שיעור התעסוקה בישראל ב-2001 היה נמוך ב-6% מהממוצע במדינות ה-OECD

בשנת 2001 עמד בישראל שיעור התעסוקה (המוגדר כחלקם של המועסקים בגילאי העבודה) בגילאי העבודה העיקריים - 25-54 על 69.6%, נמוך ב-6%, מהממוצע ב-OECD (ארגון הגג של המדינות המתועשות), כך עולה מנתוני בנק ישראל המתפרסמים היום. עיקר הפער נבע מפער של 11% בשיעורי התעסוקה בקרב גברים, ואילו בקרב נשים עמד הפער על 1.5% בלבד.



בגילאים 15-64 עמד שיעור התעסוקה על 55.6%, נמוך ב-10% מהממוצע במדינות OECD. שיעור התעסוקה מוגדר כחלקם של המועסקים מתוך האוכלוסיה באותה קבוצת גיל. שיעור זה מושפע משיעור ההשתתפות בכוח העבודה (המעונינים לעבוד) וממשקל המועסקים בקרב אותם משתתפים. מדינות בהן נרשם שיעור תעסוקה נמוך משיעור התעסוקה בישראל הן : איטליה - 54.9%, פולין - 53.5% ותורכיה - 45.1%.



מנתוני בנק ישראל עולה כי שיעור התעסוקה בישראל ירד ב-2002 ל-54.8% בגילאים 15-64, ול-69.2% בגילאים 25-54, בעיקר עקב עליית שיעור האבטלה.



מבנק ישראל נמסר כי בעשור האחרון, גדל שיעור התעסוקה של נשים ישראליות בקצב מהיר יותר מאלה של נשים במדינות המפותחות, בעוד שקצב הירידה של שיעור התעסוקה של גברים ישראלים הצטמצם בקצב מהיר מזה שבמדינות המפותחות. מהנתונים עולה כי עיקר הפער בשיעורי התעסוקה של הגברים נובע משיעורי התעסוקה הנמוכים בקרב בעלי השכלה נמוכה, עד 10 שנות לימוד, בקבוצה זו נרשם פער של 15% בהשוואה למדינות ה-OECD. מבנק ישראל מוסיפים כי פער זה הושפע גם מהשיעור הגבוה של העובדים הזרים.



כמו כן, נרשמו שיעורי תעסוקה נמוכים גם בקרב גברים בעלי בעלי השכלה תורנית. בקרב בעלי השכלה גבוהה, 15 שנות לימוד ומעלה, שאינם חרדים, שיעור התעסוקה בארץ נמוך ב-5% בהשוואה לשיעור התעסוקה של בעלי השכלה מעל 15 שנות לימוד במדינות ה-OECD.



הפער בשיעור התעסוקה בקרב נשים נובע בעיקר משיעור התעסוקה הנמוך של נשים ערביות, השפעת קבוצה זו ניכרת בעיקר בקרב בעלות השכלה נמוכה. בקרב נשים יהודיות שיעור התעסוקה דומה ואף עולה על זה של נשים במדינות OECD.



בבנק ישראל מציינים כי שיעור התעסוקה הנמוך בישראל מדגיש את החשיבות בנקיטת צעדים שיתמכו בהעלאתו בטווח הארוך, תוך צמצום הפערים מול מדינות המערב. בבנק ישראל מציינים כי יש לנקוט במדינות מאקרו-כלכלית שתביא לצמיחה בת קיימא, לצמצם את מימדי העסקה של העובדים הזרים ולצמצם התמריצים לאי-עבודה הגלומים בתשלומי ההעברה תוך הנהגת תוכניות התומכות בשילובם של אוכלוסיות חלשות בתעסוקה.