דו"ח ההפרשים שהעביר האוצר בסופ"ש האחרון, מציג תמונה קודרת של ירידה משמעותית בהכנסות המדינה לצד עלייה בהוצאות, כאשר המשמעות היא שיידרש קיצוץ עצום על מנת לעמוד ביעד הגירעון. אי עמידה ביעד זה עלול להביא להורדת דירוג האשראי של ישראל, בריחת השקעות וירידה ברמת החיים בישראל.
לפי הדו"ח, הוצאות המדינה ב-2024 יהיו גבוהות בכ-49 מיליארד שקל ביחס למתוכנן, ואילו ההכנסות יהיו נמוכות בכ-48 מיליארד שקל. יעד הגירעון הכולל עמד על 14.9 מיליארד שקל שהם 0.8% מהתוצר, וכעת עומד על 110 מיליארד שקל, 5.7% מהתוצר. זאת בעוד תקרת הגירעון הקבועה בחוק היא 43.7 מיליארד שקל - 2.25% מהתוצר.
המשמעות היא שיידרשו קיצוצים של 67.2 מיליארד שקל על מנת לשמור על המסגרת. עוד לפני המלחמה נוצר מחסור של 10 מיליארד שקל בהכנסות המדינה ב-2023, המיוחסת לפגיעה של הניסיון לבצע מהפכה משפטית.
באוצר מזהירים מפני שורה של סיכונים: הראשון הוא התערערות בתחושת הביטחון האישי גם לאחר המלחמה כאשר הדבר ישפיע לרעה על סנטימנט הצרכנים ויגרום לירידה בצריכה ובהשקעות. השני הוא עיכוב בהשבת האזרחים המפונים לפעילות כלכלית וכן בהשבת הפעילות לענפים שנפגעו מהמחסור בפועלים זרים ובעיקר חקלאות, בנייה וסיעוד.
סיכון שלישי הוא הסלמת הלחימה והתפתחותה לגזרות נוספות עלולים להביא להשבתה נרחבת של עובדים ופגיעה משמעותית בפעילות הכלכלית, להתייקרות עלויות המימון והביטוח ולירידה נוספת בהכנסות ממסים.
נקודת סיכון רביעית היא הידרדרות באמון המשקיעים בממשלה: "ככל שתפחת היכולת לשקף את קיומה של מדיניות פיסקלית אחראית ומדיניות ממשלתית תומכת צמיחה בת קיימא, זו עלולה לפגוע באמון המשקיעים בממשלה", כאשר אמון זה "הינו הכרחי להבטחת המשך ההשקעות הזרות והמקומיות במשק, ויאפשר לממשלה ולמגזר העסקי לממן בצורה נאותה את עלויות המלחמה וההתאוששות ממנה".
סיכון נוסף הוא לכלכלה העולמית, ובעיקר סביב סביבת הריבית הגבוהה והאינפלציה הגלובלית, שישפיעו דרך ערוצי סחר החוץ וההשקעות. עוד מזכיר דו"ח האוצר את הסיכון לשיבוש בנתיבי הסחר העולמיים על ידי גורמי טרור. הסכנה האחרונה שמציין האוצר היא המשך האטה בענפי ההייטק, אשר צמיחת הכלכלה בישראל נסמכת עליו באופן משמעותי.
חה"כ ולדימיר בליאק, מרכז האופוזיציה בוועדת הכספים, אמר כי "הניהול המופקר של נתניהו וסמוטריץ' מתחיל לגבות מחירים כבדים מהציבור הישראלי. הבוקר הממשלה פרסמה סוף סוף את "דו"ח ההפרשים" הצפויים בתקציב 2024, לעומת התקציב שאושר רק בחודש מאי השנה.
"על פי חוק יסוד: משק המדינה, הממשלה הייתה חייבת לפרסם את הדו"ח עד 1.11, אלא שב-7.10 פרצה המלחמה וסמוטריץ' מצא תירוץ מושלם לדחות את הפרסום. בעיקר היה לו חשוב לדחות את הפרסום עד לאחר אישור התקציב המתוקן לשנת 2023, על מנת לעמוד ביעדי הביזה הקואליציונית, בלי לחשוף לציבור הישראלי את משמעות הביזה בעת המלחמה.
"בתקציב המתוקן לשנת 2023 הם ידעו כי נדרשת תוספת של 30 מיליארד שקל, כדי לממן את צורכי המלחמה. במקביל, הם כבר ידעו כי קיים בור תקציבי בהכנסות של 25-26 מיליארד שקל לפחות. כל הנתונים הללו - שהם, להבדיל מהציבור, היו חשופים אליהם - לא גרמו להם לקצץ בכספים הקואליציוניים ולסגור את המשרדים המיותרים. זה לא מחדל. זה פשע.
"בשנת 2024 צפויה צמיחה ריאלית שלילית של 0.3% משמעותה - ירידה ניכרת ברמת החיים. 67.2 מיליארד שקל - בור תקציבי מפלצתי, גבוה יותר מתקציב משרד הבריאות, דומה מאוד למספרים תקציב משרד החינוך.
"זה לא מחויב מציאות. זה היה צריך והיה חייב להתנהל אחרת. המספרים המפחידים הללו הם תוצאה ישירה של שחיתות פוליטית וחוסר קיצוני באחריות לאומית. את ראש הממשלה הזה ואת שר האוצר הזה חובה להעיף היום מחיינו. זו לגמרי לא גחמה פוליטית. מדובר בגורלה של כלכלת ישראל ובעתיד ילדינו".