וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הנשים שמוצאות למפונים עבודה מהבית: "רוצים להיחלץ מהמציאות היומיומית"

אילנה שטוטלנד

עודכן לאחרונה: 15.12.2023 / 13:39

בין כל מיזמי התעסוקה למען המפונים, בולט במיוחד "710 מערב" שמתמקד במציאת עבודה מרחוק לתושבי הדרום: "המיזם מספק לא רק עבודות אלא מעטפת - ממחשב נייד ועד בייביסיטר"

אמא מתוסכלת לפעוטה מנסה לעבוד מהבית. ShutterStock
לא תמיד מספיק רק לקשר בין מי שזקוק לעבודה למי שזקוקים לעובדים. לפעמים צריך לספק להם גם שירותי בייביסיטר, כדי שיוכלו להתפנות לעבודה/ShutterStock

"מטרת העל שלנו היא למצוא תעסוקה לכל מי שמעוניין מבין תושבי הדרום המפונים, כשההבנה היא שתעסוקה היא כלי שיקומי משמעותי עבור אנשים כדי לחזור למעגל החיים, לתחושת משמעות, שייכות", אומרת שני אריאלי-ששון, מנהלת מיזם התעסוקה "710 מערב", שמשדך בין תושבי הדרום שפונו מבתיהם ושאיבדו את עבודתם בעקבות מלחמת חרבות ברזל לבין מעסיקים מכל הארץ.

המיזם הוקם על ידי היזמת החברתית-עסקית, חנה רדו, וקרן מיראז' ישראל, בשיתוף המועצה האזורית אשכול, מתוך אמונה כי תעסוקה היא כלי קריטי ביצירת החוסן של האזרחים. מטרתו העליונה של המיזם היא סיוע בשיקום הקהילות ובהתמודדות עם הטראומה לתושבים אשר נעקרו מבתיהם, איבדו את עבודתם וחווים תקופה מטלטלת תוך לעתים התמודדות גם עם אובדן.

אריאלי-ששון, העובדת למעלה מעשור במגזר החברתי ומנהלת פרויקטים חברתיים-עסקיים, גויסה לתפקיד לפני כשלושה שבועות וחצי. "אנחנו צוות של 10 נשים", היא מספרת. "המיזם פועל בשני צירים מרכזיים ומנסה למצוא עבודה לתושבי הדרום שאיבדו עבודה בעקבות המלחמה, וגם לכאלה שמרגישים שהם זקוקים לשינוי תעסוקתי בעקבות הטראומות שחוו.

מצד אחד, אנחנו יוצרות מול מעסיקים מאגר משרות רחב שמותאם לכל המגוון האנושי של מפוני הדרום, כשהדגש הוא להצליח למצוא משרות מרחוק. זה יכול להיות בתחומי הייטק, גרפיקה, משאבי אנוש, אדמיניסטרציה, ועוד. אנחנו פונות באופן יזום למעסיקים וגם יצאנו בקול קורא למעסיקים שמחפשים עובדים.

למשל, נפגשתי עם מפונה שסיים תואר בתחום האנרגיה. הצלחתי להתחבר לשלושה מעסיקים בתחום ולהביא משרות שרלוונטיות לו. הציר השני שאנו עובדות בו הוא מול המפונים עצמם.

אנחנו יוצרות קשר עם רכזי מפונים ומנהלי קהילות שנמצאים במלונות השונים; מוציאות בפלטפורמות שונות קול קורא גם למפונים כדי שיוכלו ליצור איתנו קשר; וגם קיימתי כבר עשרות שיחות ומפגשים עם מפונים בים המלח ובאילת. בימים אלה גם נפתח אתר אינטרנט בו יוכלו המעסיקים ומחפשי העבודה להירשם למיזם".

