים שיקולים פחות נעימים ופחות יפים לתוך הדבר הזה.

"מי שנותן בעצם את הגושפנקא לסטטוס הזה של הזכאות הוא הביטוח לאומי ולעיתים גם בית משפט לענייני משפחה שצריך להוכיח בפניו שבאמת התקיימה מערכת יחסים שעמה מגיעות גם הזכויות והזכאויות ככתוב בחוק".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully