ראש הממשלה בנימין נתניהו ידע תמיד לתעתע, לנצל סיטואציות ולצאת ממצבים מסובכים כמו הודיני הקוסם. הוא הנדס את המציאות על פי צרכיו תוך כדי לעג ליריביו. תכונה חמקמקה זו אפיינה אותו לאורך כל 13 שנות כהונתו האחרונות.
הוא הרבה לשלוף מושגים מעולם 'החיים' כדי להעמיד דברים בפרופורציות ולהתחמק מאירועים רבי עוצמה שעלולים היו לפגוע עתידו הפוליטי. למרבה התדהמה הוא ממשיך לתעתע גם בעיצומה של מלחמת עזה ואירועי ה-7 לאוקטובר.
התקווה שנגמל מכך התפוגגה במהירות. אלא שזה נגמר. "המנהיג מסוג אחר" נעלם יחד עם קריסת פוטין והמותג נתניהו נשחק. הטעויות, הטחות האשמה וההתנצלויות שאחריהן כבר לא עובדות. הקסם פג ואתו תרבות אחיזת העיניים והשקר.
בזה יודו היום גם גיבורי מקלדות הרעל וזה הוכח גם השבוע. "אלה החיים" הגיב נתניהו לנסיבות מותו של יובל קסטלמן בפיגוע בירושלים מבלי לדעת באמת מה היה שם. ובכן ירי במישהו שהרים ידיים ונכנע אינם "אלה החיים", אלא מוות אכזרי ומיותר.
התיקון לדבריו, שהגיע כרגיל באיחור אופנתי, שווה בערך להתנצלות לאחר שתקף את צה"ל ומערכת הביטחון בעיצומה של המלחמה. הרפש כבר הוטל. במהלך מסיבת עיתונאים השבוע שב והתייחס למה שהוא מכנה החיים ושנאת חינם ובתשובה לשאלת הכספים הקואליציוניים הגיב:
"השאלה היא פופוליסטית. הדיון רווי בשנאת חינם. מדובר באלפית מהתקציב (30 מיליון שקל). לאף אחד לא יחסר כסף". נתניהו התעלם מתוספות של מאות מיליוני שקלים שיגיעו בהמשך הדרך ומהחבאת תוספות במשרדים לענייני כלום ושום דבר.
הוא גם שכח הבטחות על הקרח לקיצוצים שניתנו על ידי שר האוצר סמוטריץ'. כשהוא טוען שאף אחד לא יחסר כסף הוא בטוח שישראל היא מפעל אמריקאי להדפסת דולרים העובד 24/7. הטיעון ש"לאף אחד לא יחסר כסף" נכון אולי לגבי החרדים.
בתקציב 2024 נרגיש כולנו את המחסור בכסף. הירידה בהכנסה הפנויה תבוא לידי ביטוי גם בהעלאת מסים. "החיים" גם כיכבו בתגובתו של ביבי לדו"ח מבקר המדינה בפברואר 2015 על הכישלון המחפיר בהורדת מחירי הדיור. בתגובה לדו"ח אמר: "מדברים על מחירי הדיור ועל יוקר המחייה אבל אני לא שוכח את החיים עצמם". מאז זינקו מחירי הדיור בעשרות אחוזים ו"החיים עצמם" הפכו למוות עבור אלפי משפחות שיקיריהם נטבחו באירועי ה-7 לאוקטובר או שילדיהם נחטפו.
ואיך אפשר בלי ממטרת הרעל השבועית של השר דודי אמסלם שאינו יכול לקבל את השבת ללא דבר השמצה תורני. בישיבת הליכוד התייחס לחידוש משפט נתניהו כ"חרפה שאין כדוגמתה. מעסיקים את ראש הממשלה בזוטות הזויות".
אבל לעשות שנתניהו עצמו טען מזמן על חקירותיו כי "לא יהיה כלום כי אין כלום". ונמאס לדוש בהבטחות הבחירות ריקות התוכן לשיפור "איכות החיים" כמו חינוך חינם מגיל 0-3, הורדת הריבית במשכנתאות, הקפאת הארנונה ומחירי החשמל המים. כלום לא קרה מכל תשפוכת המילים.
ללא קשר למשפטו, גם אם מעד ברפורמות כלכליות, גם אם נכשל בהתחייבויות לירידת מחירי הדיור ולהדברת יוקר המחייה, נתניהו חייב לפרוש. אם לא היום אז מחר ואם לא מחר אז מחרתיים. הוא נכשל במשימת הקודש של שמירה על "החיים עצמם" שבה הרבה להתהדר עד ה-7 לאוקטובר.
את הכול אפשר לבלוע ולהקיא: מההבטחות להדברת יוקר המחייה ועד להתחייבות להדברת החמאס. ממשפטו הפלילי שעשוי להובילו לכלא ועד לאורח החיים הראוותני של משפחתו. כל זה היה אפשרי עד שהגענו לחיים עצמם.
ביבי טען לפני הבחירות האחרונות לעשור הביטחוני השקט ביותר וקודם לכן שאל בלעג האם בוז'י וציפי יביאו את הביטחון. לאסוננו מחדל ה-7 לאוקטובר הפך לטראומטי ביותר מקום המדינה במשמרת של "מר ביטחון". אז אנא לך הביתה מבלי שוב לפני שתגורש.