שני אריאלי ששון. חן חג'ג' בונומו,
שני אריאלי-ששון, מנהלת מיזם התעסוקה "710 מערב"/חן חג'ג' בונומו

פליטים דיגיטליים

היתרון של המיזם, מדגישה אריאלי-ששון, הוא היכולת להביא משרות תעסוקה מרחוק. "אנחנו יודעות להנגיש זאת, וזה גם מה שמתאים למפונים, שבימים אלה נמצאים בחוסר וודאות לגבי מקום מגורים קבוע", היא אומרת. "בחלק מהמשרות אנחנו גם שוברות את הסטיגמה של מה אפשר לעשות מרחוק. למשל, אני בקשר עם מנכ"ל חברת סטרטאפ שמחפש עובדת למשאבי אנוש. אז כביכול את חושבת שמישהי ממשאבי אנוש אמורה להיות במשרד, אבל מבחינתו שתעבוד מרחוק".

את מרגישה שמפונים שנשארו ללא עבודה, מוכנים נפשית להתחיל משהו חדש?
"העבודה איתם נעשית קודם כל מתוך הכלת המורכבות בה הם מצויים. אנחנו עושות תהליכים מותאמים אישית. למשל, התחלתי עם מישהי תהליך, אבל כשהיא דיברה עם מעסיק פוטנציאלי, אז פתאום הבינה שהיא עדיין לא פנויה נפשית לכך.

"מצד שני, יש אנשים שממש להוטים להתחיל לעבוד ולהכניס משהו נורמטיבי לחיים שלהם, איזשהו עיסוק שיחלץ אותם מהמציאות היומיומית. הצרכים מאוד משתנים מאדם לאדם, ואנחנו מלוות אותם גם בתהליך הזה. לפעמים מנסות להתאים להם משרה זמנית, אולי מצומצמת יותר.

"יש גם כאלה שאולי לא איבדו מקום עבודה, אבל מעוניינים בשינוי תעסוקתי מסוים בזמן הנוכחי. כמובן שיש בקרב המפונים גם כאלה שנשארו במקומות העבודה הקבועים שלהם. אני עובדת רק עם האוכלוסייה שמעוניינת בהשמה, ויש המון כאלה בקרב המפונים".

אריאלי-ששון מציינת שכבר במהלך היומיים הראשונים שבהם יצאו באופן אקטיבי בפרסום, "פנו אלינו 200 מפונים שמילאו שאלון תעסוקה ונכנסו למאגר, וגם כ-30 מעסיקים שרצו שנגייס עבורם, ביניהם חברות הייטק וגם משרד ראש הממשלה. תוך ימים ספורים ל-53 מפונים איתרנו משרות, חיברנו אותם עם מעסיקים והם החלו בתהליך קבלה לעבודה.

המיזם מעניק למפונים גם מעטפת שכוללת סיוע בכתיבת קורות חיים, בניית פרופיל בלינקדאין והכנה לראיונות עבודה. אנחנו נשארות בתמונה, ממשיכות להיות בקשר עם המעסיק ועם המפונה, ואם למשל בן אדם לא התקבל לעבודה - אז ממשיכות איתו הלאה למשרה הבאה".

אני משערת שבמציאות שבה חברות מוציאות עובדים לחל"ת, לא פשוט למצוא משרות פנויות.
"זה נכון, המציאות היום היא מורכבת, אבל עדיין יש מעסיקים שרוצים לגייס ומפונים שרוצים לעבוד, ואיתם אנחנו עובדות. רבים מבינים כיום את גודל השעה והאחריות החברתית, וזו גם הזדמנות למעסיקים לצאת מגבולות הגזרה הנוחים שלהם ולזהות את ההון האנושי בקרב המפונים".

מאז תחילת המלחמה כבר קמו מיזמי תעסוקה שונים. מה ייחודו של המיזם שאת מנהלת?
"אנחנו, כאמור, מתמקדות בתעסוקה מרחוק. יש לנו יכולת גם להנגיש זאת וגם לתת אמצעים שזה יעבוד. בזכות הניסיון של חנה רדו במיזמי עבודה מרחוק לתושבי הפריפריה, יש לנו כבר הרבה קשרים עם חברות. הבידול הנוסף שלנו הוא כל סיפור המעטפת. אנחנו יודעות לעטוף גם את המפונים וגם את המעסיקים, כדי שזה יצליח.

"למשל, מישהי שנמצאת במלון באילת ומתאימה לה משרה מסוימת, אבל אין לה מחשב נייד כי ביתה נשרף - נדאג לה למחשב נייד. אפילו עד רמת הבייביסיטר לילדים אנחנו דואגות, כדי שאישה תוכל להתפנות לעבודה. לאחרונה גם זכינו במכרז להפעיל מרכז תעסוקה במרכז צעירים במועצה האזורית תמר. המקום הזה יוכל לשמש כהאב למפונים שיעבדו מרחוק. נדאג להם לציוד מתאים, הם יוכלו להגיע למקום הזה ולעבוד בתנאים נוחים".

כמו כן, מוסיפה אריאלי-ששון, "מפני שהייחודיות שלנו זה המעטפת שאנחנו נותנות בכל התהליך, אז גם אם יש מישהו שלא פנוי כרגע להתחיל לעבוד וצריך דברים אחרים, כמו מענים לצרכים נפשיים, חברתיים, אז בזכות רשת הקשרים שלנו אנו גם יכולות לסייע לו בתחומים נוספים שאחר כך יקדמו אותו גם לפניות תעסוקתית".

sheen-shitof

במבצע מיוחד

הפטנט המתקדם בעולם שמבטיח שיפור עור הפנים מהטיפול הראשון

בשיתוף נומייר פלוס
חנה רדו. ענת קזולה, ELITE BEAUTY,
חנה רדו, יו"ר "קבוצת 19" ומקימת מיזם התעסוקה למפונים/ענת קזולה, ELITE BEAUTY

עקב בצד אגודל

"אני פועלת בתחום התעסוקה מרחוק הרבה שנים", אומרת חנה רדו, יו"ר "קבוצת 19" ומקימת מיזם התעסוקה למפונים. "זאת המומחיות שלי לקרב את המרכז לפריפריה במובן הזה שהמרכז עובד עם עובדים מהפריפריה, מהנגב והגליל, ולא שהפריפריה מגיעה למרכז.

"בימים שלאחר השוק הראשון מאירועי ה-7 באוקטובר והשפעותיו הבנתי שמהר מאוד יעלה צורך בשיקום הקהילות. תעסוקה היא מרכיב מהותי וקריטי בחיזוק הביטחון והיציבות של אדם, במיוחד בקרב אנשים שחוו טראומה ואיבדו את היכולת לעצמאות. בתחילת השבוע השלישי למלחמה התקשרה אלי בנושא זה מנכ"לית קהילת קיבוץ סעד, שרון בראל.

"היא אמרה לי שפונה אלי כי תעסוקה מרחוק זה מה שאני עושה בחיים וגם כי אני מכירה את אנשי הנגב המערבי. אחר כך התקשרו אלי באותו עניין גם מיכל עוזיהו ודקלה קצוני אזרד מהמועצה האזורית אשכול. החלטתי שאני מתייצבת למשימה. חברה אלי גם ניקול הוד סטרו, מנכ"לית קרן מיראז' ישראל.

"המיזם הזה ממש מרתק אותי ואנחנו נחושות להשיג את המטרה: לחבר בין תושבי הדרום שפונו מבתיהם למעסיקים. חלק מהמפונים היו שכירים בעסקים בדרום שנסגרו. גם הרבה עצמאיים איבדו פרנסתם. למשל, יש לנו עורכת דין שההכנסות שלה ירדו ב-90%, אז נמצא לה לקוחות. הדרומיים זו המומחיות שלי, אני ממש אוהבת את אנשי הדרום".

גם רדו מציינת, שמבחינת פניות נפשית של מפונים להתחלת עבודה חדשה, הר שזה מאוד אינדיבידואלי וגם משתנה יום ביומו. "למשל, יש מעצבת גרפית שביום ראשון אמרה שעדיין לא מוכנה לעבוד, וביום שלישי אמרה שכן. זה משתנה בהתאם לתחושות האנשים", היא מתארת. "כל משרה שאנחנו מקבלות, אנחנו בודקות לגבי מה כל מעסיק פתוח ולגבי מה לא. לא נחבר בין מפונה למעסיק שלא מקבל את המגבלות הקיימות של מחפש המשרה. זו עבודה מאוד פרטנית, ממש עקב בצד אגודל".

מהו הסיפוק שלך מהמיזם?
"אני בת להורים שורדי שואה. המשפט שמלווה אותי הוא 'כל המציל נפש אחת, כאילו הציל עולם ומלואו'. אם בן אדם אחד מחפש תעסוקה, ואני יכולה לדאוג לכך, אז עשיתי את שלי לגמרי".

נכון לעכשיו המיזם נותן מענה לתושבי הדרום. מה עם תושבי הצפון שגם פונו?
"את יודעת כמה אנשים שלא פונו מבתיהם, אבל כאלה שאיבדו עבודה, פונים אלי עכשיו? את המשרות שאנחנו מקבלות אנחנו מקצות רק למפונים. המיזם שלנו הוא מיזם פילנתרופי. צריך פילנתרופ שישקיע, כדי להרחיב זאת גם לצפון. אני חושבת שזה בכלל צריך להיות מיזם לאומי. חושבת שצריך לתגמל מעסיקים על תעסוקה מרחוק".

"בפעילות השוטפת שלנו כקרן פילנתרופית אנחנו מאוד מכירים את הנגב המערבי, המזרחי. חלק גדול מהצוות שלנו הם תושבי הנגב. חלק גם פונו מבתיהם מהנגב המערבי", אומרת הוד סטרו. "קרן מיראז' ישראל עוסקת בחיזוק החברה הישראלית ופיתוח הנגב. ב-7 באוקטובר, כמו כולם, היינו בשוק אבל הבנו שאנחנו כקרן פילנתרופית חייבים לפעול בצורה מהירה, עוד לפני הממשלה. יומיים אחרי כן כבר היינו בשטח והתחלנו לתמוך ביוזמות שונות. אחת מהן היא '710 מערב'".

ניקול הוד סטרו. סנאפ, המרכז לצילום חברתי,
ניקול הוד סטרו, מנכ"לית קרן מיראז' ישראל/סנאפ, המרכז לצילום חברתי

הוד סטרו מוסיפה כי "כמובן שהתושבים המפונים לא התחילו לחפש עבודה מיד אחרי השבת השחורה. הם עברו כמה תהליכים, אבל אחרי חודש וחצי הבנו שתושבים רוצים לעשות משהו מעבר לשהייה בחדר במלון. בעבר כבר שיתפנו פעולה עם חנה רדו, והיה ברור שגם עכשיו אפשר לעשות משהו ביחד. זה מיזם משותף, גם תרמנו כסף, אנחנו עוזרים בעיקר בפיתוח עסקי ואסטרטגי של המיזם".

אנשי הנגב, מציינת הוד סטרו, "מראים לכל העולם, גם בימים הנוראים האלה, כמה עוצמה וכוח יש בהם. דרך המיזם החדש תהיה הזדמנות גם למעסיקים מהמרכז ליהנות מהון אנושי, ייחודי, מקצועי וערכי. כולם נרתמים עכשיו לטובת התושבים המפונים וזו הזדמנות נהדרת לחברות להעסיק אנשים מהנגב ולתמוך בתושבי העוטף. אני קוראת לחברות לפנות אלינו, ואנחנו נמצא להן את הפתרון האולטימטיבי מבחינת עובדים מתאימים".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully